Lecture de la paracha Nitsavim en hébreu

Afficher le commentaire de Rachi Afficher en français

29,9

אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם: רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל.

אַתֶּם נִצָּבִים.

מְלַמֵּד שֶׁכִּנְסָם מֹשֶׁה לִפְנֵי הַקָּבָּ"ה בְּיוֹם מוֹתוֹ לְהַכְנִיסָם בַּבְּרִית

רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם.

רָאשֵׁיכֶם לְשִׁבְטֵיכֶם

זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם.

הֶחָשׁוּב חָשׁוּב קוֹדֶם וְאַחַ"כ כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל

29,10

טַפְּכֶם נְשֵׁיכֶם וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בְּקֶרֶב מַחֲנֶיךָ: מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ.

מֵחוֹטֵב עֵצֶיךָ.

מְלַמֵּד שֶׁבָּאוּ כְּנַעֲנִיִּים לְהִתְגַיֵּר בִּימֵי מֹשֶׁה כְּדֶרֶךְ שֶׁבָּאוּ גִּבְעוֹנִים בִּימֵי יְהוֹשֻׁעַ וְזֶהוּ הָאָמוּר בַּגִּבְעוֹנִים וַיַּעֲשׂוּ גַּם הֵמָּה בַּעֲרָמָה וּנְתָנָם מֹשֶׁה חוֹטְבֵי עֵצִים וְשׁוֹאֲבֵי מַיִם

29,11

לְעָבְרְךָ בִּבְרִית יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וּבְאָלָתוֹ: אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ כֹּרֵת עִמְּךָ הַיּוֹם.

לְעָבְרְךָ.

לִהְיוֹת עוֹבֵר בַּבְּרִית וְלֹא יִתָּכֵן לְפַרְשׁוֹ כְּמוֹ לְהַעֲבִירְךָ אֶלָּא כְּמוֹ לַעֲשׂוֹתְכֶם אוֹתָם

לְעָבְרְךָ בַּבְּרִית.

דֶּרֶךְ הַעֲבָרָה כָּךְ הָיוּ כּוֹרְתֵי בְּרִיתוֹת עוֹשִׂין מְחִיצָה מִכָּאן וּמְחִיצָה מִכָּאן וְעוֹבְרִים בֵּנָתַיִים כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר הָעֵגֶל אֲשֶׁר כָּרְתוּ לִשְׁנָיִם וַיַּעֲבְרוּ בֵּין בְּתָרָיו

29,12

לְמַעַן הָקִים אֹתְךָ הַיּוֹם לוֹ לְעָם וְהוּא יִהְיֶה לְּךָ לֵאלֹהִים כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָךְ וְכַאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב.

לְמַעַן הָקִים אוֹתְךָ הַיּוֹם לוֹ לְעָם.

כָּל כָּךְ הוּא נִכְנָס לִטְרוֹחַ לְמַעַן קַיֵּם אוֹתְךָ לְפָנָיו לְעָם

וְהוּא יִהְיֶה לְךָ לֵאלֹהִים.

לְפִי שֶׁדִּבֶּר לְךָ וְנִשְׁבַּע לַאֲבוֹתֶיךָ שֶׁלֹּא לְהַחֲלִיף אֶת זַרְעָם בְּאוּמָה אַחֶרֶת לְכָךְ הוּא אוֹסֵר אֶתְכֶם בִּשְׁבוּעוֹת הַלָּלוּ שֶׁלֹּא תַּקְנִיטוּהוּ אַחַר שֶׁהוּא אֵינוֹ יָכוֹל לְהִבָּדֵל מִכֶּם עַ"כ פֵּרַשְׁתִּי לְפִי פְּשׁוּטוֹ שֶׁל פָּרָשָׁה. וּמ"א לָמָּה נִסְמְכָה פָּרָשַׁת אַתֶּם נִצָּבִים לַקְּלָלוֹת לְפִי שֶׁשָּׁמְעוּ יִשְׂרָאֵל מֵאָה קְלָלוֹת חָסֵר שְׁתַּיִם חוּץ מִמ"ט שֶׁבת"כ הוֹרִיקוּ פְּנֵיהֶם וְאָמְרוּ מִי יוּכַל לַעֲמוֹד בְּאֵלּוּ הִתְחִיל מֹשֶׁה לְפַיְּסָם אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם הַרְבֵּה הִכְעַסְתֶּם לַמָּקוֹם וְלֹא עָשָׂה אֶתְכֶם כְּלָיָה וַהֲרֵי אַתֶּם קַיָּמִים לְפָנָיו

הַיּוֹם.

