שאלו את הזקנים ברומי, אם אין רצונו בעבודה זרה, מפני מה אינו מבטלה. אמרו להן, אילו לדבר שאין לעולם צורך בו היו עובדין, היה מבטלו. הרי הם עובדין לחמה, וללבנה, ולכוכבים; יאבד עולמו, מפני השוטים. אמרו להן, אם כן, יאבד דבר שאין לעולם צורך בו, ויקיים דבר שצורך לעולם בו. אמרו להן, אף אנו מחזיקין ידי עובדיהן של אלו; ויאמרו, תדעון שהן אלוהות, שהרי אלו לא בטלו.
On demanda, à Rome, aux Anciens : puisque votre Dieu n’approuve pas les idoles, pourquoi ne les supprime-t- il pas ? C’est que, répondirent-ils, si l’on adorait des choses qui ne sont pas nécessaires au monde, Dieu les détruirait ; mais comme ils adorent le soleil, la lune, les étoiles, les planètes, Dieu devrait-Il perdre le monde à cause des insensés ? S’il en est ainsi, répliquèrent-ils, que Dieu anéantisse ce qui est inutile au monde et maintienne ce qui lui est nécessaire ! Nous aussi, répondirent [les Anciens], nous soutiendrons alors ceux qui adorent ces [idoles] et qui diraient : vous voyez bien que ces objets [du moins] sont des dieux, puisqu’ils ne sont pas détruits.
