Torah écrite (pentateuque) » Nombres (Bamidbar)

שָׁלֹשׁ מַחֲנוֹת הָיוּ שָׁם בִּשְׁעַת חֲנָיָתָן: תּוֹךְ הַקְּלָעִים הִיא מַחֲנֵה שְׁכִינָה חֲנָיַת הַלְּוִיִּם סָבִיב _ כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ בְּפָרָשַׁת "בְּמִדְבַּר סִינַי" _ הִיא מַחֲנֵה לְוִיָּה. וּמִשָּׁם וְעַד סוֹף מַחֲנֵה הַדְּגָלִים לְכָל אַרְבַּע הָרוּחוֹת הִיא מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל. (פסחים סז) הַצָּרוּעַ נִשְׁתַּלַּח חוּץ לְכֻלָּן הַזָּב מֻתָּר בְּמַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וּמְשֻׁלָּח מִן הַשְּׁתַּיִם. וְטָמֵא לְנֶפֶשׁ מֻתָּר אַף בְּשֶׁל לְוִיָּה וְאֵינוֹ מְשֻׁלָּח אֶלָּא מִשֶּׁל שְׁכִינָה וְכָל זֶה דָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ מִן הַמִּקְרָאוֹת בְּמַסֶּכֶת פְּסָחִים

דְּמְסָאָב לִטְמֵֵי נַפְשָׁא דֶאֱנָשָׁא. אוֹמֵר אֲנִי שֶׁהוּא לְשׁוֹן עַצְמוֹת אָדָם בִּלְשׁוֹן אֲרָמִי וְהַרְבֵּה יֵשׁ בּב"ר אַדְרִיָּאנוּס: שחיק טמיא שחיק עצמות

(ב"ק קיא) הוּא הַקֶּרֶן שֶׁנִּשְׁבַּע עָלָיו

(כתובות יט) לְמִי שֶׁנִּתְחַיֵּב לוֹ

שֶׁמֵּת הַתּוֹבֵעַ שֶׁהִשְׁבִּיעוֹ וְאֵין לוֹ יוֹרְשִׁים

כְּשֶׁנִּמְלַךְ זֶה לְהִתְוַדּוֹת עַל עֲוֹנוֹ. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ: וְכִי יֵשׁ לְךָ אָדָם בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁאֵין לוֹ גּוֹאֲלִים אוֹ בֵּן אוֹ בַּת אוֹ אָח אוֹ שְׁאֵר בָּשָׂר הַקָּרוֹב מִמִּשְׁפַּחַת אָבִיו לְמַעְלָה עַד יַעֲקֹב? אֶלָּא זֶה הַגֵּר שֶׁמֵּת וְאֵין לוֹ יוֹרְשִׁים

זֶה הַקֶּרֶן וְהַחֹמֶשׁ

קְנָאוֹ הַשֵּׁם וּנְתָנוֹ לַכֹּהֵן שֶׁבְּאוֹתוֹ מִשְׁמָר

הָאָמוּר בְּוַיִּקְרָא שֶׁהוּא צָרִיךְ לְהָבִיא

לְפִי שֶׁנֶּאֶמְרוּ מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה וּלְוִיָּה יָכוֹל יָבוֹאוּ וְיִטְּלוּם בִּזְרוֹעַ? תַּלְמוּד לוֹמַר "וְאִישׁ אֶת קֳדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ" מַגִּיד שֶׁטּוֹבַת הֲנָאָתָן לַבְּעָלִים וְעוֹד מִדְרָשִׁים דָּרְשׁוּ בּוֹ בְּסִפְרֵי. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: "וְאִישׁ אֶת קֳדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ" מִי שֶׁמְּעַכֵּב מַעַשְׂרוֹתָיו וְאֵינוֹ נוֹתְנָן לוֹ יִהְיוּ הַמַּעַשְׂרוֹת סוֹף שֶׁאֵין שָׂדֵהוּ עוֹשֶׂה אֶלָּא אֶחָד מֵעֲשָׂרָה שֶׁהָיְתָה לְמוּדָה לַעֲשׂוֹת

מַתָּנוֹת הָרְאוּיוֹת לוֹ

מָמוֹן הַרְבֵּה

מַה כָּתוּב לְמַעְלָה מִן הָעִנְיָן? "וְאִישׁ אֶת קֳדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ אִם אַתָּה מְעַכֵּב מַתְּנוֹת הַכֹּהֵן חַיֶּיךָ שֶׁתִּצְטָרֵךְ לָבֹא אֶצְלוֹ לְהָבִיא לוֹ אֶת הַסּוֹטָה