כַּיּוֹם הַזֶּה שֶׁהוּא קַיָּם וְהוּא מַאֲפִיל וּמֵאִיר כָּךְ הֵאִיר לָכֶם וְכָךְ עָתִיד לְהָאִיר לָכֶם וְהַקְּלָלוֹת וְהַיִּסּוּרִין מְקַיְּמִין אֶתְכֶם וּמַצִּיבִין אֶתְכֶם לְפָנָיו וְאַף הַפָּרָשָׁה שֶׁלְּמַעְלָה מִזּוֹ פִּיּוּסִין הֵם אַתֶּם רְאִיתֶם אֶת כָּל וְגוֹ'. דָּ"א אַתֶּם נִצָּבִים לְפִי שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל יוֹצְאִין מִפַּרְנָס לְפַרְנָס מִמֹּשֶׁה לִיהוֹשֻׁעַ לְפִיכָךְ עָשָׂה אוֹתָם מַצֵּבָה כְּדֵי לְזַרְזָם וְכֵן עָשָׂה יְהוֹשֻׁעַ וְכֵן שְׁמוּאֵל הִתְיַצְּבוּ וְאֶשְׁפְּטָה אֶתְכֶם כְּשֶׁיָּצְאוּ מִיָּדוֹ וְנִכְנְסוּ לְיָדוֹ שֶׁל שָׁאוּל

29,13

וְלֹא אִתְּכֶם לְבַדְּכֶם אָנֹכִי כֹּרֵת אֶת הַבְּרִית הַזֹּאת וְאֶת הָאָלָה הַזֹּאת.

29,14

כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה עִמָּנוּ עֹמֵד הַיּוֹם לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה עִמָּנוּ הַיּוֹם.

וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹה.

ואף עם דורות העתידים להיו

29,15

כִּי אַתֶּם יְדַעְתֶּם אֵת אֲשֶׁר יָשַׁבְנוּ בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְאֵת אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בְּקֶרֶב הַגּוֹיִם אֲשֶׁר עֲבַרְתֶּם.

כִּי אַתֶּם יְדַעְתֶּם וְגוֹ וַתִּרְאוּ אֶת שִׁקּוּצֵיהֶם.

לְפִי שֶׁרְאִיתֶם הָעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וְשֶׁמָּא הִשִּׂיא לֵב אֶחָד מִכֶּם אוֹתוֹ לָלֶכֶת אַחֲרֵיהֶם

29,16

וַתִּרְאוּ אֶת שִׁקּוּצֵיהֶם וְאֵת גִּלֻּלֵיהֶם עֵץ וָאֶבֶן כֶּסֶף וְזָהָב אֲשֶׁר עִמָּהֶם.

וַתִּרְאוּ אֶת שִׁקּוּצֵיהֶם.

עַל שֵׁם שֶׁהֵם מְאוּסִים כַּשְּׁקָצִים

גִּלּוּלֵיהֶם.

שֶׁמּוּסְרָחִים וּמְאוּסִין כַּגָּלָל

עֵץ וָאֶבֶן.

אוֹתָן שֶׁל עֵצִים וְשֶׁל אֲבָנִים רְאִיתֶם בַּגָּלוּי לְפִי שֶׁאֵין הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים יְרֵאִים שֶׁמָּא יִגָּנְבוּ. אֲבָל שֶׁל כֶּסֶף וְזָהָב עִמָּהֶם בְּחַדְרֵי מַשְׂכִּיתָם הֵם לְפִי שֶׁהֵם יְרֵאִים שֶׁמָּא יִגָּנְבוּ

29,17

פֶּן יֵשׁ בָּכֶם אִישׁ אוֹ אִשָּׁה אוֹ מִשְׁפָּחָה אוֹ שֵׁבֶט אֲשֶׁר לְבָבוֹ פֹנֶה הַיּוֹם מֵעִם יְהוָה אֱלֹהֵינוּ לָלֶכֶת לַעֲבֹד אֶת אֱלֹהֵי הַגּוֹיִם הָהֵם: פֶּן יֵשׁ בָּכֶם שֹׁרֶשׁ פֹּרֶה רֹאשׁ וְלַעֲנָה.

פֶּן יֵשׁ בָּכֶם וְגוֹ.

