בית הלל אומרין, מעבירין מעל השולחן קליפין ועצמות; בית שמאי אומרין, מסלק את הטבלה כולה ונוערה. מעבירין מעל השולחן פירורין פחות מכזית, ושיער של אפונין ושל עדשים, מפני שהוא מאכל בהמה. ספוג--אם יש לו עור בית אחיזה, מקנחין בו; ואם לאו, אין מקנחין בו. וחכמים אומרים, בין כך ובין כך, ניטל בשבת
Beth Chamaï disent : on [peut] enlever de la table des os et des pelures. Et Beth Hillel disent : on soulève toute la « tabla » et on la « secoue ». On [peut] débarrasser de la table des restes de pain qui font moins d’un kazayit ainsi que des cosses de pois et de lentilles, parce qu’elles servent de nourriture aux animaux. Une éponge, si elle a une poignée de cuire, on [peut] essuyer avec, sinon, on n’essuie pas avec. Et les Sages disent : dans un cas comme dans l’autre, on [peut] la déplacer le Shabbat, et elle ne contracte pas l’impureté.