לְלַמֶּדְךָ שֶׁמּוֹעֶלֶת בִּשְׁתַּיִם: בְּאִישׁ מִלְחָמָה שֶׁל מַעְלָה וְאִישָׁהּ מִלְּמַטָּה

שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: אֵין הַמְנָאֲפִין נוֹאֲפִין עַד שֶׁתִּכָּנֵס בָּהֶן רוּחַ שְׁטוּת דִּכְתִיב: "כִּי תִשְׂטֶה" וּכְתִיב בּוֹ (משלי ז): "נֹאֵף אִשָּׁה חֲסַר לֵב". וּפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא: "כִּי תִשְׂטֶה" _ תֵּט מִדַּרְכֵי צְנִיעוּת וְתֵחָשֵׁד בְּעֵינָיו כְּמוֹ (שם ד) שְׂטֵה מֵעָלָיו וַעֲבֹר" (שם ז): "אַל יֵשְׂטְ אֶל דְּרָכֶיהָ לִבֶּךָ"

וּמַהוּ הַמַּעַל?

(סוטה כח) אִישׁ פְּרָט לְקָטָן וּמִי שֶׁאֵינוֹ אִישׁ

(יבמות צה) שְׁכִיבָתָהּ פּוֹסֶלֶת אוֹתָהּ וְאֵין שְׁכִיבַת אֲחוֹתָהּ פּוֹסֶלֶת אוֹתָהּ כַּמַּעֲשֶׂה בִּשְׁתֵּי אֲחָיוֹת שֶׁהָיוּ דּוֹמוֹת זוֹ לָזוֹ

(סוטה כז) פְּרָט לְסוּמָא הָא אִם הָיָה רוֹאֶה וּמְעַמְעֵם (סְבָרָא אַחֶרֶת: וּמַעְלִים) אֵין הַמַּיִם בּוֹדְקִין אוֹתָהּ

שִׁעוּר שֶׁתֵּרָאֶה לְטֻמְאַת בִּיאָה

הָא אִם יֵשׁ בָּהּ אֲפִלּוּ עֵד אֶחָד שֶׁאָמַר: נִטְמֵאת! לֹא הָיְתָה שׁוֹתָה

בְּטֻמְאָה אֲבָל יֵשׁ עֵדִים לִסְתִירָה

נֶאֶנְסָה כְּמוֹ (דברים כב): "וּתְפָשָׂהּ וְשָׁכַב עִמָּהּ"

קודם לִסְתִירָה

פֵּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ: לְשׁוֹן הַתְרָאָה שֶׁמַּתְרֶה בָּהּ: אַל תִּסָּתְרִי עִם אִישׁ פְּלוֹנִי

שֶׁלֹּא יְהֵא מִסֹּלֶת

וְלֹא חִטִּים (סוטה יב) הִיא עָשְׂתָה מַעֲשֶׂה בְּהֵמָה וְקָרְבָּנָהּ מַאֲכַל בְּהֵמָה

שֶׁלֹּא יְהֵא קָרְבָּנָהּ מְהֻדָּר שֶׁהַשֶּׁמֶן קָרוּי "אוֹר" וְהִיא עָשְׂתָה בַּחֹשֶׁךְ

שֶׁהָאִמָּהוֹת נִקְרָאוֹת "לְבוֹנָה" שֶׁנֶּאֱמַר (שיר ד): "אֶל גִּבְעַת הַלְּבוֹנָה". (סוטה ה) וְהִיא פָּרְשָׁה מִדַּרְכֵיהֶן. כִּי מִנְחַת קְנָאֹת הוּא הַקֶּמַח הַזֶּה

הַקֶּמַח הַזֶּה קֶמַח לְשׁוֹן זָכָ

מְעוֹרֶרֶת עָלֶיהָ שְׁתֵּי קְנָאוֹת קִנְאַת הַמָּקוֹם וְקִנְאַת הַבַּעַ

שֶׁקֻּדְּשוּ בַּכִּיּוֹר (כתובות עב) לְפִי שֶׁנַּעֲשָׂה הַכִּיּוֹר מִנְּחֹשֶׁת _ מַרְאוֹת הַצּוֹבְאוֹת וְזוֹ פָּרְשָׁה מִדַּרְכֵיהֶן שֶׁהָיוּ נִבְעָלוֹת לְבַעֲלֵיהֶן בְּמִצְרַיִם תַּחַת הַתַּפּוּחַ וְזוֹ קִלְקְלָה לְאַחֵר תִּדָּבֵק בּוֹ