לְפִיכָךְ אֲנִי צָרִיךְ לְהַשְׁבִּיעֲכֶם

פֶּן יֵשׁ בָּכֶם.

שֶׁמָּא יֵשׁ בָּכֶם

אֲשֶׁר לְבָבוֹ פּוֹנֶה הַיּוֹם.

מִלְּקַבֵּל עָלָיו הַבְּרִית

שֹׁרֶשׁ פֹּרֶה רֹאשׁ וְלַעֲנָה.

שֹׁרֶשׁ מְגַדֵּל עֵשֶׂב מָר כַּגִּידִין שֶׁהֵם מָרִים כְּלוֹמָר מַפְרֶה וּמַרְבֶּה רֶשַׁע בְּקִרְבְּכֶם

29,18

וְהָיָה בְּשָׁמְעוֹ אֶת דִּבְרֵי הָאָלָה הַזֹּאת וְהִתְבָּרֵךְ בִּלְבָבוֹ לֵאמֹר שָׁלוֹם יִהְיֶה לִּי כִּי בִּשְׁרִרוּת לִבִּי אֵלֵךְ: לְמַעַן סְפוֹת הָרָוָה אֶת הַצְּמֵאָה.

וְהִתְבָּרֵךְ בִּלְבָבוֹ.

לָשׁוֹן בְּרָכָה יַחֲשׁוֹב בְּלִבּוֹ בִּרְכַּת שָׁלוֹם לְעַצְמוֹ לֵאמֹר לֹא יְבוֹאוּנִי קְלָלוֹת הַלָּלוּ אַךְ שָׁלוֹם יִהְיֶה לִי

וְהִתְבָּרֵךְ.

בּנדיר"א שׁוי"א בּלע"ז (זיךְ אליין) בּענצען. זיךְ פּאר געבענצט האלטען) כְּמוֹ וְהִתְגַלָּח וְהִתְפַּלָּל

בִּשְׁרִירוּת לִבִּי אֵלֶךְ.

בְּמַרְאוֹת לִבִּי כְּמוֹ אֲשׁוּרֶנּוּ וְלֹא קָרוֹב כְּלוֹמָר מַה שֶּׁלִּבִּי רוֹאֶה לַעֲשׂוֹת

לְמַעַן סְפוֹת הָרָוָה.

לְפִי שֶׁאוֹסִיף לוֹ פּוּרְעֲנוּת עַל מַה שֶּׁעָשָׂה עַד הֵנָּה בְּשׁוֹגֵג וְהָיִיתִי מַעֲבִיר עֲלֵיהֶם וְגוֹרֵם עַתָּה שֶׁאֲצַרְפֵם עִם הַמֵּזִיד וְאֶפְרַע מִמֶּנּוּ הַכֹּל וְכֵן תּ"א בְּדִיל לְאוֹסְפָא לֵיהּ חַטָּאֵי שְׁלוּתָא עַל זְדָנוּתָא שֶׁאוֹסִיף לוֹ אֲנִי הַשְּׁגָגוֹת עַל הַזְּדוֹנוֹת

הָרָוָה.

שׁוֹגֵג שֶׁהוּא עוֹשֶׂה כְּאָדָם שִׁכּוֹר שֶׁהוּא עוֹשֶׂה שֶׁלֹּא מִדַּעַת

צְמֵאָה.

שהוא עושה מדעת ובתאו

29,19

לֹא יֹאבֶה יְהוָה סְלֹחַ לוֹ כִּי אָז יֶעְשַׁן אַף יְהוָה וְקִנְאָתוֹ בָּאִישׁ הַהוּא וְרָבְצָה בּוֹ כָּל הָאָלָה הַכְּתוּבָה בַּסֵּפֶר הַזֶּה וּמָחָה יְהוָה אֶת שְׁמוֹ מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם.

יֶעֱשַׁן אַף ה.

עַ"י כַּעַס הַגּוּף מִתְחַמֵּם וְהֶעָשָׁן יוֹצֵא מִן הָאַף. וְכֵן עָלָה עָשָׁן בְּאַפּוֹ וְאַעַ"פ שֶׁאֵין זוֹ לִפְנֵי הַמָּקוֹם הַכָּתוּב מַשְׁמִיעַ אֶת הָאֹזֶן כְּדֶרֶךְ שֶׁהִיא רְגִילָה וִיכוֹלָה לִשְׁמוֹעַ כְּפִי דֶּרֶךְ הָאָרֶץ

וְקִנְאָתוֹ.

