דיני ממונות, בשלושה. זה בורר לו אחד, וזה בורר לו אחד, ושניהם בוררין להן עוד אחד, דברי רבי מאיר; וחכמים אומרין, שני דיינין בוררין להן עוד אחד. זה פוסל דיינו של זה, וזה פוסל דיינו של זה, דברי רבי מאיר. וחכמים אומרין, אימתיי, בזמן שהוא מביא ראיה שהן קרובים או פסולים; אבל אם היו כשרים, או מומחין מפי בית דין--אינו יכול לפוסלן. זה פוסל עדיו של זה, וזה פוסל עדיו של זה, דברי רבי מאיר. וחכמים אומרין, אימתיי, בזמן שהוא מביא עליהם ראיה שהם קרובין או פסולין; אבל אם היו כשרים, אינו יכול לפוסלם.
Les affaires d’argent (sont jugées) par trois (personnes). L’un s’en choisit un, l’autre s’en choisit un, et les deux s’en choisissent (ensemble) encore un. C’est l’opinion de Rabbi Méïr. Les (autres) Sages disent : ce sont les deux juges qui s’en choisissent encore un.
L’un peut récuser les témoins de l’autre, et réciproquement. C’est l’opinion de Rabbi Méïr. Les autres Sages disent : quand (cela) ? C’est lorsqu’on produit contre eux la preuve qu’ils sont proches parents (de l’intéressé) ou bien (légalement) inaptes (à être nommés juges). Mais s’ils sont (régulièrement) valables, ou bien (s’ils ont été déclarés) compétents par décision d’un Beth Din, on ne peut pas les récuser.
L’un peut récuser les témoins de l’autre, et réciproquement. C’est l’opinion de Rabbi Méïr. Les autres Sages disent : quand cela ? C’est lorsqu’on produit contre eux la preuve qu’ils sont proches parents ou inaptes (à servir de témoins). Mais s’ils sont valables, on ne peut pas les récuser.
