Logo Torah-Box
Aujourd'hui à Ashburn
06:10 : Mise des Téfilines
07:03 : Lever du soleil
13:15 : Heure de milieu du jour
19:28 : Coucher du soleil
20:06 : Tombée de la nuit

Paracha Tsav
Vendredi 31 Mars 2023 à 19:14
Sortie du Chabbath à 20:14
Afficher le calendrier
Mikets

Paracha Mikets

Pour télécharger un MP3, faites un double-clic sur le bouton "lecture".
Tradition \ Montée 1ère 2ème 3ème 4ème 5ème 6ème 7ème Haftara
Marocaine
Tunisienne
Algérienne  
Ashkénaze  
ויהי מקץ שנתים ימים ופרעה חלם והנה עמד על היאר והנה מן היאר עלת שבע פרות יפות מראה ובריאת בשר ותרעינה באחו והנה שבע פרות אחרות עלות אחריהן מן היאר רעות מראה ודקות בשר ותעמדנה אצל הפרות על שפת היאר ותאכלנה הפרות רעות המראה ודקת הבשר את שבע הפרות יפת המראה והבריאת וייקץ פרעה ויישן ויחלם שנית והנה שבע שבלים עלות בקנה אחד בריאות וטבות והנה שבע שבלים דקות ושדופת קדים צמחות אחריהן ותבלענה השבלים הדקות את שבע השבלים הבריאות והמלאות וייקץ פרעה והנה חלום ויהי בבקר ותפעם רוחו וישלח ויקרא את כל חרטמי מצרים ואת כל חכמיה ויספר פרעה להם את חלמו ואין פותר אותם לפרעה וידבר שר המשקים את פרעה לאמר את חטאי אני מזכיר היום פרעה קצף על עבדיו ויתן אתי במשמר בית שר הטבחים אתי ואת שר האפים ונחלמה חלום בלילה אחד אני והוא איש כפתרון חלמו חלמנו ושם אתנו נער עברי עבד לשר הטבחים ונספר לו ויפתר לנו את חלמתינו איש כחלמו פתר ויהי כאשר פתר לנו כן היה אתי השיב על כני ואתו תלה וישלח פרעה ויקרא את יוסף ויריצהו מן הבור ויגלח ויחלף שמלתיו ויבא אל פרעה
ויאמר פרעה אל יוסף חלום חלמתי ופתר אין אתו ואני שמעתי עליך לאמר תשמע חלום לפתר אתו ויען יוסף את פרעה לאמר בלעדי אלהים יענה את שלום פרעה וידבר פרעה אל יוסף בחלמי הנני עמד על שפת היאר והנה מן היאר עלת שבע פרות בריאות בשר ויפת תאר ותרעינה באחו והנה שבע פרות אחרות עלות אחריהן דלות ורעות תאר מאד ורקות בשר לא ראיתי כהנה בכל ארץ מצרים לרע ותאכלנה הפרות הרקות והרעות את שבע הפרות הראשנות הבריאת ותבאנה אל קרבנה ולא נודע כי באו אל קרבנה ומראיהן רע כאשר בתחלה ואיקץ וארא בחלמי והנה שבע שבלים עלת בקנה אחד מלאת וטבות והנה שבע שבלים צנמות דקות שדפות קדים צמחות אחריהם ותבלען השבלים הדקת את שבע השבלים הטבות ואמר אל החרטמים ואין מגיד לי ויאמר יוסף אל פרעה חלום פרעה אחד הוא את אשר האלהים עשה הגיד לפרעה שבע פרת הטבת שבע שנים הנה ושבע השבלים הטבת שבע שנים הנה חלום אחד הוא ושבע הפרות הרקות והרעת העלת אחריהן שבע שנים הנה ושבע השבלים הרקות שדפות הקדים יהיו שבע שני רעב הוא הדבר אשר דברתי אל פרעה אשר האלהים עשה הראה את פרעה הנה שבע שנים באות שבע גדול בכל ארץ מצרים וקמו שבע שני רעב אחריהן ונשכח כל השבע בארץ מצרים וכלה הרעב את הארץ ולא יודע השבע בארץ מפני הרעב ההוא אחרי כן כי כבד הוא מאד ועל השנות החלום אל פרעה פעמים כי נכון הדבר מעם האלהים וממהר האלהים לעשתו ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם וישיתהו על ארץ מצרים יעשה פרעה ויפקד פקדים על הארץ וחמש את ארץ מצרים בשבע שני השבע ויקבצו את כל אכל השנים הטבת הבאת האלה ויצברו בר תחת יד פרעה אכל בערים ושמרו והיה האכל לפקדון לארץ לשבע שני הרעב אשר תהיין בארץ מצרים ולא תכרת הארץ ברעב וייטב הדבר בעיני פרעה ובעיני כל עבדיו ויאמר פרעה אל עבדיו הנמצא כזה איש אשר רוח אלהים בו
ויאמר פרעה אל יוסף אחרי הודיע אלהים אותך את כל זאת אין נבון וחכם כמוך אתה תהיה על ביתי ועל פיך ישק כל עמי רק הכסא אגדל ממך ויאמר פרעה אל יוסף ראה נתתי אתך על כל ארץ מצרים ויסר פרעה את טבעתו מעל ידו ויתן אתה על יד יוסף וילבש אתו בגדי שש וישם רבד הזהב על צוארו וירכב אתו במרכבת המשנה אשר לו ויקראו לפניו אברך ונתון אתו על כל ארץ מצרים ויאמר פרעה אל יוסף אני פרעה ובלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו בכל ארץ מצרים ויקרא פרעה שם יוסף צפנת פענח ויתן לו את אסנת בת פוטי פרע כהן אן לאשה ויצא יוסף על ארץ מצרים ויוסף בן שלשים שנה בעמדו לפני פרעה מלך מצרים ויצא יוסף מלפני פרעה ויעבר בכל ארץ מצרים ותעש הארץ בשבע שני השבע לקמצים ויקבץ את כל אכל שבע שנים אשר היו בארץ מצרים ויתן אכל בערים אכל שדה העיר אשר סביבתיה נתן בתוכה ויצבר יוסף בר כחול הים הרבה מאד עד כי חדל לספר כי אין מספר וליוסף ילד שני בנים בטרם תבוא שנת הרעב אשר ילדה לו אסנת בת פוטי פרע כהן און ויקרא יוסף את שם הבכור מנשה כי נשני אלהים את כל עמלי ואת כל בית אבי ואת שם השני קרא אפרים כי הפרני אלהים בארץ עניי
ותכלינה שבע שני השבע אשר היה בארץ מצרים ותחלינה שבע שני הרעב לבוא כאשר אמר יוסף ויהי רעב בכל הארצות ובכל ארץ מצרים היה לחם ותרעב כל ארץ מצרים ויצעק העם אל פרעה ללחם ויאמר פרעה לכל מצרים לכו אל יוסף אשר יאמר לכם תעשו והרעב היה על כל פני הארץ ויפתח יוסף את כל אשר בהם וישבר למצרים ויחזק הרעב בארץ מצרים וכל הארץ באו מצרימה לשבר אל יוסף כי חזק הרעב בכל הארץ וירא יעקב כי יש שבר במצרים ויאמר יעקב לבניו למה תתראו ויאמר הנה שמעתי כי יש שבר במצרים רדו שמה ושברו לנו משם ונחיה ולא נמות וירדו אחי יוסף עשרה לשבר בר ממצרים ואת בנימין אחי יוסף לא שלח יעקב את אחיו כי אמר פן יקראנו אסון ויבאו בני ישראל לשבר בתוך הבאים כי היה הרעב בארץ כנען ויוסף הוא השליט על הארץ הוא המשביר לכל עם הארץ ויבאו אחי יוסף וישתחוו לו אפים ארצה וירא יוסף את אחיו ויכרם ויתנכר אליהם וידבר אתם קשות ויאמר אלהם מאין באתם ויאמרו מארץ כנען לשבר אכל ויכר יוסף את אחיו והם לא הכרהו ויזכר יוסף את החלמות אשר חלם להם ויאמר אלהם מרגלים אתם לראות את ערות הארץ באתם ויאמרו אליו לא אדני ועבדיך באו לשבר אכל כלנו בני איש אחד נחנו כנים אנחנו לא היו עבדיך מרגלים ויאמר אלהם לא כי ערות הארץ באתם לראות ויאמרו שנים עשר עבדיך אחים אנחנו בני איש אחד בארץ כנען והנה הקטן את אבינו היום והאחד איננו ויאמר אלהם יוסף הוא אשר דברתי אלכם לאמר מרגלים אתם בזאת תבחנו חי פרעה אם תצאו מזה כי אם בבוא אחיכם הקטן הנה שלחו מכם אחד ויקח את אחיכם ואתם האסרו ויבחנו דבריכם האמת אתכם ואם לא חי פרעה כי מרגלים אתם ויאסף אתם אל משמר שלשת ימים ויאמר אלהם יוסף ביום השלישי זאת עשו וחיו את האלהים אני ירא
אם כנים אתם אחיכם אחד יאסר בבית משמרכם ואתם לכו הביאו שבר רעבון בתיכם ואת אחיכם הקטן תביאו אלי ויאמנו דבריכם ולא תמותו ויעשו כן ויאמרו איש אל אחיו אבל אשמים אנחנו על אחינו אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו ולא שמענו על כן באה אלינו הצרה הזאת ויען ראובן אתם לאמר הלוא אמרתי אליכם לאמר אל תחטאו בילד ולא שמעתם וגם דמו הנה נדרש והם לא ידעו כי שמע יוסף כי המליץ בינתם ויסב מעליהם ויבך וישב אלהם וידבר אלהם ויקח מאתם את שמעון ויאסר אתו לעיניהם ויצו יוסף וימלאו את כליהם בר ולהשיב כספיהם איש אל שקו ולתת להם צדה לדרך ויעש להם כן וישאו את שברם על חמריהם וילכו משם ויפתח האחד את שקו לתת מספוא לחמרו במלון וירא את כספו והנה הוא בפי אמתחתו ויאמר אל אחיו הושב כספי וגם הנה באמתחתי ויצא לבם ויחרדו איש אל אחיו לאמר מה זאת עשה אלהים לנו ויבאו אל יעקב אביהם ארצה כנען ויגידו לו את כל הקרת אתם לאמר דבר האיש אדני הארץ אתנו קשות ויתן אתנו כמרגלים את הארץ ונאמר אליו כנים אנחנו לא היינו מרגלים שנים עשר אנחנו אחים בני אבינו האחד איננו והקטן היום את אבינו בארץ כנען ויאמר אלינו האיש אדני הארץ בזאת אדע כי כנים אתם אחיכם האחד הניחו אתי ואת רעבון בתיכם קחו ולכו והביאו את אחיכם הקטן אלי ואדעה כי לא מרגלים אתם כי כנים אתם את אחיכם אתן לכם ואת הארץ תסחרו ויהי הם מריקים שקיהם והנה איש צרור כספו בשקו ויראו את צררות כספיהם המה ואביהם וייראו ויאמר אלהם יעקב אביהם אתי שכלתם יוסף איננו ושמעון איננו ואת בנימן תקחו עלי היו כלנה ויאמר ראובן אל אביו לאמר את שני בני תמית אם לא אביאנו אליך תנה אתו על ידי ואני אשיבנו אליך ויאמר לא ירד בני עמכם כי אחיו מת והוא לבדו נשאר וקראהו אסון בדרך אשר תלכו בה והורדתם את שיבתי ביגון שאולה והרעב כבד בארץ ויהי כאשר כלו לאכל את השבר אשר הביאו ממצרים ויאמר אליהם אביהם שבו שברו לנו מעט אכל ויאמר אליו יהודה לאמר העד העד בנו האיש לאמר לא תראו פני בלתי אחיכם אתכם אם ישך משלח את אחינו אתנו נרדה ונשברה לך אכל ואם אינך משלח לא נרד כי האיש אמר אלינו לא תראו פני בלתי אחיכם אתכם ויאמר ישראל למה הרעתם לי להגיד לאיש העוד לכם אח ויאמרו שאול שאל האיש לנו ולמולדתנו לאמר העוד אביכם חי היש לכם אח ונגד לו על פי הדברים האלה הידוע נדע כי יאמר הורידו את אחיכם ויאמר יהודה אל ישראל אביו שלחה הנער אתי ונקומה ונלכה ונחיה ולא נמות גם אנחנו גם אתה גם טפנו אנכי אערבנו מידי תבקשנו אם לא הביאתיו אליך והצגתיו לפניך וחטאתי לך כל הימים כי לולא התמהמהנו כי עתה שבנו זה פעמים ויאמר אלהם ישראל אביהם אם כן אפוא זאת עשו קחו מזמרת הארץ בכליכם והורידו לאיש מנחה מעט צרי ומעט דבש נכאת ולט בטנים ושקדים וכסף משנה קחו בידכם ואת הכסף המושב בפי אמתחתיכם תשיבו בידכם אולי משגה הוא ואת אחיכם קחו וקומו שובו אל האיש ואל שדי יתן לכם רחמים לפני האיש ושלח לכם את אחיכם אחר ואת בנימין ואני כאשר שכלתי שכלתי ויקחו האנשים את המנחה הזאת ומשנה כסף לקחו בידם ואת בנימן ויקמו וירדו מצרים ויעמדו לפני יוסף
וירא יוסף אתם את בנימין ויאמר לאשר על ביתו הבא את האנשים הביתה וטבח טבח והכן כי אתי יאכלו האנשים בצהרים ויעש האיש כאשר אמר יוסף ויבא האיש את האנשים ביתה יוסף וייראו האנשים כי הובאו בית יוסף ויאמרו על דבר הכסף השב באמתחתינו בתחלה אנחנו מובאים להתגלל עלינו ולהתנפל עלינו ולקחת אתנו לעבדים ואת חמרינו ויגשו אל האיש אשר על בית יוסף וידברו אליו פתח הבית ויאמרו בי אדני ירד ירדנו בתחלה לשבר אכל ויהי כי באנו אל המלון ונפתחה את אמתחתינו והנה כסף איש בפי אמתחתו כספנו במשקלו ונשב אתו בידנו וכסף אחר הורדנו בידנו לשבר אכל לא ידענו מי שם כספנו באמתחתינו ויאמר שלום לכם אל תיראו אלהיכם ואלהי אביכם נתן לכם מטמון באמתחתיכם כספכם בא אלי ויוצא אלהם את שמעון ויבא האיש את האנשים ביתה יוסף ויתן מים וירחצו רגליהם ויתן מספוא לחמריהם ויכינו את המנחה עד בוא יוסף בצהרים כי שמעו כי שם יאכלו לחם ויבא יוסף הביתה ויביאו לו את המנחה אשר בידם הביתה וישתחוו לו ארצה וישאל להם לשלום ויאמר השלום אביכם הזקן אשר אמרתם העודנו חי ויאמרו שלום לעבדך לאבינו עודנו חי ויקדו ֯וישתחו וישא עיניו וירא את בנימין אחיו בן אמו ויאמר הזה אחיכם הקטן אשר אמרתם אלי ויאמר אלהים יחנך בני
וימהר יוסף כי נכמרו רחמיו אל אחיו ויבקש לבכות ויבא החדרה ויבך שמה וירחץ פניו ויצא ויתאפק ויאמר שימו לחם וישימו לו לבדו ולהם לבדם ולמצרים האכלים אתו לבדם כי לא יוכלון המצרים לאכל את העברים לחם כי תועבה הוא למצרים וישבו לפניו הבכר כבכרתו והצעיר כצערתו ויתמהו האנשים איש אל רעהו וישא משאת מאת פניו אלהם ותרב משאת בנימן ממשאת כלם חמש ידות וישתו וישכרו עמו ויצו את אשר על ביתו לאמר מלא את אמתחת האנשים אכל כאשר יוכלון שאת ושים כסף איש בפי אמתחתו ואת גביעי גביע הכסף תשים בפי אמתחת הקטן ואת כסף שברו ויעש כדבר יוסף אשר דבר הבקר אור והאנשים שלחו המה וחמריהם הם יצאו את העיר לא הרחיקו ויוסף אמר לאשר על ביתו קום רדף אחרי האנשים והשגתם ואמרת אלהם למה שלמתם רעה תחת טובה הלוא זה אשר ישתה אדני בו והוא נחש ינחש בו הרעתם אשר עשיתם וישגם וידבר אלהם את הדברים האלה ויאמרו אליו למה ידבר אדני כדברים האלה חלילה לעבדיך מעשות כדבר הזה הן כסף אשר מצאנו בפי אמתחתינו השיבנו אליך מארץ כנען ואיך נגנב מבית אדניך כסף או זהב אשר ימצא אתו מעבדיך ומת וגם אנחנו נהיה לאדני לעבדים ויאמר גם עתה כדבריכם כן הוא אשר ימצא אתו יהיה לי עבד ואתם תהיו נקים וימהרו ויורדו איש את אמתחתו ארצה ויפתחו איש אמתחתו ויחפש בגדול החל ובקטן כלה וימצא הגביע באמתחת בנימן ויקרעו שמלתם ויעמס איש על חמרו וישבו העירה ויבא יהודה ואחיו ביתה יוסף והוא עודנו שם ויפלו לפניו ארצה ויאמר להם יוסף מה המעשה הזה אשר עשיתם הלוא ידעתם כי נחש ינחש איש אשר כמני ויאמר יהודה מה נאמר לאדני מה נדבר ומה נצטדק האלהים מצא את עון עבדיך הננו עבדים לאדני גם אנחנו גם אשר נמצא הגביע בידו ויאמר חלילה לי מעשות זאת האיש אשר נמצא הגביע בידו הוא יהיה לי עבד ואתם עלו לשלום אל אביכם
Afficher le commentaire de Rachi Afficher en Français
41,1
וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים וּפַרְעֹה חֹלֵם וְהִנֵּה עֹמֵד עַל הַיְאֹר.