לָשׁוֹן חֵמָה אנפרטמנ"ט (זיךְ ערהיטצען אין גראססע צארען זיין) אֲחִיזַת לְבִישַׁת נְקָמָה וְאֵינוֹ מַעֲבִיר עַל הַמִּדָּה

29,20

וְהִבְדִּילוֹ יְהוָה לְרָעָה מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אָלוֹת הַבְּרִית הַכְּתוּבָה בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה.

הַכְּתוּבָה בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה.

ולמעלה הוא אומר בספר התורה הזאת גם כל חלי וכל מכה וגו' הזאת לשון נקבה מוסב על התורה הזה לשון זכר מוסב על הספר וע"י פיסוק הטעמים הן נחלקין לשתי לשונות בפרשת הקללות הטפחה נתונה תחת בספר והתורה הזאת דבוקים זה לזה לכך אמר הזאת וכאן הטפחא נתונה תחת התורה נמצא ספר התורה דבוקים זה לזה לפיכך לשון זכר נופל אחריו שהלשון נופל על הספ

29,21

וְאָמַר הַדּוֹר הָאַחֲרוֹן בְּנֵיכֶם אֲשֶׁר יָקוּמוּ מֵאַחֲרֵיכֶם וְהַנָּכְרִי אֲשֶׁר יָבֹא מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה וְרָאוּ אֶת מַכּוֹת הָאָרֶץ הַהִוא וְאֶת תַּחֲלֻאֶיהָ אֲשֶׁר חִלָּה יְהוָה בָּהּ.

29,22

גָּפְרִית וָמֶלַח שְׂרֵפָה כָל אַרְצָהּ לֹא תִזָּרַע וְלֹא תַצְמִחַ וְלֹא יַעֲלֶה בָהּ כָּל עֵשֶׂב: כְּמַהְפֵּכַת סְדֹם וַעֲמֹרָה אַדְמָה וּצְבֹיִים אֲשֶׁר הָפַךְ יְהוָה בְּאַפּוֹ וּבַחֲמָתוֹ.

29,23

וְאָמְרוּ כָּל הַגּוֹיִם עַל מֶה עָשָׂה יְהוָה כָּכָה לָאָרֶץ הַזֹּאת מֶה חֳרִי הָאַף הַגָּדוֹל הַזֶּה.

29,24

וְאָמְרוּ עַל אֲשֶׁר עָזְבוּ אֶת בְּרִית יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתָם: אֲשֶׁר כָּרַת עִמָּם בְּהוֹצִיאוֹ אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.

29,25

וַיֵּלְכוּ וַיַּעַבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים וַיִּשְׁתַּחֲווּ לָהֶם: אֱלֹהִים אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּם וְלֹא חָלַק לָהֶם.

לֹא יְדָעוּם.

לֹא יָדְעוּ בָּהֶם גְּבוּרַת אֱלָהוּת

וְלֹא חָלַק לָהֶם.

לֹא נְתָנָם לְחַלְּקָם. וְאוּנְקְלוֹס תִּרְגֵּם וְלֹא אוֹטִיבָא לְהוֹן לֹא הֵטִיבוּ לָהֶם שׁוּם טוֹבָה. וְלָשׁוֹן לֹא חָלַק אוֹתוֹ אֱלוֹהַּ שֶׁבָּחֲרוּ לָהֶם לֹא חָלַק לָהֶם שׁוּם נַחֲלָה וְשׁוּם חֵלֶק

29,26

וַיִּחַר אַף יְהוָה בָּאָרֶץ הַהִוא לְהָבִיא עָלֶיהָ אֶת כָּל הַקְּלָלָה הַכְּתוּבָה בַּסֵּפֶר הַזֶּה.

29,27

וַיִּתְּשֵׁם יְהוָה מֵעַל אַדְמָתָם בְּאַף וּבְחֵמָה וּבְקֶצֶף גָּדוֹל וַיַּשְׁלִכֵם אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת כַּיּוֹם הַזֶּה.

וַיִּתְּשֵׁם ה.

כְּתַרְגוּמוֹ וְטַלְטְלִינוּן וְכֵן הִנְנִי נוֹתְשָׁם מֵעַל אַדְמָתָם

29,28

הַנִּסְתָּרֹת לַיהוָה אֱלֹהֵינוּ וְהַנִּגְלֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ עַד עוֹלָם לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת. {ס}

הַנִּסְתָּרוֹת לַה אֱלֹהֵינוּ.

