אין דנין לא את השבט, ולא את נביא השקר, ולא את כוהן גדול, אלא בבית דין של שבעים ואחד. אין מוציאין למלחמת הרשות, אלא על פי בית דין של שבעים ואחד. אין עושין סנהדריות לשבטים, אלא בבית דין של שבעים ואחד. אין מוסיפין על העיר ועל העזרות, אלא על פי בית דין של שבעים ואחד. אין עושין עיר הנידחת, אלא על פי בית דין של שבעים ואחד; ואין עושין עיר הנידחת בספר, ולא שלוש עיר הנידחת, אבל עושין אחת או שתיים.
On ne met en jugement une tribu, un faux prophète, un Cohen Gadol que devant le tribunal de soixante et onze membres. On ne décide une guerre offensive que sur l’avis du tribunal de soixante et onze membres. On n’ajoute à la superficie de la ville et aux dépendances du Temple que sur l’avis du tribunal de soixante et onze membres. On n’établit des tribunaux locaux dans les tribus que sur l’avis du tribunal de soixante et onze membres. On ne déclare une ville coupable d’idolâtrie que sur l’avis du tribunal de soixante et onze membres. On ne déclare pas coupable d’idolâtrie une ville située à la frontière, ni trois villes à la fois, mais on peut le faire pour une ou deux villes.