וַיְּהִי מִקֵּץ.
כְּתַרְגוּמוֹ מָסוֹף וְכָל לָשׁוֹן קֵץ סוֹף הוּא
עַל הַיְאוֹר.
כָּל שְׁאָר נְהָרוֹת אֵינָם קְרוּיִן יְאוֹרִים חוּץ מִנִּילוּס מִפְּנֵי שֶׁכָּל הָאָרֶץ עֲשׂוּיִן יְאוֹרִים יְאוֹרִים בִּידֵי אָדָם וְנִילוּס עוֹלֶה בְּתוֹכָם וּמַשְׁקֶה אוֹתָם לְפִי שֶׁאֵין גְּשָׁמִים יוֹרְדִין בְּמִצְרַיִם תָּדִיר כִּשְׁאָר אֲרָצוֹת
41,2
וְהִנֵּה מִן הַיְאֹר עֹלֹת שֶׁבַע פָּרוֹת יְפוֹת מַרְאֶה וּבְרִיאֹת בָּשָׂר וַתִּרְעֶינָה בָּאָחוּ.
יְפוֹת מַרְאֶה.
סִימָן הוּא לִימֵי הַשֹּׂבַע שֶׁהַבְּרִיּוֹת נִרְאוֹת יָפוֹת זוֹ לָזוֹ שֶׁאֵין עֵין בְּרִיָּה צָרָה בַּחֲבֶרְתָּהּ
בָּאָחוּ.
בָּאַגַּם מְרִי"שׁ בְּלַעַ"ז כְּמוֹ יִשְּׂגֶא אָחוּ
41,3
וְהִנֵּה שֶׁבַע פָּרוֹת אֲחֵרוֹת עֹלוֹת אַחֲרֵיהֶן מִן הַיְאֹר רָעוֹת מַרְאֶה וְדַקּוֹת בָּשָׂר וַתַּעֲמֹדְנָה אֵצֶל הַפָּרוֹת עַל שְׂפַת הַיְאֹר.
וְדַקּוֹת בָּשָׂר.
טִינְבִי"שׁ בְּלַעַ"ז לשׁוֹן דָּק
41,4
וַתֹּאכַלְנָה הַפָּרוֹת רָעוֹת הַמַּרְאֶה וְדַקֹּת הַבָּשָׂר אֵת שֶׁבַע הַפָּרוֹת יְפֹת הַמַּרְאֶה וְהַבְּרִיאֹת וַיִּיקַץ פַּרְעֹה.
וַתֹּאכַלְנָה.
סִימָן שֶׁתְּהֵא כָּל שִׂמְחַת הַשָׂבָע נִשְׁכַּחַת בִּימֵי הָרָעָב
41,5
וַיִּישָׁן וַיַּחֲלֹם שֵׁנִית וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים עֹלוֹת בְּקָנֶה אֶחָד בְּרִיאוֹת וְטֹבוֹת.
בְּקָנֶה אֶחָד.
טוּאִי"ל בְּלַעַ"ז
בְּרִיאוֹת.
שֵׁינְ"שׁ בְּלַעַ"ז
41,6
וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים דַּקּוֹת וּשְׁדוּפֹת קָדִים צֹמְחוֹת אַחֲרֵיהֶן.
וּשְׁדוּפוֹת.
הַלִּידִ"שׁ בְּלַעַ"ז. שְׁקִיפָן קָדוּם חֲבוּטוֹת לָשׁוֹן מַשְׁקוֹף הֶחָבוּט תָּמִיד עַל יְדֵי הַדֶּלֶת הַמַּכֶּה עָלָיו
קָדִים.
רוּחַ מִזְרָחִית שֶׁקּוֹרִין בִּיסָ"א
41,7
וַתִּבְלַעְנָה הַשִּׁבֳּלִים הַדַּקּוֹת אֵת שֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים הַבְּרִיאוֹת וְהַמְּלֵאוֹת וַיִּיקַץ פַּרְעֹה וְהִנֵּה חֲלוֹם.
הַבְּרִיאוֹת.
שֵׁיינְ"שׁ בְּלַעַ"ז
וְהִנֵּה חֲלוֹם.
וְהִנֵּה נִשְׁלָם חֲלוֹם שָׁלֵם לְפָנָיו וְהוּצְרָךְ לְפוֹתְרִים
41,8
וַיְהִי בַבֹּקֶר וַתִּפָּעֶם רוּחוֹ וַיִּשְׁלַח וַיִּקְרָא אֶת כָּל חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם וְאֶת כָּל חֲכָמֶיהָ וַיְסַפֵּר פַּרְעֹה לָהֶם אֶת חֲלֹמוֹ וְאֵין פּוֹתֵר אוֹתָם לְפַרְעֹה.
וַתִּפָּעֶם רוּחוֹ.
וּמִטַּרְפָּא רוּחֵיהּ. מְקַשְׁקֶשֶׁת בְּתוֹכוֹ כְּפַעֲמוֹן וּבִנְבוּכַדְּנֶצָר אוֹמֵר וַתִּתְפָּעֶם רוּחוֹ לְפִי שֶׁהָיוּ שָׁם שְׁתֵּי פְּעִימוֹת שִׁכְחַת הַחֲלוֹם וְהַעֲלָמַת פִּתְרוֹנוֹ
חֲרְטֻמֵּי.
הַנֶּחֱרִים בְּטִימֵי מֵתִים שֶׁשּׁוֹאֲלִים בַּעֲצָמוֹת (טִימֵי הֵן עֲצָמוֹת בְּלָשׁוֹן אֲרַמִי וּבַמִּשְׁנָה בַּיִת שֶׁהוּא מָלֵא טִימַיָּא מָלֵא עֲצָמוֹת)
וְאֵין פּוֹתֵר אוֹתָם לְפַרְעֹה.
פּוֹתְרִים הָיוּ אוֹתָם אֲבָל לֹא לְפַרְעֹה שֶׁלֹּא הָיָה קוֹלָן נִכְנָס בְּאָזְנָיו וְלֹא הָיָה לוֹ קוֹרַת רוּחַ בְּפִתְרוֹנָם שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים שֶׁבַע בָּנוֹת אַתָה מוֹלִיד שֶׁבַע בָּנוֹת אַתָּה קוֹבֵר
41,9
וַיְדַבֵּר שַׂר הַמַּשְׁקִים אֶת פַּרְעֹה לֵאמֹר: אֶת חֲטָאַי אֲנִי מַזְכִּיר הַיּוֹם.
41,10
פַּרְעֹה קָצַף עַל עֲבָדָיו וַיִּתֵּן אֹתִי בְּמִשְׁמַר בֵּית שַׂר הַטַּבָּחִים אֹתִי וְאֵת שַׂר הָאֹפִים.
41,11
וַנַּחַלְמָה חֲלוֹם בְּלַיְלָה אֶחָד אֲנִי וָהוּא: אִישׁ כְּפִתְרוֹן חֲלֹמוֹ חָלָמְנוּ.
אִישׁ כְּפִתְרוֹן חֲלוֹמוֹ.
חֲלוֹם הָרָאוּי לַפִּתָּרוֹן שֶׁנִּפְתָּר לָנוּ וְדוֹמֶה לוֹ
41,12
וְשָׁם אִתָּנוּ נַעַר עִבְרִי עֶבֶד לְשַׂר הַטַּבָּחִים וַנְּסַפֶּר לוֹ וַיִּפְתָּר לָנוּ אֶת חֲלֹמֹתֵינוּ: אִישׁ כַּחֲלֹמוֹ פָּתָר.
נַעַר עִבְרִי עֶבֶד.
אֲרוּרִים הָרְשָׁעִים שֶׁאֵין טוֹבָתָם שְׁלֵמָה שֶׁמַּזְכִּירוֹ בְּלָשׁוֹן בִּזָּיוֹן
נַעַר.
שׁוֹטֶה וְאֵין רָאוּי לִגְדֻלָּה
עִבְרִי.
אֲפִלּוּ לְשׁוֹנֵנוּ אֵינוֹ מַכִּיר
עֶבֶד.
וְכָתוּב בְּנִמּוּסֵי מִצְרַיִם שֶׁאֵין עֶבֶד מוֹלֵךְ וְלֹא לוֹבֵשׁ בִּגְדֵי שָׂרִים. (ס"א שִׁירַיִם וְכֵן גָּרַס רָאָ"ם)
אִישׁ כַּחֲלוֹמוֹ.
לְפִי הַחֲלוֹם וְקָרוֹב לְעִנְיָנוֹ
41,13
וַיְהִי כַּאֲשֶׁר פָּתַר לָנוּ כֵּן הָיָה: אֹתִי הֵשִׁיב עַל כַּנִּי וְאֹתוֹ תָלָה.
הֵשִׁיב עַל כַּנִּי.
פַּרְעֹה הַנִּזְכָּר לְמַעְלָה כְּמוֹ שֶׁאָמַר פַּרְעֹה קָצַף עַל עֲבָדָיו הֲרֵי מִקְרָא קָצָר לָשׁוֹן וְלֹא פֵּרַשׁ מִי הֵשִׁיב לְפִי שֶׁאֵין צָרִיךְ לְפָרֵשׁ מִי הֵשִׁיב מִי שֶׁבְּיָדוֹ לְהָשִׁיב וְהוּא פַּרְעֹה וְכֵן דֶּרֶךְ כָּל מִקְרָאוֹת קְצָרִים עַל מִי שֶׁעָלָיו לַעֲשׂוֹת הֵם סוֹתְמִים אֶת הַדָּבָר
41,14
וַיִּשְׁלַח פַּרְעֹה וַיִּקְרָא אֶת יוֹסֵף וַיְרִיצֻהוּ מִן הַבּוֹר וַיְגַלַּח וַיְחַלֵּף שִׂמְלֹתָיו וַיָּבֹא אֶל פַּרְעֹה.
מִן הַבּוֹר.
מִן בֵּית הַסֹּהַר שֶׁהוּא עָשׂוּי כְּעֵין גּוּמָא וְכֵן כָּל בּוֹר שֶׁבַמִּקְרָא לָשׁוֹן גּוּמָא הוּא וְאַף אִם אֵין בּוֹ מַיִם קָרוּי בּוֹר פּוּשִׁ"י בְּלַעַ"ז
וַיְּגַלַּח.
מִפְּנֵי כָּבוֹד הַמַּלְכוּת
41,15
וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף חֲלוֹם חָלַמְתִּי וּפֹתֵר אֵין אֹתוֹ וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי עָלֶיךָ לֵאמֹר תִּשְׁמַע חֲלוֹם לִפְתֹּר אֹתוֹ.
תִּשְׁמַע חֲלוֹם לִפְתּוֹר אֹתוֹ.
תַּאֲזִין וְתָבִין חֲלוֹם לִפְתּוֹר אוֹתוֹ
תִּשְׁמַע.
לָשׁוֹן הֲבָנָה וְהַאֲזָנָה כְּמוֹ שׁוֹמֵעַ יוֹסֵף. אֲשֶׁר לֹא תִשְׁמַע לְשׁוֹנוֹ אַנְטְינְדְרָ"א בְּלַעַ"ז
41,16
וַיַּעַן יוֹסֵף אֶת פַּרְעֹה לֵאמֹר בִּלְעָדָי: אֱלֹהִים יַעֲנֶה אֶת שְׁלוֹם פַּרְעֹה.
בִּלְעָדַי.
אֵין הַחָכְמָה מִשֶּׁלִּי אֶלָּא אֱלֹהִים יַעֲנֶה יִתֵּן עֲנִיָה בְּפִי לִשְׁלוֹם פַּרְעֹה
41,17
וַיְדַבֵּר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף: בַּחֲלֹמִי הִנְנִי עֹמֵד עַל שְׂפַת הַיְאֹר.
