אמר רבן שמעון בן גמליאל, לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב וכיום הכיפורים, שבהם בני ירושלים יוצאין בכלי לבן שאולים, כדי שלא לבייש את מי שאין לו. וכל הכלים טעונין טבילה. ובנות ירושלים יוצאות וחונות בכרמים. וכך הן אומרות, שא נא בחור עיניך וראה, מה אתה בורר לך; אל תיתן עיניך בנואי, אלא תן עיניך במשפחה. וכן הוא אומר, "צאנה וראינה בנות ציון, במלך שלמה--בעטרה, שעיטרה לו אימו ביום חתונתו, וביום, שמחת ליבו" (שיר השירים ג,יא): "ביום חתונתו", זה מתן תורה; "וביום, שמחת ליבו", זה בניין בית המקדש. יהי רצון שייבנה בימינו.
Rabban Chim’on ben Gamliel dit : il n’y a pas de plus grandes fêtes en Israël que les jours du 15 Av et de Kippour. Pendant ces [deux] jours, les jeunes filles de Yerushalayim sortaient habillés de vêtements blancs empruntés pour ne pas faire honte à celles qui n’[en] avaient pas. Tous les vêtements requéraient une Tévila (immersion rituelle). Puis les filles de Yerushalayim sortaient former des rondes entre les vignes. Et que disaient-elles ? « Jeune homme, lève les yeux et regarde ce que tu choisis pour toi : ne porte pas les yeux sur la beauté, porte les yeux sur la famille, Mensonge est la grâce et vanité est la beauté, une femme qui craint D’ieu, celle-là est digne de louange [dit le verset] (Michléi 31,30) et [le suivant] dit : Rendez lui [hommage] pour le fruit de ses mains, et ses actes la loueront aux Portes de la ville (ibid. 31) ». Et c’est ce que [le verset] dit : « Sortez voir, filles de Tsion, le roi Chelomo paré de la couronne dont Sa mère l’a couronné, le jour de Son mariage et le jour de la joie de Son cœur » (Chir HaChirim 3,11). « Le jour de Son mariage » : c’est le Don de la Torah. « Et le jour de la joie se Son cœur » : c’est la construction du Beth Hamikdach, puisse-t-il être reconstruit bientôt, de nos jours, Amen
