Hilkhot Dé'ote

[ו] אָסוּר לָאָדָם לְהַנְהִיג עַצְמוֹ בְּדִבְרֵי חֲלָקוֹת וּפִתּוּי. וְלֹא תִהְיֶה אַחַת בַּפֶּה וְאַחַת בַּלֵּב, אֵלָא תּוֹכוֹ כְּבָרוֹ; וְהָעִנְיָן שֶׁבַּלֵּב, הוּא הַדָּבָר שֶׁבַּפֶּה. וְאָסוּר לִגְנֹב דַּעַת הַבְּרִיּוֹת, וְאַפִלּוּ דַּעַת הַגּוֹי.

יב כֵּיצַד--לֹא יִמְכֹּר לַגּוֹי בְּשַׂר נְבֵלָה בִּכְלַל שְׁחוּטָה, וְלֹא מַנְעָל שֶׁלְּמֵתָה בִּמְקוֹם מַנְעָל שֶׁלִּשְׁחוּטָה. וְלֹא יְסָרַב בַּחֲבֵרוֹ שֶׁיֹּאכַל אֶצְלוֹ, וְהוּא יוֹדֵעַ שְׁאֵינוּ אוֹכֵל, וְיַרְבֶּה לוֹ בְּתִקְרֹבֶת, וְהוּא יוֹדֵעַ שְׁאֵינוּ מְקַבֵּל; וְיִפְתַּח לוֹ חָבִיּוֹת שְׁהוּא צָרִיךְ לִפְתֹּחַ אוֹתָן לְמָכְרָן, כְּדֵי לְפַתּוֹתוֹ שֶׁבִּשְׁבִיל כְּבוֹדוֹ פָּתַח. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה. אַפִלּוּ מִלָּה אַחַת שֶׁלְּפִתּוּי וְשֶׁלִּגְנֵבַת הַדַּעַת, אֲסוּרָה; אֵלָא שְׂפַת אֱמֶת וְרוּחַ נָכוֹן, וְלֵב טָהוֹר מִכָּל עָמָל וְהַוּוֹת.