41,18
וְהִנֵּה מִן הַיְאֹר עֹלֹת שֶׁבַע פָּרוֹת בְּרִיאוֹת בָּשָׂר וִיפֹת תֹּאַר וַתִּרְעֶינָה בָּאָחוּ.
41,19
וְהִנֵּה שֶׁבַע פָּרוֹת אֲחֵרוֹת עֹלוֹת אַחֲרֵיהֶן דַּלּוֹת וְרָעוֹת תֹּאַר מְאֹד וְרַקּוֹת בָּשָׂר: לֹא רָאִיתִי כָהֵנָּה בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם לָרֹעַ.
דַּלּוֹת.
כְּחוּשׁוֹת כְּמוֹ מַדּוּעַ אַתָּה כָּכָה דָּל דְּאַמְנוֹן
וְרַקּוֹת בָּשָׂר.
כָּל לָשׁוֹן רַקּוֹת שֶׁבַּמִּקְרָא חֲסֵרֵי בָּשָׂר בְּלוּאָ"שׁ בְּלַעַ"ז
41,20
וַתֹּאכַלְנָה הַפָּרוֹת הָרַקּוֹת וְהָרָעוֹת אֵת שֶׁבַע הַפָּרוֹת הָרִאשֹׁנוֹת הַבְּרִיאֹת.
41,21
וַתָּבֹאנָה אֶל קִרְבֶּנָה וְלֹא נוֹדַע כִּי בָאוּ אֶל קִרְבֶּנָה וּמַרְאֵיהֶן רַע כַּאֲשֶׁר בַּתְּחִלָּה וָאִיקָץ.
41,22
וָאֵרֶא בַּחֲלֹמִי וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים עֹלֹת בְּקָנֶה אֶחָד מְלֵאֹת וְטֹבוֹת.
41,23
וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים צְנֻמוֹת דַּקּוֹת שְׁדֻפוֹת קָדִים צֹמְחוֹת אַחֲרֵיהֶם.
צְנֻמּוֹת.
צוּנְמָא בְּלָשׁוֹן אֲרַמִי סֶלַע הֲרֵי הֵן כָּעֵץ בְּלִי לִחְלוּחַ וְקָשׁוֹת כַּסֶּלַע וְתַרְגוּמוֹ נִצָּן לְקַיִן. נִצָּן אֵין בָּהֶן אֶלָּא הָנֵץ לְפִי שֶׁנִּתְרוֹקְנוּ מִן הַזֶּרַע
41,24
וַתִּבְלַעְןָ הַשִּׁבֳּלִים הַדַּקֹּת אֵת שֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים הַטֹּבוֹת וָאֹמַר אֶל הַחַרְטֻמִּים וְאֵין מַגִּיד לִי.
41,25
וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל פַּרְעֹה חֲלוֹם פַּרְעֹה אֶחָד הוּא: אֵת אֲשֶׁר הָאֱלֹהִים עֹשֶׂה הִגִּיד לְפַרְעֹה.
41,26
שֶׁבַע פָּרֹת הַטֹּבֹת שֶׁבַע שָׁנִים הֵנָּה וְשֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים הַטֹּבֹת שֶׁבַע שָׁנִים הֵנָּה: חֲלוֹם אֶחָד הוּא.
וְשֶׁבַע שָׁנִים.
כֻּלָּן אֵינָן אֶלָּא שָׂבָע וַאֲשֶׁר נִשְׁנָה הַחֲלוֹם פַּעֲמָיִם לְפִי שֶׁהַדָּבָר מְזוּמָן כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשׁ לוֹ בַּסּוֹף וְעַל הִשָּׁנוֹת הַחֲלוֹם וְגוֹ'. בְּשֶׁבַע שָׁנִים הַטּוֹבוֹת נֶאֱמַר הִגִּיד לְפַרְעֹה לְפִי שֶׁהָיָה סָמוּךְ. וּבְשֶׁבַע שְׁנֵי רָעָב נֶאֱמַר הֶרְאָה אֶת פַּרְעֹה לְפִי שֶׁהָיָה הַדָּבָר מוּפְלָג וְרָחוֹק נוֹפֵל בּוֹ לָשׁוֹן מַרְאֶה
41,27
וְשֶׁבַע הַפָּרוֹת הָרַקּוֹת וְהָרָעֹת הָעֹלֹת אַחֲרֵיהֶן שֶׁבַע שָׁנִים הֵנָּה וְשֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים הָרֵקוֹת שְׁדֻפוֹת הַקָּדִים יִהְיוּ שֶׁבַע שְׁנֵי רָעָב.
41,28
הוּא הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֶל פַּרְעֹה: אֲשֶׁר הָאֱלֹהִים עֹשֶׂה הֶרְאָה אֶת פַּרְעֹה.
41,29
הִנֵּה שֶׁבַע שָׁנִים בָּאוֹת שָׂבָע גָּדוֹל בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם.
41,30
וְקָמוּ שֶׁבַע שְׁנֵי רָעָב אַחֲרֵיהֶן וְנִשְׁכַּח כָּל הַשָּׂבָע בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְכִלָּה הָרָעָב אֶת הָאָרֶץ.
וְנִשְׁכַּח כָּל הַשָּׂבָע.
הוּא פִּתְרוֹן הַבְּלִיעָה
41,31
וְלֹא יִוָּדַע הַשָּׂבָע בָּאָרֶץ מִפְּנֵי הָרָעָב הַהוּא אַחֲרֵי כֵן: כִּי כָבֵד הוּא מְאֹד.
וְלֹא יִוָּדַע הַשָּׂבָע.
הוּא פִּתָּרוֹן וְלֹא נוֹדָע כִּי בָאוּ אֶל קִרְבֶּנָה
41,32
וְעַל הִשָּׁנוֹת הַחֲלוֹם אֶל פַּרְעֹה פַּעֲמָיִם כִּי נָכוֹן הַדָּבָר מֵעִם הָאֱלֹהִים וּמְמַהֵר הָאֱלֹהִים לַעֲשֹׂתוֹ.
נָכוֹן.
מְזוּמָן
41,33
וְעַתָּה יֵרֶא פַרְעֹה אִישׁ נָבוֹן וְחָכָם וִישִׁיתֵהוּ עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם.
41,34
יַעֲשֶׂה פַרְעֹה וְיַפְקֵד פְּקִדִים עַל הָאָרֶץ וְחִמֵּשׁ אֶת אֶרֶץ מִצְרַיִם בְּשֶׁבַע שְׁנֵי הַשָּׂבָע.
וְחִמֵּשׁ.
כְּתַרְגוּמוֹ וִיזָרֵז וְכֵן וַחֲמוּשִׁים
41,35
וְיִקְבְּצוּ אֶת כָּל אֹכֶל הַשָּׁנִים הַטֹּבוֹת הַבָּאֹת הָאֵלֶּה וְיִצְבְּרוּ בָר תַּחַת יַד פַּרְעֹה אֹכֶל בֶּעָרִים וְשָׁמָרוּ.
אֶת כָּל אֹכֶל.
שֵׁם דָּבָר הוּא לְפִיכָךְ טַעֲמוֹ בָּאָלֶ"ף וְנָקוּד בְּפַתָּח קָטָן (סֶגוֹ"ל) וְאוֹכֵל שֶׁהוּא פּוֹעֵל כְּגוֹן כִּי כָּל אוֹכֵל חֵלֶב טַעֲמוֹ בַּכ' וְנָקוּד קָמַץ קָטָן (צֵירִי)
תַּחַת יַד פַּרְעֹה.
בִּרְשׁוּתוֹ וּבְאוֹצְרוֹתָיו
41,36
וְהָיָה הָאֹכֶל לְפִקָּדוֹן לָאָרֶץ לְשֶׁבַע שְׁנֵי הָרָעָב אֲשֶׁר תִּהְיֶיןָ בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְלֹא תִכָּרֵת הָאָרֶץ בָּרָעָב.
וְהָיָה הָאֹכֶל.
הַצָּבוּר כִּשְׁאָר פִּקָּדוֹן הַגָּנוּז לְקִיּוּם הָאָרֶץ
41,37
וַיִּיטַב הַדָּבָר בְּעֵינֵי פַרְעֹה וּבְעֵינֵי כָּל עֲבָדָיו.
41,38
וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל עֲבָדָיו: הֲנִמְצָא כָזֶה אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹהִים בּוֹ.
הַנִּמְצָא כָזֶה.
כְּתַרְגוּמוֹ הַנִּשְׁכַּח כְּדֵין אִם נֵלֶךְ וּנְבַקְשֶׁנּוּ הַנִּמְצָא כָמוֹהוּ. הַנִּמְצָא לָשׁוֹן תְּמִיהָה וְכֵן כָּל הֵ"א הַמְּשַׁמֶּשֶׁת בְּרֹאשׁ תֵּבָה וּנְקוּדָהּ בַּחֲטָף פַּתָּח
41,39
וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף אַחֲרֵי הוֹדִיעַ אֱלֹהִים אוֹתְךָ אֶת כָּל זֹאת אֵין נָבוֹן וְחָכָם כָּמוֹךָ.
אֵין נָבוֹן וְחָכָם כָּמוֹךָ.
לְבַקֵּשׁ אִישׁ נָבוֹן וְחָכָם שֶׁאָמַרְתָּ לֹא נִמְצָא כָּמוֹךָ
41,40
אַתָּה תִּהְיֶה עַל בֵּיתִי וְעַל פִּיךָ יִשַּׁק כָּל עַמִּי רַק הַכִּסֵּא אֶגְדַּל מִמֶּךָּ.
יִשַּׁק.
יִתְּזָן יִתְפַּרְנֵס. כָּל צָרְכֵי עַמִּי יִהְיוּ נַעֲשִׂים עַל יָדְךָ כְּמוֹ וּבֶן מֶשֶׁק בֵּיתִי וּכְמוֹ נַשְּׁקוּ בַר גְּרָנִישׁוֹ"ן בְּלַעַ"ז
רַק הַכִּסֵּא.
שֶׁיִּהְיוּ קוֹרִין לִי מֶלֶךְ
כִּסֵּא.
לָשׁוֹן שֶׁל מְלוּכָה כְּמוֹ וַיַּגְדֵּל אֶת כִּסְאוֹ מִכִּסֵּא אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ
41,41
וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף: רְאֵה נָתַתִּי אֹתְךָ עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרָיִם.
נָתַתִּי אִתְּךָ.
מִנִּיתִי יָתָךְ וְאַף עַל פִּי כֵּן לָשׁוֹן נְתִינָה הוּא כְּמוֹ וּלְתִתְּךָ עֶלְיוֹן. בֵּין לִגְדֻלָּה בֵּין לְשִׁפְלוּת נוֹפֵל לָשׁוֹן נְתִינָה עָלָיו כְּמוֹ נָתַתִּי אֶתְכֶם נִבְזִים וּשְׁפָלִים
41,42
וַיָּסַר פַּרְעֹה אֶת טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ וַיִּתֵּן אֹתָהּ עַל יַד יוֹסֵף וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ בִּגְדֵי שֵׁשׁ וַיָּשֶׂם רְבִד הַזָּהָב עַל צַוָּארוֹ.
וַיָּסַר פַּרְעֹה אֶת טַבַּעְתּוֹ.
נְתִינַת טַבַּעַת הַמֶּלֶךְ הִיא אוֹת לְמִי שֶׁנּוֹתְנָהּ לוֹ לִהְיוֹת שֵׁנִי לוֹ לִגְדֻלָּה
בִּגְדֵי שֵׁשׁ.
דְּבַר חֲשִׁיבוּת הוּא בְּמִצְרַיִם
רְבִד.
עֲנָק וְעַל שֶׁהוּא רָצוּף בְּטַבָּעוֹת קָרוּי רְבִיד וְכֵן רִבַדְתִּי עַרְשִׂי רִצַּפְתִּי עַרְשִׂי מִרְצָפוֹת. בְּלָשׁוֹן מִשְׁנָה מוּקָף רוֹבְדִין שֶׁל אֶבֶן. עַל הָרוֹבֶד שֶׁבַּעֲזָרָה וְהִיא רִצְפָּה
41,43
וַיַּרְכֵּב אֹתוֹ בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה אֲשֶׁר לוֹ וַיִּקְרְאוּ לְפָנָיו אַבְרֵךְ וְנָתוֹן אֹתוֹ עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרָיִם.
בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה.
הַשְּׁנִיָּה לְמֶרְכַּבְתּוֹ הַמְּהַלֶּכֶת אֵצֶל שֶׁלּוֹ
אַבְרֵךְ.
כְּתַרְגוּמוֹ דֵּין אַבָּא לְמַלְכָּא רַךְ בְּלָשׁוֹן אֲרַמִי מֶלֶךְ. בְּהַשֻּׁתָּפִין לֹא רֵיכָא וְלֹא בַּר רֵיכָא. וּבְדִבְרֵי אַגָּדָה דָּרַשׁ רַבִּי יְהוּדָה אַבְרֵךְ זֶה יוֹסֵף שֶׁהוּא אָב בַּחָכְמָה וְרַךְ בַּשָּׁנִים אָמַר לוֹ בֶּן דּוּרְמַסְקִית עַד מָתַי אַתָּה מְעַוֵּת עָלֵינוּ אֶת הַכְּתוּבִים אֵין אַבְרֵךְ אֶלָּא לָשׁוֹן בִּרְכַּיִם שֶׁהַכֹּל הָיוּ נִכְנָעִין לְפָנָיו וְיוֹצְאִין תַּחַת יָדוֹ כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר וְנָתוֹן אוֹתוֹ וְגוֹ'
41,44
וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף אֲנִי פַרְעֹה וּבִלְעָדֶיךָ לֹא יָרִים אִישׁ אֶת יָדוֹ וְאֶת רַגְלוֹ בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם.
אֲנִי פַרְעֹה.
שֶׁיֵּשׁ בְּיָדִי יְכוֹלֶת לִגְזוֹר גְּזֵרָה עַל מַלְכוּתִי וַאֲנִי גּוֹזֵר שֶׁלֹּא יָרִים אִישׁ אֶת יָדוֹ
וּבִלְעָדֶיךָ.
שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּתְךָ. דָּבָר אַחֵר אֲנִי פַרְעֹה אֲנִי אֶהֱיֶה מֶלֶךְ וּבִלְעָדֶיךָ וְגוֹ' וְזֶהוּ דּוּגְמָת רַק הַכִּסֵּא אֶלָּא שֶׁהוּצְרָךְ לְפַרְשָׁהּ בִּשְׁעַת נְתִינַת הַטַּבַּעַת
אֶת יָדוֹ וְאֶת רַגְלוֹ.