ואם תאמרו מה בידינו לעשות אתה מעניש את הרבים על הרהורי היחיד שנאמר פן יש בכם איש וגו' ואח"כ וראו את מכות הארץ ההיא והלא אין אדם יודע במטמוניו של חבירו אין אני מעניש אתכם על הנסתרות שהן לה' אלהינו והוא יפרע מאותו יחיד אבל הנגלות לנו ולבנינו לבער הרע מקרבנו ואם לא נעשה דין בהם יענשו את הרבים נקוד על לנו ולבנינו לדרוש שאף על הנגלות לא ענש את הרבים עד שעברו את הירדן משקבלו עליהם את השבועה בהר גרזים ובהר עיבל ונעשו ערבים זה לז

30,1

וְהָיָה כִי יָבֹאוּ עָלֶיךָ כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה אֲשֶׁר נָתַתִּי לְפָנֶיךָ וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ בְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִדִּיחֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה.

30,2

וְשַׁבְתָּ עַד יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ כְּכֹל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם: אַתָּה וּבָנֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ.

30,3

וְשָׁב יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה.

וְשָׁב ה אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ.

היה לו לכתוב והשיב את שבותך רבותינו למדו מכאן כביכול שהשכינה שרויה עם ישראל בצרת גלותם וכשנגאלין הכתיב גאולה לעצמו שהוא ישוב עמהם ועוד י"ל שגדול יום קבוץ גליות ובקושי כאילו הוא עצמו צריך להיות אוחז בידיו ממש איש איש ממקומו כענין שנאמר ואתם תלקטו לאחד אחד בני ישראל ואף בגליות שאר האומות מצינו כן ושבתי את שבות בני עמו

30,4

אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ.

30,5

וֶהֱבִיאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ מֵאֲבֹתֶיךָ.

30,6

וּמָל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶךָ: לְאַהֲבָה אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ לְמַעַן חַיֶּיךָ.

30,7

וְנָתַן יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֵת כָּל הָאָלוֹת הָאֵלֶּה עַל אֹיְבֶיךָ וְעַל שֹׂנְאֶיךָ אֲשֶׁר רְדָפוּךָ.

30,8

וְאַתָּה תָשׁוּב וְשָׁמַעְתָּ בְּקוֹל יְהוָה וְעָשִׂיתָ אֶת כָּל מִצְו‍ֹתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם.

30,9

וְהוֹתִירְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ בִּפְרִי בִטְנְךָ וּבִפְרִי בְהֶמְתְּךָ וּבִפְרִי אַדְמָתְךָ לְטֹבָה: כִּי יָשׁוּב יְהוָה לָשׂוּשׂ עָלֶיךָ לְטוֹב כַּאֲשֶׁר שָׂשׂ עַל אֲבֹתֶיךָ.

30,10

כִּי תִשְׁמַע בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹר מִצְו‍ֹתָיו וְחֻקֹּתָיו הַכְּתוּבָה בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה: כִּי תָשׁוּב אֶל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ. {ס}

30,11

כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לֹא נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִוא.

לֹא נִפְלֵאת הִוּא מִמְּךָ.

לֹא מְכוּסָה הִיא מִמְּךָ כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר כִּי יַפְלֵא אֲרִי יִתְכְּסֵי וְתֵרֶד פְּלָאִים וְתֵרֶד בְּמַטְמוֹנִיּוֹת מְכוּסָה וַתֵּבוֹשָׁה בְּטָמוּן

30,12

לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא: לֵאמֹר מִי יַעֲלֶה לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה.

לֹא בַשָּׁמַיִם הִוּא.

שֶׁאִלּוּ הָיְתָה בַּשָּׁמַיִם הָיִיתָ צָרִיךְ לַעֲלוֹת אַחֲרֶיהָ וּלְלָמְדָהּ

30,13

וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִוא: לֵאמֹר מִי יַעֲבָר לָנוּ אֶל עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה.

30,14

כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד: בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ. {ס}

כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ.

הַתּוֹרָה נִתְּנָה לָכֶם בִּכְתָב וּבְעַ"פ

30,15

רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַטּוֹב וְאֶת הַמָּוֶת וְאֶת הָרָע.

אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַטּוֹב.