כְּתַרְגוּמוֹ
41,45
וַיִּקְרָא פַרְעֹה שֵׁם יוֹסֵף צָפְנַת פַּעְנֵחַ וַיִּתֶּן לוֹ אֶת אָסְנַת בַּת פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אֹן לְאִשָּׁה וַיֵּצֵא יוֹסֵף עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם.
צָפְנַת פַּעְנֵחַ.
מְפָרֵשׁ הַצְּפוּנוֹת וְאֵין לְפַעְנֵחַ דִּמְיוֹן בַּמִּקְרָא
פּוֹטִי פֶרַע.
הוּא פּוֹטִיפַר וְנִקְרָא פּוֹטִיפֶרָע עַל שֶׁנִּסְתָּרֵס מֵאֵלָיו לְפִי שֶׁחָמַד אֶת יוֹסֵף לְמִשְׁכַּב זָכוּר
41,46
וְיוֹסֵף בֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה בְּעָמְדוֹ לִפְנֵי פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם וַיֵּצֵא יוֹסֵף מִלִּפְנֵי פַרְעֹה וַיַּעֲבֹר בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם.
41,47
וַתַּעַשׂ הָאָרֶץ בְּשֶׁבַע שְׁנֵי הַשָּׂבָע לִקְמָצִים.
וַתַּעַשׂ הָאָרֶץ.
כְּתַרְגוּמוֹ וְאֵין הַלָּשׁוֹן נֶעֱקָר מִלָּשׁוֹן עֲשִׂיָּה
לִקְמָצִים.
קוֹמֶץ עַל קוֹמֶץ יָד עַל יָד הָיו אוֹצְרִים
41,48
וַיִּקְבֹּץ אֶת כָּל אֹכֶל שֶׁבַע שָׁנִים אֲשֶׁר הָיוּ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וַיִּתֶּן אֹכֶל בֶּעָרִים: אֹכֶל שְׂדֵה הָעִיר אֲשֶׁר סְבִיבֹתֶיהָ נָתַן בְּתוֹכָהּ.
אֹכֶל שְׂדֵה הָעִיר אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֶיהָ נָתַן בְּתוֹכָהּ.
שֶׁכָּל אֶרֶץ וְאֶרֶץ מַעֲמֶדֶת פֵּרוֹתֶיהָ וְנוֹתְנִין בַּתְּבוּאָה מֵעֲפַר הַמָּקוֹם וּמַעֲמִיד אֶת הַתְּבוּאָה מִלִּרְקָב (נִרְאֶה לִי שֶׁהוּא דַּעַת רַבִּי נְחֶמְיָה וְאֵין צָרִיךְ כְּלָל לְהַגִּיהַּ בְּרַשִׁ"י כַּאֲשֶׁר עָלָה בְּדַעַת קְצָתָם)
41,49
וַיִּצְבֹּר יוֹסֵף בָּר כְּחוֹל הַיָּם הַרְבֵּה מְאֹד עַד כִּי חָדַל לִסְפֹּר כִּי אֵין מִסְפָּר.
עַד כִּי חָדַל לִסְפּוֹר.
עַד כִּי חָדַל לוֹ הַסּוֹפֵר לִסְפּוֹר וַהֲרֵי זֶה מִקְרָא קָצָר
כִּי אֵין מִסְפָּר.
לְפִי שֶׁאֵין מִסְפָּר וַהֲרֵי כִּי מְשַׁמֵּשׁ בְּלָשׁוֹן דְּהָא
41,50
וּלְיוֹסֵף יֻלַּד שְׁנֵי בָנִים בְּטֶרֶם תָּבוֹא שְׁנַת הָרָעָב אֲשֶׁר יָלְדָה לּוֹ אָסְנַת בַּת פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אוֹן.
בְּטֶרֶם תָּבוֹא שְׁנַת הָרָעָב.
מִכָּאן שֶׁאָדָם אָסוּר לְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ בִּשְׁנֵי רְעָבוֹן
41,51
וַיִּקְרָא יוֹסֵף אֶת שֵׁם הַבְּכוֹר מְנַשֶּׁה: כִּי נַשַּׁנִי אֱלֹהִים אֶת כָּל עֲמָלִי וְאֵת כָּל בֵּית אָבִי.
41,52
וְאֵת שֵׁם הַשֵּׁנִי קָרָא אֶפְרָיִם: כִּי הִפְרַנִי אֱלֹהִים בְּאֶרֶץ עָנְיִי.
41,53
וַתִּכְלֶינָה שֶׁבַע שְׁנֵי הַשָּׂבָע אֲשֶׁר הָיָה בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם.
41,54
וַתְּחִלֶּינָה שֶׁבַע שְׁנֵי הָרָעָב לָבוֹא כַּאֲשֶׁר אָמַר יוֹסֵף וַיְהִי רָעָב בְּכָל הָאֲרָצוֹת וּבְכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם הָיָה לָחֶם.
41,55
וַתִּרְעַב כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם וַיִּצְעַק הָעָם אֶל פַּרְעֹה לַלָּחֶם וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה לְכָל מִצְרַיִם לְכוּ אֶל יוֹסֵף אֲשֶׁר יֹאמַר לָכֶם תַּעֲשׂוּ.
וַתִּרְעַב כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם.
שֶׁהִרְקִיבָה תְּבוּאָתָם שֶׁאָצְרוּ חוּץ מִשֶּׁל יוֹסֵף
אֲשֶׁר יֹאמַר לָכֶם תַּעֲשׂוּ.
לְפִי שֶׁהָיָה יוֹסֵף אוֹמֵר לָהֶם שֶׁיִּמּוֹלוּ וּכְשֶׁבָּאוּ אֵצֶל פַּרְעֹה וְאוֹמְרִים כָּךְ הוּא אוֹמֵר לָנוּ אָמַר לָהֶם וְלָמָּה לֹא צָבַרְתֶּם בָּר וַהֲלֹא הִכְרִיז לָכֶם שֶׁשְּׁנֵי הָרָעָב בָּאִים אָמְרוּ לוֹ אָסַפְנוּ הַרְבֵּה וְהִרְקִיבָה אָמַר לָהֶם אִם כֵּן כָּל אֲשֶׁר יֹאמַר לָכֶם תַּעֲשׂוּ הֲרֵי גָּזַר עַל הַתְּבוּאָה וְהִרְקִיבָה מַה אִם יִגְזוֹר עָלֵינוּ וְנָמוּת
41,56
וְהָרָעָב הָיָה עַל כָּל פְּנֵי הָאָרֶץ וַיִּפְתַּח יוֹסֵף אֶת כָּל אֲשֶׁר בָּהֶם וַיִּשְׁבֹּר לְמִצְרַיִם וַיֶּחֱזַק הָרָעָב בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם.
עַל כָּל פְּנֵי הָאָרֶץ.
מִי הֵם פְּנֵי הָאָרֶץ אֵלּוּ הָעֲשִׁירִים
אֶת כָּל אֲשֶׁר בָּהֶם.
כְּתַרְגוּמוֹ דִּי בְּהוֹן עִבּוּרָא
וַיִּשְׁבֹּר לְמִצְרַיִם.
שֶׁבֶר לָשׁוֹן מֶכֶר וְלָשׁוֹן קִנְיָן הוּא כָּאן מְשַׁמֵּשׁ לָשׁוֹן מֶכֶר. שִׁבְרוּ לָנוּ מְעַט אוֹכֶל לָשׁוֹן קִנְיָן. וְאַל תֹּאמַר אֵינוֹ כִּי אִם בַּתְּבוּאָה שֶׁאַף בְּיַיִן וְחָלָב מָצִינוּ וּלְכוּ שִׁבְרוּ בְּלֹא כֶּסֶף וּבְלֹא מְחִיר יַיִן וְחָלָב
41,57
וְכָל הָאָרֶץ בָּאוּ מִצְרַיְמָה לִשְׁבֹּר אֶל יוֹסֵף: כִּי חָזַק הָרָעָב בְּכָל הָאָרֶץ.
וְכָל הָאָרֶץ בָּאוּ מִצְרַיְמָה.
אֶל יוֹסֵף לִשְׁבּוֹר וְאִם תִּדְרְשֵׁהוּ כְּסִדְרוֹ הָיָה צָרִיךְ לִכְתּוֹב לִשְׁבּוֹר מִן יוֹסֵף
42,1
וַיַּרְא יַעֲקֹב כִּי יֶשׁ שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לְבָנָיו לָמָּה תִּתְרָאוּ.
וַיַּרְא יַעֲקֹב כִּי יֵשׁ שֶׁבֶר בְּמִצְרַיִם.
וּמֵהֵיכָן רָאָה וַהֲלֹא לֹא רָאָה אֶלָּא שָׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר הִנֵּה שָׁמַעְתִּי וְגוֹ' וּמַהוּ וַיַּרְא רָאָה בָּאַסְפַּקְלַרְיָא שֶׁל קֹדֶשׁ שֶׁעֲדַיִן יֵשׁ לוֹ שֶׁבֶר בְּמִצְרַיִם וְלֹא הָיְתָה נְבוּאָה מַמָּשׁ לְהוֹדִיעוֹ בְּפֵרוּשׁ שֶׁזֶּה יוֹסֵף
לָמָּה תִּתְרָאוּ.
לָמָּה תַּרְאוּ עַצְמְכֶם בִּפְנֵי בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל וּבְנֵי עֵשָׂו כְּאִלּוּ אַתֶּם שְׂבֵעִים כִּי בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עֲדַיִן הָיָה לָהֶם תְּבוּאָה. (וְלִי נִרְאֶה פְּשׁוּטוֹ לָמָּה תִּתְרָאוּ לָמָּה יְהוּ הַכֹּל מִסְתַּכְּלִין בָּכֶם וּמַתְמִיהִים בָּכֶם שֶׁאֵין אַתֶּם מְבַקְּשִׁים לֶכֶם אוֹכֶל בְּטֶרֶם שֶׁיִּכְלֶה מַה שֶּׁבְּיֶדְכֶם). וּמִפִּי אֲחֵרִים שָׁמַעְתִּי שֶׁהוּא לָשׁוֹן כְּחִישָׁה לָמָּה תִּהְיוּ כְּחוּשִׁים בָּרָעָב. וְדוֹמֶה לוֹ וּמַרְוֵה גַּם הוּא יוֹרֶה
42,2
וַיֹּאמֶר הִנֵּה שָׁמַעְתִּי כִּי יֶשׁ שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם רְדוּ שָׁמָּה וְשִׁבְרוּ לָנוּ מִשָּׁם וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת.
רְדוּ שָׁמָּה.
וְלֹא אָמַר לְכוּ רֶמֶז לְמָאתַיִם וְעֶשֶׂר שָׁנִים שֶׁנִּשְׁתַּעְבְּדוּ לְמִצְרַיִם כְּמִנְיָן רְד"וּ
42,3
וַיֵּרְדוּ אֲחֵי יוֹסֵף עֲשָׂרָה לִשְׁבֹּר בָּר מִמִּצְרָיִם.
וַיֵּרְדוּ אֲחֵי יוֹסֵף.
וְלֹא כָּתַב בְּנֵי יַעֲקֹב מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ מִתְחָרְטִים בִּמְכִירָתוֹ וְנָתְנוּ לִבָּם לְהִתְנַהֵג עִמוֹ בְּאַחְוָה וְלִפְדוֹתוֹ בְּכָל מָמוֹן שֶׁיִּפְסְקוּ עֲלֵיהֶם
עֲשָׂרָה.
מַה תַּלמוּד לוֹמָר וַהֲלֹא כְּתִיב וְאֶת בִּנְיָמִין אֲחִי יוֹסֵף לֹא שָׁלַח אֶלָּא לְעִנְיָן הָאַחְוָה הָיוּ חֲלוּקִין לַעֲשָׂרָה שֶׁלֹּא הָיְתָה אַהֲבַת כֻּלָּם וְשִׂנְאַת כֻּלָּם שָׁוָה לוֹ אֲבָל לְעִנְיָן לִשְׁבּוֹר בָּר כֻּלָּם לֵב אֶחָד לָהֶם
42,4
וְאֶת בִּנְיָמִין אֲחִי יוֹסֵף לֹא שָׁלַח יַעֲקֹב אֶת אֶחָיו: כִּי אָמַר פֶּן יִקְרָאֶנּוּ אָסוֹן.
פֶּן יִקְרָאֶנּוּ אָסוֹן.
וּבַבַּיִת לֹא יִקְרָאֶנּוּ אָסוֹן אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב מִכָּאן שֶׁהַשָּׂטָן מְקַטְרֵג בִּשְׁעַת הַסַּכָּנָה
42,5
וַיָּבֹאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִשְׁבֹּר בְּתוֹךְ הַבָּאִים: כִּי הָיָה הָרָעָב בְּאֶרֶץ כְּנָעַן.
בְּתוֹךְ הַבָּאִים.
מַטְמִינִין עַצְמָן שֶׁלֹּא יַכִּירוּם לְפִי שֶׁצִּוָּה לָהֶם אֲבִיהֶם שֶׁלֹּא יִתְרָאוּ כֻּלָּם בְּפֶתַח אֶחָד אֶלָּא שֶׁיִּכָּנֵס כָּל אֶחָד בְּפִתְחוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּשְׁלוֹט בָּהֶם עַיִן הָרָע שֶׁכֻּלָּם נָאִים וְכֻלָּם גִּבּוֹרִים
42,6
וְיוֹסֵף הוּא הַשַּׁלִּיט עַל הָאָרֶץ הוּא הַמַּשְׁבִּיר לְכָל עַם הָאָרֶץ וַיָּבֹאוּ אֲחֵי יוֹסֵף וַיִּשְׁתַּחֲווּ לוֹ אַפַּיִם אָרְצָה.
וַיִּשְׁתַּחֲווּ לוֹ אַפַּיִם.
נִשְׁתַּטְּחוּ לוֹ עַל פְּנֵיהֶם וְכֵן כָּל הִשְׁתַּחֲוָאָה פִּשּׁוּט יָדַיִם וְרַגְלַיִם הוּא
42,7
וַיַּרְא יוֹסֵף אֶת אֶחָיו וַיַּכִּרֵם וַיִּתְנַכֵּר אֲלֵיהֶם וַיְדַבֵּר אִתָּם קָשׁוֹת וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מֵאַיִן בָּאתֶם וַיֹּאמְרוּ מֵאֶרֶץ כְּנַעַן לִשְׁבָּר אֹכֶל.
וַיִּתְנַכֵּר אֲלֵיהֶם.
נַעֲשֶׂה לָהֶם כַּנָּכְרִי בִּדְבָרִים לְדַבֵּר קָשׁוֹת
42,8
וַיַּכֵּר יוֹסֵף אֶת אֶחָיו וְהֵם לֹא הִכִּרֻהוּ.
וַיַּכֵּר יוֹסֵף וְגוֹ.
לְפִי שֶׁהִנִּיחָם חֲתוּמֵי זָקָן
וְהֵם לֹא הִכִּירוּהוּ.
שֶׁיָּצָא מֵאֶצְלָם בְּלֹא חֲתִימַת זָקָן וְעַכְשָׁיו מְצָאוּהוּ בַּחֲתִימַת זָקָן. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה וַיַּכֵּר יוֹסֵף אֶת אֶחָיו כְּשֶׁנִּמְסְרוּ בְּיָדוֹ הִכִּיר שֶׁהֵם אֶחָיו וְרִחֵם עֲלֵיהֶם וְהֵם לֹא הִכִּירוּהוּ כְּשֶׁנָּפַל בְּיָדָם לִנְהוֹג בּוֹ אַחְוָה
42,9
וַיִּזְכֹּר יוֹסֵף אֵת הַחֲלֹמוֹת אֲשֶׁר חָלַם לָהֶם וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מְרַגְּלִים אַתֶּם לִרְאוֹת אֶת עֶרְוַת הָאָרֶץ בָּאתֶם.
אֲשֶׁר חָלַם לָהֶם.
עֲלֵיהֶם וְיָדַע שֶׁנִּתְקַיְּמוּ שֶׁהֲרֵי הִשְׁתַּחֲווּ לוֹ
עֶרְוַת הָאָרֶץ.
גִּלוּי הָאָרֶץ מֵהֵיכָן הִיא נוֹחָה לִכָּבֵשׁ. כְּמוֹ אֶת מְקוֹרָהּ הֶעֱרָה. וּכְמוֹ עָרוֹם וְעֶרְיָה. וְכֵן כָּל עֶרְוָה שֶׁבַּמִּקְרָא לָשׁוֹן גִּלּוּי. וְתִרְגֵּם אוּנְקְלוּס בְּדַקָּא דְּאַרְעָא כְּמוֹ בֶּדֶק הַבַּיִת רָעוּעַ הַבַּיִת אֲבָל לֹא דִּקְדֵק לְפָרְשׁוֹ אַחַר לָשׁוֹן הַמִּקְרָא
42,10
וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו לֹא אֲדֹנִי וַעֲבָדֶיךָ בָּאוּ לִשְׁבָּר אֹכֶל.
לֹא אֲדֹנִי.
לֹא תֹּאמַר כֵּן שֶׁהֲרֵי עֲבָדֶיךָ בָּאוּ לִשְׁבָּר אוֹכֶל
42,11
כֻּלָּנוּ בְּנֵי אִישׁ אֶחָד נָחְנוּ כֵּנִים אֲנַחְנוּ לֹא הָיוּ עֲבָדֶיךָ מְרַגְּלִים.
כֻּלָּנוּ בְּנֵי אִישׁ אֶחָד נָחְנוּ
נִצְנְצָה בָּהֶם רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְכָלְלוּהוּ עִמָּהֶם שֶׁאַף הוּא בֵּן אֲבִיהֶם
כֵּנִים.
אֲמִתִּיִּים כְּמוֹ כֵּן דִּבַּרְתָּ. כֵּן בְּנוֹת צְלָפְחָד דּוֹבְרוֹת. וְעֶבְרָתוֹ לֹא כֵּן בִּדְיוֹ
42,12
וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם: לֹא כִּי עֶרְוַת הָאָרֶץ בָּאתֶם לִרְאוֹת.
כִּי עֶרְוַת הָאָרֶץ בָּאתֶם לִרְאוֹת.
שֶׁהֲרֵי נִכְנַסְתֶּם בַּעֲשָׂרָה שַׁעֲרֵי הָעִיר לָמָּה לֹא נִכְנַסְתֶּם בְּשַׁעַר אֶחָד
42,13
וַיֹּאמְרוּ שְׁנֵים עָשָׂר עֲבָדֶיךָ אַחִים אֲנַחְנוּ בְּנֵי אִישׁ אֶחָד בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וְהִנֵּה הַקָּטֹן אֶת אָבִינוּ הַיּוֹם וְהָאֶחָד אֵינֶנּוּ.
וַיֹּאמְרוּ שְׁנֵים עָשָׂר עֲבָדֶיךָ וְגוֹ.
וּבִשְׁבִיל אוֹתוֹ אֶחָד שֶׁאֵינֶנּוּ נִתְפַזַּרְנוּ בָּעִיר לְבַקְּשׁוֹ
42,14
וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יוֹסֵף: הוּא אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֲלֵכֶם לֵאמֹר מְרַגְּלִים אַתֶּם.
הוּא אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי.
הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי שֶׁאַתֶּם מְרַגְּלִים הוּא הָאֱמֶת וְהַנָּכוֹן זֶהוּ לְפִי פְּשׁוּטוֹ. וּמִדְרָשׁוֹ אָמַר לָהֶם וְאִלּוּ מְצָאתֶם אוֹתוֹ וְיִפְסְקוּ עֲלֵיכֶם מָמוֹן הַרְבֵּה תִּפְדוּהוּ. אָמְרוּ לוֹ הֵן אָמַר לָהֶם וְאִם יֹאמְרוּ לָכֶם שֶׁלֹּא יַחֲזִירוּהוּ בְּשׁוּם מָמוֹן מַה תַּעֲשׂוּ אָמְרוּ לְכָךְ בָּאנוּ לַהֲרוֹג אוֹ לֵיהָרֵג. אָמַר לָהֶם הוּא אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֲלֵיכֶם לַהֲרוֹג בְּנֵי הָעִיר בָּאתֶם מְנַחֵשׁ אֲנִי בַּגָּבִיעַ שֶׁלִּי שֶׁשְּׁנַיִם מִכֶּם הֶחֱרִיבוּ כְּרָךְ גָּדוֹל שֶׁל שְׁכֶם
42,15
בְּזֹאת תִּבָּחֵנוּ: חֵי פַרְעֹה אִם תֵּצְאוּ מִזֶּה כִּי אִם בְּבוֹא אֲחִיכֶם הַקָּטֹן הֵנָּה.
חֵי פַרְעֹה.
אִם יִחְיֶה פַּרְעֹה כְּשֶׁהָיָה נִשְׁבַּע לַשֶּׁקֶר הָיָה נִשְׁבַּע בְּחַיֵּי פַּרְעֹה
אִם תֵּצְאוּ מִזֶּה.
מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה
42,16
שִׁלְחוּ מִכֶּם אֶחָד וְיִקַּח אֶת אֲחִיכֶם וְאַתֶּם הֵאָסְרוּ וְיִבָּחֲנוּ דִּבְרֵיכֶם הַאֱמֶת אִתְּכֶם וְאִם לֹא חֵי פַרְעֹה כִּי מְרַגְּלִים אַתֶּם.
הָאֱמֶת אִתְּכֶם.
אִם אֱמֶת אִתְּכֶם. לְפִיכָךְ הֵ"א נָקוּד פַּתָּח שֶׁהוּא כְּמוֹ בְּלָשׁוֹן תֵּימָה
וְאִם
וְאִם לֹא תְּבִיאוּהוּ חֵי פַּרְעֹה כִּי מְרַגְּלִים אַתֶּ
42,17
וַיֶּאֱסֹף אֹתָם אֶל מִשְׁמָר שְׁלֹשֶׁת יָמִים.
מִשְׁמָר.
בֵּית הָאֲסוּרִים
42,18
וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יוֹסֵף בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי זֹאת עֲשׂוּ וִחְיוּ אֶת הָאֱלֹהִים אֲנִי יָרֵא.
42,19
אִם כֵּנִים אַתֶּם אֲחִיכֶם אֶחָד יֵאָסֵר בְּבֵית מִשְׁמַרְכֶם וְאַתֶּם לְכוּ הָבִיאוּ שֶׁבֶר רַעֲבוֹן בָּתֵּיכֶם.
בְּבֵית מִשְׁמַרְכֶם.
שֶׁאַתֶּם אֲסוּרִים בּוֹ עַכְשָׁיו
וְאַתֶּם לְכוּ הָבִיאוּ.
לְבֵית אֲבִיכֶם
שֶׁבֶר רַעֲבוֹן בָּתֵּיכֶם.
מַה שֶּׁקְּנִיתֶם לְרַעֲבוֹן אַנְשֵׁי בָּתֵּיכֶם
42,20
וְאֶת אֲחִיכֶם הַקָּטֹן תָּבִיאוּ אֵלַי וְיֵאָמְנוּ דִבְרֵיכֶם וְלֹא תָמוּתוּ וַיַּעֲשׂוּ כֵן.
וְיֵאָמְנוּ דִּבְרֵיכֶם.
יִתְאַמְּתוּ וְיִתְקַיְּמוּ כְּמוֹ אָמֵן אָמֵן וּכְמוֹ יֵאָמֵן נָא דְּבָרֶיךָ
42,21
וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו אֲבָל אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ עַל אָחִינוּ אֲשֶׁר רָאִינוּ צָרַת נַפְשׁוֹ בְּהִתְחַנְנוֹ אֵלֵינוּ וְלֹא שָׁמָעְנוּ עַל כֵּן בָּאָה אֵלֵינוּ הַצָּרָה הַזֹּאת.
אֲבָל.
כְּתַרְגוּמוֹ בְּקוּשְׁטָא. רָאִיתִי בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה לִישְׁנָא דְּרוֹמָאָה (לָשׁוֹן בְּנֵי הַנֶּגֶב) הוּא אֲבָל בְּרָם
בָּאָה אֵלֵינוּ.
טַעֲמוֹ בַּבֵּי"ת לְפִי שֶׁהוּא בְּלָשׁוֹן עָבַר שֶׁכְּבָר בָּאָה וְתַרְגוּמוֹ אָתַת לָנָא
42,22
וַיַּעַן רְאוּבֵן אֹתָם לֵאמֹר הֲלוֹא אָמַרְתִּי אֲלֵיכֶם לֵאמֹר אַל תֶּחֶטְאוּ בַיֶּלֶד וְלֹא שְׁמַעְתֶּם וְגַם דָּמוֹ הִנֵּה נִדְרָשׁ.
וְגַם דָּמוֹ.
אֶתִין וְגַמִּין רִבּוּיִין דָּמוֹ וְגַם דָּם הַזָּקֵן
42,23
וְהֵם לֹא יָדְעוּ כִּי שֹׁמֵעַ יוֹסֵף: כִּי הַמֵּלִיץ בֵּינֹתָם.
וְהֵם לֹא יָדְעוּ כִּי שׁוֹמֵעַ יוֹסֵף.
מֵבִין לְשׁוֹנָם וּבְפָנָיו הָיוּ מְדַבְּרִים כֵּן
כִּי הַמֵּלִיץ בֵּינוֹתָם.
כִּי כְּשֶׁהָיוּ מְדַבְּרִים עִמּוֹ הָיָה הַמֵּלִיץ בֵּינֵיהֶם הַיּוֹדֵעַ לָשׁוֹן עִבְרִי וְלָשׁוֹן מִצְרִי וְהָיָה מֵלִיץ דִּבְרֵיהֶם לְיוֹסֵף וְדִבְרֵי יוֹסֵף לָהֶם לְכָךְ הָיוּ סְבוּרִים שֶׁאֵין יוֹסֵף מַכִּיר בְּלָשׁוֹן עִבְרִי
הַמֵּלִיץ.
זֶה מְנַשֶּׁה בְּנוֹ
42,24
וַיִּסֹּב מֵעֲלֵיהֶם וַיֵּבְךְּ וַיָּשָׁב אֲלֵהֶם וַיְדַבֵּר אֲלֵהֶם וַיִּקַּח מֵאִתָּם אֶת שִׁמְעוֹן וַיֶּאֱסֹר אֹתוֹ לְעֵינֵיהֶם.
וַיִּסֹּב מֵעֲלֵיהֶם.
נִתְרַחֵק מֵעֲלֵיהֶם שֶׁלֹּא יִרְאוּהוּ בּוֹכֶה
וַיֵּבְךְּ.
לְפִי שֶׁשָּׁמַע שֶׁהָיוּ מִתְחָרְטִין
אֶת שִׁמְעוֹן.
הוּא הִשְׁלִיכוֹ לַבּוֹר הוּא שֶׁאָמַר לְלֵוִי הִנֵּה בַּעַל הַחֲלוֹמוֹת הַלָּזֶה בָּא. דָּבָר אַחֵר נִתְכַּוֵּן יוֹסֵף לְהַפְרִידוֹ מִלֵּוִי שֶׁמָּא יִתְיַעֲצוּ שְׁנֵיהֶם לַהֲרוֹג אוֹתוֹ
וַיֶּאֱסֹר אֹתוֹ לְעֵינֵיהֶם.
לֹא אֲסָרוֹ אֶלָּא לְעֵינֵיהֶם וְכֵיוָן שֶׁיָּצְאוּ הוֹצִיאוֹ וְהֶאֱכִילוֹ וְהִשְׁקָהוּ
42,25
וַיְצַו יוֹסֵף וַיְמַלְאוּ אֶת כְּלֵיהֶם בָּר וּלְהָשִׁיב כַּסְפֵּיהֶם אִישׁ אֶל שַׂקּוֹ וְלָתֵת לָהֶם צֵדָה לַדָּרֶךְ וַיַּעַשׂ לָהֶם כֵּן.
42,26
וַיִּשְׂאוּ אֶת שִׁבְרָם עַל חֲמֹרֵיהֶם וַיֵּלְכוּ מִשָּׁם.
42,27
וַיִּפְתַּח הָאֶחָד אֶת שַׂקּוֹ לָתֵת מִסְפּוֹא לַחֲמֹרוֹ בַּמָּלוֹן וַיַּרְא אֶת כַּסְפּוֹ וְהִנֵּה הוּא בְּפִי אַמְתַּחְתּוֹ.
וַיִּפְתַּח הָאֶחָד.
הוּא לֵוִי שֶׁנִּשְׁאָר יָחִיד מִשִּׁמְעוֹן בֶּן זוּגוֹ
בַּמָּלוֹן.
בַּמָּקוֹם שֶׁלָּנוּ בַּלַּיְלָה
אַמְתַּחְתּוֹ.
הוּא הַשָּׂק
42,28
וַיֹּאמֶר אֶל אֶחָיו הוּשַׁב כַּסְפִּי וְגַם הִנֵּה בְאַמְתַּחְתִּי וַיֵּצֵא לִבָּם וַיֶּחֶרְדוּ אִישׁ אֶל אָחִיו לֵאמֹר מַה זֹּאת עָשָׂה אֱלֹהִים לָנוּ.