זֶה תָּלוּי בָּזֶה אִם תַּעֲשֶׂה טוֹב הֲרֵי לְךָ חַיִּים וְאִם תַּעֲשֶׂה רָע הֲרֵי לְךָ הַמָּוֶת. וְהַכָּתוּב מְפָרֵשׁ וְהוֹלֵךְ הֵיאָךְ

30,16

אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לְאַהֲבָה אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו וְלִשְׁמֹר מִצְו‍ֹתָיו וְחֻקֹּתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וְחָיִיתָ וְרָבִיתָ וּבֵרַכְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בָּאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ.

אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לְאַהֲבָה.

הֲרֵי הַטּוֹב וּבוֹ תָּלוּי

וְחָיִיתָ וְרָבִיתָ.

הֲרֵי הַחַיִּים

30,17

וְאִם יִפְנֶה לְבָבְךָ וְלֹא תִשְׁמָע וְנִדַּחְתָּ וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לֵאלֹהִים אֲחֵרִים וַעֲבַדְתָּם.

וְאִם יִפְנֶה לְבָבְךָ.

הֲרֵי הָרַע

30,18

הִגַּדְתִּי לָכֶם הַיּוֹם כִּי אָבֹד תֹּאבֵדוּן: לֹא תַאֲרִיכֻן יָמִים עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתָּה עֹבֵר אֶת הַיַּרְדֵּן לָבוֹא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ.

כִּי אָבֹד תֹּאבֵדוּן.

הֲרֵי הַמָּוֶת

30,19

הַעִדֹתִי בָכֶם הַיּוֹם אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים לְמַעַן תִּחְיֶה אַתָּה וְזַרְעֶךָ.

הֲעֵדֹתִי בָכֶם הַיּוֹם אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ.

שֶׁהֵם קַיָּמִים לְעוֹלָם וְכַאֲשֶׁר תִּקְרֶה אֶתְכֶם הָרָעָה יִהְיוּ עֵדִים שֶׁאֲנִי הִתְרֵיתִי בָּכֶם בְּכָל זֹאת. דָּ"א הֲעֵדוֹתִי בָכֶם הַיּוֹם אֶת הַשָּׁמַיִם וְגוֹ' אָ"ל הַקָּבָּ"ה לְיִשְׂרָאֵל הִסְתַּכְּלוּ בַּשָּׁמַיִם שֶׁבָּרָאתִי לְשַׁמֵּשׁ אֶתְכֶם שֶׁמָּא שִׁנּוּ אֶת מִדָּתָם שֶׁמָּא לֹא עָלָה גַּלְגַּל חַמָּה מִן הַמִּזְרָח וְהֵאִיר לְכָל הָעוֹלָם כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשָּׁמֶשׁ הִסְתַּכְּלוּ בָּאָרֶץ שֶׁבָּרָאתִי לְשַׁמֵּשׁ אֶתְכֶם שֶׁמָּא שִׁנְּתָה מִדָּתָהּ שֶׁמָּא זָרַעְתֶּם אוֹתָהּ וְלֹא צָמְחָה אוֹ שֶׁמָּא זָרַעְתֶּם חִטִּים וְהֶעֱלְתָה שְׂעוֹרִים וּמַה אֵלּוּ שֶׁנַּעֲשׂוּ לֹא לְשָׂכָר וְלֹא לְהֶפְסֵד אִם זוֹכִין אֵין מְקַבְּלִין שָׂכָר וְאִם חוֹטְאִין אֵין מְקַבְּלִין פּוּרְעֲנוּת לֹא שִׁנּוּ אֶת מִדָּתָם אַתֶּם שֶׁאִם זְכִיתֶם תְּקַבְּלוּ שָׂכָר וְאִם חָטָאתֶם תְּקַבְּלוּ פּוּרְעֲנוּת עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה

וּבָחַרְתָּ בַחַיִּים.

אני מורה לכם שתבחרו בחלק החיים כאדם האומר לבנו בחר לך חלק יפה בנחלתי ומעמידו על חלק היפה ואומר לו את זה ברור לך ועל זה נאמר ה' מנת חלקי וכוסי אתה תומיך גורלי הנחת ידי על גורל הטוב לומר את זה קח לך חסלת פרשת נצבי

30,20

לְאַהֲבָה אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹעַ בְּקֹלוֹ וּלְדָבְקָה בוֹ: כִּי הוּא חַיֶּיךָ וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ לָשֶׁבֶת עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לַאֲבֹתֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לָתֵת לָהֶם. {פ}

Tuto Foulard : Nouer son foulard en fleur