וְגַם הִנֵּה בְאַמְתַּחְתִּי.
הַכֶּסֶף בּוֹ עִם הַתְּבוּאָה
מַה זֹּאת עָשָׂה אֱלֹהִים לָנוּ.
לַהֲבִיאֵנוּ לִידֵי עֲלִילָה זוֹ שֶׁלֹּא הוּשָׁב אֶלָּא לְהִתְעוֹלֵל עָלֵינוּ
42,29
וַיָּבֹאוּ אֶל יַעֲקֹב אֲבִיהֶם אַרְצָה כְּנָעַן וַיַּגִּידוּ לוֹ אֵת כָּל הַקֹּרֹת אֹתָם לֵאמֹר.
42,30
דִּבֶּר הָאִישׁ אֲדֹנֵי הָאָרֶץ אִתָּנוּ קָשׁוֹת וַיִּתֵּן אֹתָנוּ כִּמְרַגְּלִים אֶת הָאָרֶץ.
42,31
וַנֹּאמֶר אֵלָיו כֵּנִים אֲנָחְנוּ: לֹא הָיִינוּ מְרַגְּלִים.
42,32
שְׁנֵים עָשָׂר אֲנַחְנוּ אַחִים בְּנֵי אָבִינוּ הָאֶחָד אֵינֶנּוּ וְהַקָּטֹן הַיּוֹם אֶת אָבִינוּ בְּאֶרֶץ כְּנָעַן.
42,33
וַיֹּאמֶר אֵלֵינוּ הָאִישׁ אֲדֹנֵי הָאָרֶץ בְּזֹאת אֵדַע כִּי כֵנִים אַתֶּם: אֲחִיכֶם הָאֶחָד הַנִּיחוּ אִתִּי וְאֶת רַעֲבוֹן בָּתֵּיכֶם קְחוּ וָלֵכוּ.
42,34
וְהָבִיאוּ אֶת אֲחִיכֶם הַקָּטֹן אֵלַי וְאֵדְעָה כִּי לֹא מְרַגְּלִים אַתֶּם כִּי כֵנִים אַתֶּם אֶת אֲחִיכֶם אֶתֵּן לָכֶם וְאֶת הָאָרֶץ תִּסְחָרוּ.
וְאֶת הָאָרֶץ תִּסְחָרוּ.
תְּסוֹבְבוּ. וְכָל לָשׁוֹן סוֹחֲרִים וּסְחוֹרָה עַל שֵׁם שֶׁמְּחַזְּרִים וְסוֹבְבִים אַחַר הַפְּרַקְמַטְיָא
42,35
וַיְהִי הֵם מְרִיקִים שַׂקֵּיהֶם וְהִנֵּה אִישׁ צְרוֹר כַּסְפּוֹ בְּשַׂקּוֹ וַיִּרְאוּ אֶת צְרֹרוֹת כַּסְפֵּיהֶם הֵמָּה וַאֲבִיהֶם וַיִּירָאוּ.
צְרוֹר כַּסְפּוֹ.
קֶשֶׁר כַּסְפּוֹ
42,36
וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יַעֲקֹב אֲבִיהֶם אֹתִי שִׁכַּלְתֶּם: יוֹסֵף אֵינֶנּוּ וְשִׁמְעוֹן אֵינֶנּוּ וְאֶת בִּנְיָמִן תִּקָּחוּ עָלַי הָיוּ כֻלָּנָה.
אֹתִי שִׁכַּלְתֶּם.
מְלַמֵּד שֶׁחֲשָׁדָן שֶׁמָּא הֲרָגוּהוּ אוֹ מְכָרוּהוּ כְּיוֹסֵף
שִׁכַּלְתֶּם.
כָּל מִי שֶׁבָּנָיו אֲבוּדִים קָרוּי שָׁכוּל
42,37
וַיֹּאמֶר רְאוּבֵן אֶל אָבִיו לֵאמֹר אֶת שְׁנֵי בָנַי תָּמִית אִם לֹא אֲבִיאֶנּוּ אֵלֶיךָ תְּנָה אֹתוֹ עַל יָדִי וַאֲנִי אֲשִׁיבֶנּוּ אֵלֶיךָ.
42,38
וַיֹּאמֶר לֹא יֵרֵד בְּנִי עִמָּכֶם: כִּי אָחִיו מֵת וְהוּא לְבַדּוֹ נִשְׁאָר וּקְרָאָהוּ אָסוֹן בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר תֵּלְכוּ בָהּ וְהוֹרַדְתֶּם אֶת שֵׂיבָתִי בְּיָגוֹן שְׁאוֹלָה.
לֹא יֵרֶד בְּנִי עִמָּכֶם.
לֹא קִבֵּל דְּבָרָיו שֶׁל רְאוּבֵן אָמַר בְּכוֹר שׁוֹטֶה הוּא זֶה. הוּא אוֹמֵר לְהָמִית בָּנָיו וְכִי בָּנָיו הֵם וְלֹא בָּנַי
43,1
וְהָרָעָב כָּבֵד בָּאָרֶץ.
43,2
וַיְהִי כַּאֲשֶׁר כִּלּוּ לֶאֱכֹל אֶת הַשֶּׁבֶר אֲשֶׁר הֵבִיאוּ מִמִּצְרָיִם וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אֲבִיהֶם שֻׁבוּ שִׁבְרוּ לָנוּ מְעַט אֹכֶל.
כַּאֲשֶׁר כִּלּוּ לֶאֱכֹל.
יְהוּדָה אָמַר לָהֶם הַמְתִּינוּ לַזָּקֵן עַד שֶׁתִּכְלֶה פַּת מִן הַבַּיִת
כַּאֲשֶׁר כִּלּוּ.
כַּד שָׁצִיאוּ (וְהַמְּתַרְגֵּם כַּד סָפִיקוּ טוֹעֶה. כַּאֲשֶׁר כִּלּוּ הַגְּמַלִּים לִשְׁתּוֹת מִתּוּרְגָם כַּד סָפִיקוּ כְּשֶׁשָּׁתוּ דֵּי סִפּוּקָם הוּא גְּמָר שְׁתִיָּתָם. אֲבָל זֶה כַּאֲשֶׁר כִּלּוּ לֶאֱכוֹל כַּאֲשֶׁר תָּם הָאוֹכֶל הוּא וּמִתַּרְגְּמִינָן כַּד שָׁצִיאוּ)
43,3
וַיֹּאמֶר אֵלָיו יְהוּדָה לֵאמֹר: הָעֵד הֵעִד בָּנוּ הָאִישׁ לֵאמֹר לֹא תִרְאוּ פָנַי בִּלְתִּי אֲחִיכֶם אִתְּכֶם.
הָעֵד הֵעֵד.
לָשׁוֹן הַתְרָאָה שֶׁסְתָם הַתְרָאָה מַתְרֶה בּוֹ בִּפְנֵי עֵדִים. וְכֵן הֲעִידוֹתִי בַּאֲבוֹתֵיכֶם. רֶד הָעֵד בָּעָם
לֹא תִרְאוּ פָנַי בִּלְתִּי אֲחִיכֶם אִתְּכֶם.
לֹא תִּרְאוּנִי בְּלֹא אֲחִיכֶם אִתְּכֶם. וְאוּנְקְלוּס תִּרְגֵּם אֱלֹהִין כַּד אֲחֵיכוֹן עִמְּכוֹן יְיַשֵּׁב הַדָּבָר עַל אוֹפַנּוֹ וְלֹא דִּקְדֵק לְתַרְגֵּם אַחַר לָשׁוֹן הַמִּקְרָא
43,4
אִם יֶשְׁךָ מְשַׁלֵּחַ אֶת אָחִינוּ אִתָּנוּ נֵרְדָה וְנִשְׁבְּרָה לְךָ אֹכֶל.
43,5
וְאִם אֵינְךָ מְשַׁלֵּחַ לֹא נֵרֵד: כִּי הָאִישׁ אָמַר אֵלֵינוּ לֹא תִרְאוּ פָנַי בִּלְתִּי אֲחִיכֶם אִתְּכֶם.
43,6
וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל לָמָה הֲרֵעֹתֶם לִי לְהַגִּיד לָאִישׁ הַעוֹד לָכֶם אָח.
43,7
וַיֹּאמְרוּ שָׁאוֹל שָׁאַל הָאִישׁ לָנוּ וּלְמוֹלַדְתֵּנוּ לֵאמֹר הַעוֹד אֲבִיכֶם חַי הֲיֵשׁ לָכֶם אָח וַנַּגֶּד לוֹ עַל פִּי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הֲיָדוֹעַ נֵדַע כִּי יֹאמַר הוֹרִידוּ אֶת אֲחִיכֶם.
לָנוּ וּלְמוֹלַדְתֵּנוּ.
לְמִשְׁפְּחוֹתֵנוּ. וּמִדְרָשׁוֹ אֲפִלּוּ עֲצֵי עֲרִיסוֹתֵנוּ (יֵשׁ מְפָרְשִׁים לָשׁוֹן עֵצָה שֶׁמְּדַבְּרִים בִּיחִידוּת וְזֶהוּ עֲצֵי עֲרִיסוֹתֵנוּ) גִּלָּה לָנוּ
וַנַּגֵּד לוֹ.
שֶׁיֵּשׁ לָנוּ אָב וְאָח
עַל פִּי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה.
עַל פִּי שְׁאֵלוֹתָיו אֲשֶׁר שָׁאַל הוּזְקָקְנוּ לְהַגִּיד
כִּי יֹאמַר.
אֲשֶׁר יֹאמַר כִּי מְשַׁמֵּשׁ בְּלָשׁוֹן אִם וְאִם מְשַׁמֵּשׁ בְּלָשׁוֹן אֲשֶׁר הֲרֵי זֶה שִׁמּוּשׁ אֶחָד מֵאַרְבַּע לְשׁוֹנוֹת שֶׁמְּשַׁמֵּשׁ כִּי וְהוּא אִי שֶׁהֲרֵי כִּי זֶה כְּמוֹ אִם כְּמוֹ עַד אִם דִּבַּרְתִּי דְּבָרָי
43,8
וַיֹּאמֶר יְהוּדָה אֶל יִשְׂרָאֵל אָבִיו שִׁלְחָה הַנַּעַר אִתִּי וְנָקוּמָה וְנֵלֵכָה וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת גַּם אֲנַחְנוּ גַם אַתָּה גַּם טַפֵּנוּ.
וְנִחְיֶה.
נִצְנְצָה בּוֹ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ עַל יְדֵי הֲלִיכָה זוֹ תְּחִי רוּחֲךָ שֶׁנֶּאֱמַר וַתְּחִי רוּחַ יַעֲקֹב אֲבִיהֶם
וְלֹא נָמוּת.
בָּרָעָב בִּנְיָמִין סָפֵק יִתָּפֵשׂ סָפֵק לֹא יִתָּפֵשׂ וְאָנוּ כֻּלָּנוּ מֵתִים בָּרָעָב אִם לֹא נֵלֶךְ מוּטָב שֶׁתַּנִּיחַ אֶת הַסָּפֵק וְתִתְפּוֹשׂ אֶת הַוַדַּאי
43,9
אָנֹכִי אֶעֶרְבֶנּוּ מִיָּדִי תְּבַקְשֶׁנּוּ: אִם לֹא הֲבִיאֹתִיו אֵלֶיךָ וְהִצַּגְתִּיו לְפָנֶיךָ וְחָטָאתִי לְךָ כָּל הַיָּמִים.
וְהִצַּגְתִּיו לְפָנֶיךָ.
שֶׁלֹּא אֲבִיאֶנּוּ אֵלֶיךָ מֵת כִּי אִם חָי
וְחָטָאתִי לְךָ כָּל הַיָּמִים.
לָעוֹלָם הַבָּא
43,10
כִּי לוּלֵא הִתְמַהְמָהְנוּ כִּי עַתָּה שַׁבְנוּ זֶה פַעֲמָיִם.
לוּלֵא הִתְמַהְמָהְנוּ.
עַל יָדְךָ כְּבָר הָיִינוּ שָׁבִים עִם שִׁמְעוֹן וְלֹא נִצְטַעֲרְתָּ כָּל הַיָּמִים הַלָּלוּ
43,11
וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יִשְׂרָאֵל אֲבִיהֶם אִם כֵּן אֵפוֹא זֹאת עֲשׂוּ קְחוּ מִזִּמְרַת הָאָרֶץ בִּכְלֵיכֶם וְהוֹרִידוּ לָאִישׁ מִנְחָה: מְעַט צֳרִי וּמְעַט דְּבַשׁ נְכֹאת וָלֹט בָּטְנִים וּשְׁקֵדִים.
אֵפוֹא.
כָּל לָשׁוֹן אֵפוֹא לָשׁוֹן יֶתֶר הוּא לְתַקֵּן הַמִּלָּה בְּלָשׁוֹן עִבְרִי אִם כֵּן אֶזְדָקֵק לַעֲשׂוֹת שֶׁאֱשְׁלָחֶנּוּ עִמָּכֶם צָרִיךְ אֲנִי לַחֲזוֹר וּלְבַקֵּשׁ אַיֵּה פֹּה תַּקָּנָה וְעֵצָה לַהֲשִׂיאֲכֶם וְאוֹמֵר אֲנִי זֹאת עֲשׂוּ
מִזִּמְרַת הָאָרֶץ.
מִתּוֹרְגָם מִדְמְּשַׁבַּח בְּאַרְעָא שֶׁהַכֹּל מְזַמְּרִים עָלָיו כְּשֶׁהוּא בָּא לָעוֹלָם
נְכֹאת.
שַׁעֲוָה. בְּרֵאשִׁית רַבָּה
בָּטְנִים.
לֹא יָדַעְתִּי מַה הֵם. וּבְפֵרוּשׁ א"ב שֶׁל רַבִּי מָכִיר רָאִיתִי פִּישְׁטְצִיאָ"ס וְדוֹמֶה לִי שֶׁהֵם אֲפַרְסְקִין
43,12
וְכֶסֶף מִשְׁנֶה קְחוּ בְיֶדְכֶם וְאֶת הַכֶּסֶף הַמּוּשָׁב בְּפִי אַמְתְּחֹתֵיכֶם תָּשִׁיבוּ בְיֶדְכֶם אוּלַי מִשְׁגֶּה הוּא.
וְכֶסֶף מִשְׁנֶה.
פִּי שְׁנַיִם כָּרִאשׁוֹן
קְחוּ בְיֶדְכֶם.
לִשְׁבּוֹר אוֹכֶל שֶׁמָּא הוּקָר הַשַּׁעַר
אוּלַי מִשְׁגֶה הוּא.
שֶׁמָּא הַמְּמוּנֶה עַל הַבַּיִת שְׁכָחוֹ שׁוֹגֵג
43,13
וְאֶת אֲחִיכֶם קָחוּ וְקוּמוּ שׁוּבוּ אֶל הָאִישׁ.
43,14
וְאֵל שַׁדַּי יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים לִפְנֵי הָאִישׁ וְשִׁלַּח לָכֶם אֶת אֲחִיכֶם אַחֵר וְאֶת בִּנְיָמִין וַאֲנִי כַּאֲשֶׁר שָׁכֹלְתִּי שָׁכָלְתִּי.
וְאֵל שַׁדַּי.
מֵעַתָּה אֵינְכֶם חֲסֵרִים כְּלוּם אֶלָּא תְּפִלָּה הֲרֵינִי מִתְפַּלֵּל עֲלֵיכֶם
וְאֵל שַׁדַּי.
שֶׁדַּי בִּנְתִינַת רַחֲמָיו וּכְדֵי הַיְכוֹלֶת בְּיָדוֹ לִתֵּן יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים זֶהוּ פְּשׁוּטוֹ. וּמִדְרָשׁוֹ מִי שֶׁאָמַר לָעוֹלָם דַּי יֹאמַר דַּי לְצָרוֹתַי שֶׁלֹּא שָׁקַטְתִּי מִנְּעוּרָי צָרַת לָבָן צָרַת עֵשָׂו צָרַת רָחֵל צָרַת דִּינָה צָרַת יוֹסֵף צָרַת שִׁמְעוֹן צָרַת בִּנְיָמִין
וְשִׁלַּח לָכֶם.
וְיִפָּטֵר לְכוֹן כְּתַרְגוּמוֹ. יִפְטְרֶנּוּ מֵאֲסוּרָיו לָשׁוֹן לַחָפְשִׁי יְשַׁלְּחֶנּוּ וְאֵינוֹ נוֹפֵל בַּתַּרְגוּם לָוֹן וַיִּשְׁלַח שֶׁהֲרֵי לְשָׁם הֵם הוֹלְכִים אֶצְלוֹ
אֶת אֲחִיכֶם.
זֶה שִׁמְעוֹן
אַחֵר.
רוּחַ הַקֹּדֶשׁ נִזְרְקָה בּוֹ לְרַבּוֹת יוֹסֵף
וַאֲנִי.
עַד שׁוּבְכֶם אֶהֱיֶה שָׁכוּל מִסָּפֵק
כַּאֲשֶׁר שָׁכֹלְתִּי.
מִיּוֹסֵף וּמִשִּׁמְעוֹן
שָׁכֹלְתִּי.
מִבִּנְיָמִין
43,15
וַיִּקְחוּ הָאֲנָשִׁים אֶת הַמִּנְחָה הַזֹּאת וּמִשְׁנֶה כֶּסֶף לָקְחוּ בְיָדָם וְאֶת בִּנְיָמִן וַיָּקֻמוּ וַיֵּרְדוּ מִצְרַיִם וַיַּעַמְדוּ לִפְנֵי יוֹסֵף.
וְאֶת בִּנְיָמִין.
מִתַּרְגְּמִינָן וְדִבְּרוּ יָת בִּנְיָמִין לְפִי שֶׁאֵין לְקִיחַת הַכֶּסֶף וּלְקִיחַת הָאָדָם שָׁוֶה בְּלָשׁוֹן אֲרַמִי בְּדָבָר הַנִּקָּח בַּיָּד מִתַּרְגְּמִינָן וְנָסִיב. וְדָבָר הַנִּשָּׁח בְּהַנְּהָגַת דְּבָרִים מִתָּרְגְּמִינָן וְדבר
43,16
וַיַּרְא יוֹסֵף אִתָּם אֶת בִּנְיָמִין וַיֹּאמֶר לַאֲשֶׁר עַל בֵּיתוֹ הָבֵא אֶת הָאֲנָשִׁים הַבָּיְתָה וּטְבֹחַ טֶבַח וְהָכֵן כִּי אִתִּי יֹאכְלוּ הָאֲנָשִׁים בַּצָּהֳרָיִם.
וּטְבֹחַ טֶבַח וְהָכֵן.
כְּמוֹ וְלִטְבּוֹחַ טֶבַח וּלְהָכֵן וְאֵין טְבוֹחַ לָשׁוֹן צִוּוּי שֶׁהָיָה לוֹ לוֹמָר וּטְבָח
בַּצָּהֳרָיִם.
זֶה מִתּוֹרְגָם בְּשֵׁירוּתָא שֶׁהוּא לָשׁוֹן סְעוּדָה רִאשׁוֹנָה בְּלָשׁוֹן אֲרַמִי וּבְלַעַ"ז דִּיזְנָ"ר. וְיֵשׁ הַרְבֵּה בַּגְּמָרָא שָׁדָא לְכַלְבָּא שֵׁירוּתֵיהּ. בָּצַע אֲכוֹלָא שֵׁירוּתָא. אֲבָל כָּל תַּרְגוּם שֶׁל צָהֳרַיִם טִיהֲרָא
43,17
וַיַּעַשׂ הָאִישׁ כַּאֲשֶׁר אָמַר יוֹסֵף וַיָּבֵא הָאִישׁ אֶת הָאֲנָשִׁים בֵּיתָה יוֹסֵף.
43,18
וַיִּירְאוּ הָאֲנָשִׁים כִּי הוּבְאוּ בֵּית יוֹסֵף וַיֹּאמְרוּ עַל דְּבַר הַכֶּסֶף הַשָּׁב בְּאַמְתְּחֹתֵינוּ בַּתְּחִלָּה אֲנַחְנוּ מוּבָאִים לְהִתְגֹּלֵל עָלֵינוּ וּלְהִתְנַפֵּל עָלֵינוּ וְלָקַחַת אֹתָנוּ לַעֲבָדִים וְאֶת חֲמֹרֵינוּ.
וַיִּירְאוּ הָאֲנָשִׁים.
כָּתוּב הוּא בִּשְׁנֵי יוֹדִי"ן וְתַרְגוּמוֹ וּדְחִילוּ
כִּי הוּבְאוּ בֵּית יוֹסֵף.
וְאֵין דֶּרֶךְ שְׁאָר הַבָּאִים לִשְׁבּוֹר בָּר לָלוּן בְּבֵית יוֹסֵף כִּי אִם בְּפוּנְדְקָאוֹת שֶׁבָּעִיר
וַיִּירְאוּ.
שֶׁאֵין זֶה אֶלָּא לְאָסְפָם אֶל מִשְׁמָר
אֲנַחְנוּ מוּבָאִים.
אֶל תּוֹךְ הַבַּיִת הַזֶּה
לְהִתְגֹלֵל.
לִהְיוֹת מִתְגַּלְגֶּלֶת עָלֵינוּ עֲלִילַת הַכֶּסֶף וְלִהְיוֹתָהּ נוֹפֶלֶת עָלֵינוּ. וְאוּנְקְלוּס שֶׁתִּרְגֵּם וּלְאִסְתַּקָּפָא עֲלָנָא הוּא לָשׁוֹן לְהִתְעוֹלֵל כְּדִמְתַּרְגְּמִינָן עֲלִילַת דְּבָרִים תַּסְקוּפֵּי מִלִּין. וְלֹא תִּרְגְמוֹ אַחַר לָשׁוֹן הַמִּקְרָא. וּלְהִתְגוֹלֵל שֶׁתִּרְגֵּם לְאִתְרַבְרְבָא הוּא לָשׁוֹן גֻּלַּת הַזָּהָב. וְהַצָּב גָּלְתָה הֶעֱלְתָה שֶׁהוּא לָשׁוֹן מַלְכוּת
43,19
וַיִּגְּשׁוּ אֶל הָאִישׁ אֲשֶׁר עַל בֵּית יוֹסֵף וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו פֶּתַח הַבָּיִת.
43,20
וַיֹּאמְרוּ בִּי אֲדֹנִי יָרֹד יָרַדְנוּ בַּתְּחִלָּה לִשְׁבָּר אֹכֶל.
בִּי אֲדוֹנִי.
לָשׁוֹן בַּעְיָא וְתַחֲנוּנִים הוּא בְּלָשׁוֹן אֲרַמִי בַּיָּא בַּיָּא
יָרֹד יָרַדְנוּ.
יְרִידָה הִיא לָנוּ רְגִילִים הָיִינוּ לְפַרְנֵס אֲחֵרִים עַכְשָׁיו אָנוּ צְרִיכִים לְךָ
43,21
וַיְהִי כִּי בָאנוּ אֶל הַמָּלוֹן וַנִּפְתְּחָה אֶת אַמְתְּחֹתֵינוּ וְהִנֵּה כֶסֶף אִישׁ בְּפִי אַמְתַּחְתּוֹ כַּסְפֵּנוּ בְּמִשְׁקָלוֹ וַנָּשֶׁב אֹתוֹ בְּיָדֵנוּ.
43,22
וְכֶסֶף אַחֵר הוֹרַדְנוּ בְיָדֵנוּ לִשְׁבָּר אֹכֶל לֹא יָדַעְנוּ מִי שָׂם כַּסְפֵּנוּ בְּאַמְתְּחֹתֵינוּ.
43,23
וַיֹּאמֶר שָׁלוֹם לָכֶם אַל תִּירָאוּ אֱלֹהֵיכֶם וֵאלֹהֵי אֲבִיכֶם נָתַן לָכֶם מַטְמוֹן בְּאַמְתְּחֹתֵיכֶם כַּסְפְּכֶם בָּא אֵלָי וַיּוֹצֵא אֲלֵהֶם אֶת שִׁמְעוֹן.
אֱלֹהֵיכֶם.
בִּזְכוּתְכֶם וְאִם אֵין זְכוּתְכֶם כְּדָאי אֱלֹהֵי אֲבִיכֶם בִּזְכוּת אֲבִיכֶם נִתָּן לָכֶם מַטְמוֹן (תַּנְחוּמָא)
43,24
וַיָּבֵא הָאִישׁ אֶת הָאֲנָשִׁים בֵּיתָה יוֹסֵף וַיִּתֶּן מַיִם וַיִּרְחֲצוּ רַגְלֵיהֶם וַיִּתֵּן מִסְפּוֹא לַחֲמֹרֵיהֶם.
וַיָּבֹא הָאִישׁ.
הֲבָאָה אַחַר הֲבָאָה לְפִי שֶׁהָיוּ דּוֹחֲפִים אוֹתוֹ חוּץ עַד שֶׁדִּבְּרוּ אֵלָיו פֶּתַח הַבַּיִת וּמִשֶּׁאָמַר לָהֶם שָׁלוֹם לָכֶם נִמְשְׁכוּ וּבָאוּ אַחֲרָיו
43,25
וַיָּכִינוּ אֶת הַמִּנְחָה עַד בּוֹא יוֹסֵף בַּצָּהֳרָיִם: כִּי שָׁמְעוּ כִּי שָׁם יֹאכְלוּ לָחֶם.
וַיָּכִינוּ.
הִזְמִינוּ עִטְּרוּהוּ בְּכֵלִים נָאִים
43,26
וַיָּבֹא יוֹסֵף הַבַּיְתָה וַיָּבִיאּוּ לוֹ אֶת הַמִּנְחָה אֲשֶׁר בְּיָדָם הַבָּיְתָה וַיִּשְׁתַּחֲווּ לוֹ אָרְצָה.
הַבַּיְתָה.
מִפְּרוֹזְדוֹר לִטְרַקְלִין. (נִרְאֶה דִּיּוּקוֹ דְּרַשִׁ"י מֵהַבַּיְתָה בַּתְרָאָה וַיָּבִיאוּ לוֹ אֶת הַמִּנְחָה אֲשֶׁר בְּיָדָם הַבַּיְתָה דְּקָשֶׁה לוֹ הֲלֹא כְּבָר הוּבְאוּ בֵּיתוֹ שֶׁל יוֹסֵף אֶלָּא עַל כֵּן מִפְּרוֹזְדוֹר לִטְרָקְלִין וְדוֹ"ק)
43,27
וַיִּשְׁאַל לָהֶם לְשָׁלוֹם וַיֹּאמֶר הֲשָׁלוֹם אֲבִיכֶם הַזָּקֵן אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם הַעוֹדֶנּוּ חָי.
43,28
וַיֹּאמְרוּ שָׁלוֹם לְעַבְדְּךָ לְאָבִינוּ עוֹדֶנּוּ חָי וַיִּקְּדוּ וישתחו (וַיִּשְׁתַּחֲווּ).
וַיִּקְדוּ וַיִּשְׁתַּחוּ.
עַל שְׁאֵלַת שָׁלוֹם. קִדָּה כְּפִיפַת קָדְקֹד. הִשְׁתַּחֲוָאָה מִשְׁתַּטֵּחַ לָאָרֶץ
43,29
וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא אֶת בִּנְיָמִין אָחִיו בֶּן אִמּוֹ וַיֹּאמֶר הֲזֶה אֲחִיכֶם הַקָּטֹן אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם אֵלָי וַיֹּאמַר אֱלֹהִים יָחְנְךָ בְּנִי.
אֱלֹהִים יָחְנְךָ בְּנִי.
בִּשְׁאָר שְׁבָטִים שָׁמַעְנוּ חֲנִינָה אֲשֶׁר חָנַן אֱלֹהִים אֶת עַבְדְּךָ וּבִנְיָמִין עֲדַיִן לֹא נוֹלָד לְכָךְ בֵּרְכוֹ יוֹסֵף בַּחֲנִינָה
43,30
וַיְמַהֵר יוֹסֵף כִּי נִכְמְרוּ רַחֲמָיו אֶל אָחִיו וַיְבַקֵּשׁ לִבְכּוֹת וַיָּבֹא הַחַדְרָה וַיֵּבְךְּ שָׁמָּה.
כִּי נִכְמְרוּ רַחֲמָיו.
שְׁאָלוֹ יֵשׁ לְךָ אָח מֵאֵם אָמַר לוֹ אָח הָיָה לִי וְאֵינִי יוֹדֵעַ הֵיכָן הוּא. יֵשׁ לְךָ בָּנִים אָמַר לוֹ יֵשׁ לִי עֲשָׂרָה אָמַר לוֹ וּמַה שְּׁמָם אָמַר לוֹ בֶּלַע וָבֶכֶר וְכוּ' אָמַר לוֹ מַה טִּיבָן שֶׁל שֵׁמוֹת הַלָּלוּ אָמַר לוֹ כֻּלָּם עַל שֵׁם אָחִי וְהַצָּרוֹת אֲשֶׁר מְצָאוּהוּ. בֶּלַע שֶׁנִּבְלַע בֵּין הָאוּמוֹת. בֶּכֶר. שֶׁהָיָה בְּכוֹר לְאִמּוֹ. אַשְׁבֵּל. שֶׁשְּׁבָאוֹ אֵל. גֵּרָא. שֶׁנִּתְגַיֵּר בַּאֲכְסַנְיָא. וְנַעֲמָן. שֶׁהָיָה נָעִים בְּיוֹתֵר. אֵחִי וָרֹאשׁ. אָחִי הָיָה וְרֹאשִׁי הָיָה. מֻפִּים. מִפִּי אָבִי לָמַד. וְחֻפִּים. שֶׁלֹּא רָאָה חֻפָּתִי וְלֹא רָאִיתִי אֲנִי חֻפָּתוֹ. וְאֵרְד. שֶׁיָּרַד לְבֵין הָאוּמוֹת כִּדְאִיתָא בְּמַסֶּכֶת סוֹטָה מִיָּד נִכְמְרוּ רַחֲמָיו
נִכְמְרוּ.
נִתְחַמְּמוּ וּבְלָשׁוֹן מִשְׁנָה עַל הַכּוֹמֶר שֶׁל זֵיתִים וּבְלָשׁוֹן אֲרַמִי בְּמִכְמָר בִּשְׂרָא וּבַמִּקְרָא עוֹרֵנוּ כְּתַנּוּר נִכְמָרוּ נִתְחַמְּמוּ וְנִקְמְטוּ קְמָטִים קְמָטִים מִפְּנֵי זַלְעֲפוֹת רָעָב. וְכֵן דֶּרֶךְ כָּל עִוֵּר כְּשֶׁמְּחַמְּמִין אוֹתוֹ נִקְמָט וְנִתְכַּוֵּץ
43,31
וַיִּרְחַץ פָּנָיו וַיֵּצֵא וַיִּתְאַפַּק וַיֹּאמֶר שִׂימוּ לָחֶם.
וַיִּתְאַפַּק.
נִתְאַמֵּץ. וְהוּא לָשׁוֹן וּמַזִּיחַ אֲפִיקִים רָפֶה וְכֵן אֲפִיקֵי מָגִינִים
43,32
וַיָּשִׂימוּ לוֹ לְבַדּוֹ וְלָהֶם לְבַדָּם וְלַמִּצְרִים הָאֹכְלִים אִתּוֹ לְבַדָּם כִּי לֹא יוּכְלוּן הַמִּצְרִים לֶאֱכֹל אֶת הָעִבְרִים לֶחֶם כִּי תוֹעֵבָה הִוא לְמִצְרָיִם.
כִּי תוֹעֵבָה הוּא.
דָּבָר שָׂנְאוּי הוּא לְמִצְרַיִם לֶאֱכוֹל אֶת הָעִבְרִים וְאוּנְקְלוּס נָתַן טַעַם לַדָּבָר
43,33
וַיֵּשְׁבוּ לְפָנָיו הַבְּכֹר כִּבְכֹרָתוֹ וְהַצָּעִיר כִּצְעִרָתוֹ וַיִּתְמְהוּ הָאֲנָשִׁים אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ.
הַבְּכֹר כִּבְכֹרָתוֹ.
מַכֶּה בַּגָּבִיעַ וְקוֹרֵא רְאוּבֵן שִׁמְעוֹן לֵוִי יְהוּדָה יִשָּׂשׂכָר וּזְבוּלוּן בְּנֵי אֵם אַחַת הָסֵבוּ כַּסֵּדֶר הַזֶּה שֶׁהוּא סֵדֶר תּוֹלְדוֹתֵיכֶם וְכֵן כֻּלָּם. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לְבִנְיָמִין אָמַר זֶה אֵין לוֹ אֵם וַאֲנִי אֵין לִי אֵם יֵשֶׁב אֶצְלִי
43,34
וַיִּשָּׂא מַשְׂאֹת מֵאֵת פָּנָיו אֲלֵהֶם וַתֵּרֶב מַשְׂאַת בִּנְיָמִן מִמַּשְׂאֹת כֻּלָּם חָמֵשׁ יָדוֹת וַיִּשְׁתּוּ וַיִּשְׁכְּרוּ עִמּוֹ.
מַשְׂאַת.
מָנוֹת
חָמֵשׁ יָדוֹת.
חֶלְקוֹ עִם אָחִיו וּמַשְׂאַת יוֹסֵף וְאָסְנַת וּמְנַשֶּׁה וְאֶפְרָיִם
וַיִּשְׁכְּרוּ עִמּוֹ.
וּמִיּוֹם שֶׁמְּכָרוּהוּ לֹא שָׁתוּ יַיִן וְלֹא הוּא שָׁתָה יַיִן וְאוֹתוֹ הַיּוֹם שָׁתוּ
44,1
וַיְצַו אֶת אֲשֶׁר עַל בֵּיתוֹ לֵאמֹר מַלֵּא אֶת אַמְתְּחֹת הָאֲנָשִׁים אֹכֶל כַּאֲשֶׁר יוּכְלוּן שְׂאֵת וְשִׂים כֶּסֶף אִישׁ בְּפִי אַמְתַּחְתּוֹ.
44,2
וְאֶת גְּבִיעִי גְּבִיעַ הַכֶּסֶף תָּשִׂים בְּפִי אַמְתַּחַת הַקָּטֹן וְאֵת כֶּסֶף שִׁבְרוֹ וַיַּעַשׂ כִּדְבַר יוֹסֵף אֲשֶׁר דִּבֵּר.
גָּבִיעַ.
כּוֹס אָרוֹךְ וְקוֹרִין לוֹ מַדְרִינְ"שׁ
44,3
הַבֹּקֶר אוֹר וְהָאֲנָשִׁים שֻׁלְּחוּ הֵמָּה וַחֲמֹרֵיהֶם.
44,4
הֵם יָצְאוּ אֶת הָעִיר לֹא הִרְחִיקוּ וְיוֹסֵף אָמַר לַאֲשֶׁר עַל בֵּיתוֹ קוּם רְדֹף אַחֲרֵי הָאֲנָשִׁים וְהִשַּׂגְתָּם וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם לָמָּה שִׁלַּמְתֶּם רָעָה תַּחַת טוֹבָה.
44,5
הֲלוֹא זֶה אֲשֶׁר יִשְׁתֶּה אֲדֹנִי בּוֹ וְהוּא נַחֵשׁ יְנַחֵשׁ בּוֹ הֲרֵעֹתֶם אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם.
44,6
וַיַּשִּׂגֵם וַיְדַבֵּר אֲלֵהֶם אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה.
44,7
וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו לָמָּה יְדַבֵּר אֲדֹנִי כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה חָלִילָה לַעֲבָדֶיךָ מֵעֲשׂוֹת כַּדָּבָר הַזֶּה.
חָלִילָה לַעֲבָדֶיךָ.
חוּלִין הוּא לָנוּ לָשׁוֹן גְּנָאי. וְתַרְגוּם חָס לַעֲבָדֶיךָ חָס מֵאֵת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יְהִי עָלֵינוּ מֵעֲשׂוֹת זֹאת וְהַרְבֵּה יֵשׁ בַּגְּמָרָא חַס וְשָׁלוֹם
44,8
הֵן כֶּסֶף אֲשֶׁר מָצָאנוּ בְּפִי אַמְתְּחֹתֵינוּ הֱשִׁיבֹנוּ אֵלֶיךָ מֵאֶרֶץ כְּנָעַן וְאֵיךְ נִגְנֹב מִבֵּית אֲדֹנֶיךָ כֶּסֶף אוֹ זָהָב.
הֵן כֶּסֶף אֲשֶׁר מָצָאנוּ.
זֶה אֶחָד מֵעֲשָׂרָה קַל וָחוֹמֶר הָאֲמוּרִים בַּתּוֹרָה. וְכֻלָּן מְנוּיִין בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה
44,9
אֲשֶׁר יִמָּצֵא אִתּוֹ מֵעֲבָדֶיךָ וָמֵת וְגַם אֲנַחְנוּ נִהְיֶה לַאדֹנִי לַעֲבָדִים.
44,10
וַיֹּאמֶר גַּם עַתָּה כְדִבְרֵיכֶם כֶּן הוּא: אֲשֶׁר יִמָּצֵא אִתּוֹ יִהְיֶה לִּי עָבֶד וְאַתֶּם תִּהְיוּ נְקִיִּם.
גַּם עַתָּה כְּדִבְרֵיכֶם.
אַף זוֹ מִן הַדִּין אֱמֶת. כְּדִבְרֵיכֶם כֵּן הוּא שֶׁכֻּלְּכֶם חַיָּבִים בַּדָּבָר. עֲשָׂרָה שֶׁנִּמְצֵאת גְּנֵבָה בְּיַד אֶחָד מֵהֶם כֻּלָּם נִתְפָּשִׂים. אֲבָל אֲנִי אֶעֱשֶׂה לָכֶם לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין אֲשֶׁר יִמָּצֵא אִתּוֹ יִהְיֶה לִי עָבֶד
44,11
וַיְמַהֲרוּ וַיּוֹרִדוּ אִישׁ אֶת אַמְתַּחְתּוֹ אָרְצָה וַיִּפְתְּחוּ אִישׁ אַמְתַּחְתּוֹ.
44,12
וַיְחַפֵּשׂ בַּגָּדוֹל הֵחֵל וּבַקָּטֹן כִּלָּה וַיִּמָּצֵא הַגָּבִיעַ בְּאַמְתַּחַת בִּנְיָמִן.
בַּגָּדוֹל הֵחֵל.
שֶׁלֹּא יַרְגִּישׁוּ שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ הֵיכָן הוּא
44,13
וַיִּקְרְעוּ שִׂמְלֹתָם וַיַּעֲמֹס אִישׁ עַל חֲמֹרוֹ וַיָּשֻׁבוּ הָעִירָה.
וַיַּעֲמֹס אִישׁ עַל חֲמֹרוֹ.
בַּעֲלֵי זְרוֹעַ הָיוּ וְלֹא הוּצְרְכוּ לְסַיֵּעַ זֶה אֶת זֶה לִטְעוֹן
וַיָּשֻׁבוּ הָעִירָה.
מַטְרוֹפּוֹלִין הָיְתָה וְהוּא אוֹמֵר הָעִירָה הָעִיר כָּל שֶׁהוּא אֶלָּא שֶׁלֹּא הָיְתָה חֲשׁוּבָה בְּעֵינֵיהֶם אֶלָּא כְּעִיר בֵּינוֹנִית שֶׁל עֲשָׂרָה בְּנֵי אָדָם לְעִנְיָן הַמִּלְחָמָה
44,14
וַיָּבֹא יְהוּדָה וְאֶחָיו בֵּיתָה יוֹסֵף וְהוּא עוֹדֶנּוּ שָׁם וַיִּפְּלוּ לְפָנָיו אָרְצָה.
עוֹדֶנּוּ שָׁם.
שֶׁהָיָה מַמְתִּין לָהֶם
44,15
וַיֹּאמֶר לָהֶם יוֹסֵף מָה הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם הֲלוֹא יְדַעְתֶּם כִּי נַחֵשׁ יְנַחֵשׁ אִישׁ אֲשֶׁר כָּמֹנִי.
הֲלֹא יְדַעְתֶּם כִּי נַחֵשׁ יְנַחֵשׁ וְגוֹ.
הֲלֹא יָדַעְתֶּם כִּי אִישׁ חָשׁוּב כָּמוֹנִי יוֹדֵעַ לְנַחֵשׁ וְלָדַעַת מִדַּעַת וּמִסְּבָרָא וּבִינָה כִּי אַתֶּם גְּנַבְתֶּם הַגָּבִיעַ
44,16
וַיֹּאמֶר יְהוּדָה מַה נֹּאמַר לַאדֹנִי מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק הָאֱלֹהִים מָצָא אֶת עֲו‍ֹן עֲבָדֶיךָ הִנֶּנּוּ עֲבָדִים לַאדֹנִי גַּם אֲנַחְנוּ גַּם אֲשֶׁר נִמְצָא הַגָּבִיעַ בְּיָדוֹ.
הָאֱלֹהִים מָצָא.
יוֹדְעִים אָנוּ שֶׁלֹּא סָרַחְנוּ אֲבָל מֵאֵת הַמָּקוֹם נִהָיְתָה לְהָבִיא לָנוּ זֹאת מָצָא בַּעַל חוֹב מָקוֹם לִגְבּוֹת שְׁטָר חוֹבוֹ
וּמַה נִּצְטַדָּק.
לָשׁוֹן צֶדֶק וְכֵן כָּל תֵּבָה שֶׁתְּחִלַּת יְסוֹדָהּ צַדִּ"י וְהִיא בָּאָה לְדַבֵּר בְּלָשׁוֹן מִתְפָּעֵל אוֹ נִתְפָּעֵל נוֹתֵן טֵי"ת בְּמָקוֹם תָּי"ו וְאֵינוֹ נוֹתְנָהּ לִפְנֵי אוֹת רִאשׁוֹנָה שֶׁל יְסוֹד הַתֵּבָה אֶלָּא בְּאֶמְצַע אוֹתִיּוֹת הָעִקָּר כְּגוֹן נִצְטַדָּק מִגְּזֵרַת צֶדֶק וְיִצְטַבָּע מִגְּזֵרַת צַבָּע וְיִצְטַיְּרוּ מִגְּזֵרַת צִיר אֱמוּנִים הִצְטַיַּדְנוּ מִגְּזֵרַת צֵדָה לַדָּרֶךְ. וְתֵבָה שֶׁתְּחִלָּתָהּ סָמֶ"ךְ אוֹ שִׁי"ן כְּשֶׁהִיא מִתְפָּעֶלֶת הַתָּי"ו מַפְרֶדֶת אֶת אוֹתִיּוֹת הָעִקָּר כְּגוֹן וְיִסְתַּבֵּל הֶחָגָב מִגְּזֵרַת סָבָל. מִשְׁתַּכֵּל הַוִּית בְּקַרְנַיָּא מִגְּזֵרַת סָכָל. וְיִשְׁתַּמֵּר חֻקּוֹת עָמְרִי מִגְּזֵרַת שֶׁמֶר. וְסָר מֵרָע מִשְׁתּוֹלֵל מִגְּזֵרַת מוֹלִיךְ יוֹעֲצִים שׁוֹלָל. מִסְתּוֹלֵל בְּעַמִּי מִגְּזֵרַת דֶּרֶךְ לֹא סְלוּלָה
44,17
וַיֹּאמֶר חָלִילָה לִּי מֵעֲשׂוֹת זֹאת הָאִישׁ אֲשֶׁר נִמְצָא הַגָּבִיעַ בְּיָדוֹ הוּא יִהְיֶה לִּי עָבֶד וְאַתֶּם עֲלוּ לְשָׁלוֹם אֶל אֲבִיכֶם. {ס}