(סוטה ז) הִיא הִשְׁקְתָה אֶת הַנּוֹאֵף יַיִן מְשֻׁבָּח בְּכוֹסוֹת מְשֻׁבָּחִים לְפִיכָךְ תִּשְׁתֶּה מַיִם הַמָּרִים בְּמַקֵּדָה בְּזוּיָה שֶׁל חֶרֶס

(שם יד. ספרי) סוֹתֵר אֶת קְלִיעַת שְׂעָרָהּ כְּדֵי לְבַזּוֹתָהּ. מִכָּאן לִבְנוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁגִּלּוּי הָרֹאשׁ גְּנַאי לָהֶן

לְיַגְּעָהּ אוּלַי תִּטָּרֵף דַּעְתָּהּ וְתוֹדֶה וְלֹא יִמָּחֶה שֵׁם הַמְיֻחָד עַל הַמַּיִם

הַמְחַסְּרִים אוֹתָהּ מִן הָעוֹלָם לְשׁוֹן (יחזקאל כד): סִלּוֹן מַמְאִיר. וְלֹא יִתָּכֵן לְפָרֵשׁ מַיִם אֲרוּרִים שֶׁהֲרֵי קְדוֹשִׁים הֵן וְלֹא אֲרוּרִים כָּתַב הַכָּתוּב אֶלָּא מְאָרְרִים אֶת הָאֲחֵרִים וְאַף אוֹנְקְלוּס לֹא תִּרְגֵּם לִיטַיָא אֶלָּא מְלַטְטַיָא שֶׁמַּרְאוֹת קְלָלָה בְּגוּפָהּ שֶׁל זוֹ

כָּל "כִּי" מְשַׁמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן "אִם"

שְׁבוּעָה שֶׁל קְלָלָה

(סוטה יח שבועות כד) שֶׁיִּהְיוּ הַכֹּל נִשְׁבָּעִין בֵּיךְ וְלֹא יֶאֱרַע לִי כְּדֶרֶךְ שֶׁאֵרַע לִפְלוֹנִית. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ישעיה סה): וְהִנַּחְתֶּם שִׁמְכֶם לִשְׁבוּעָה לִבְחִירַי" שֶׁהַצַּדִּיקִים נִשְׁבָּעִים בְּפֻרְעָנוּתָן שֶׁל רְשָׁעִים וְכֵן לְעִנְיַן הַבְּרָכָה (בראשית יא): "וְנִבְרְכוּ וְגוֹ'" (שם מח): "בְּךָ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר"

בַּקְּלָלָה הִקְדִּים יֶרֶךְ לְבֶטֶן לְפִי שֶׁבָּהּ הִתְחִילָה בַּעֲבֵרָה תְּחִלָּה

כְּתַרְגּוּמוֹ: נְפוּחָה

כְּמוֹ לְהַצְבּוֹת בֶּטֶן. זֶהוּ שִׁמּוּשׁ פַּתָּח שֶׁהַלָּמֶ"ד נְקוּדָה בּוֹ וְכֵן (שמות יג): "לַנְחֹתָם הַדֶּרֶךְ" (דברים א): "לַרְאֹתְכֶם בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר תֵּלְכוּ בָהּ" וְכֵן לַנְפִל יָרֵךְ לְהַנְפִּיל יָרֵךְ שֶׁהַמַּיִם מְצַבִּים אֶת הַבֶּטֶן וּמַפִּילִים אֶת הַיָּרֵךְ

בִּטְנוֹ וִירֵכוֹ שֶׁל בּוֹעֵל אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא שֶׁל נִבְעֶלֶת? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר אֶת יְרֵכֵךְ נֹפֶלֶת וְאֶת בִּטְנֵךְ צָבָה הֲרֵי שֶׁל נִבְעֶלֶת אָמוּר

קַבָּלַת שְׁבוּעָה: אָמֵן עַל הָאָלָה אָמֵן עַל הַשְּׁבוּעָה אָמֵן אִם מֵאִישׁ זֶה אָמֵן אִם מֵאִישׁ אַחֵר אָמֵן שֶׁלֹּא שָׂטִיתִי אֲרוּסָה וּנְשׂוּאָה שׁוֹמֶרֶת יבס וּכְנוּסָה

אֵין זֶה סֵדֶר הַמַּעֲשֶׂה שֶׁהֲרֵי בִּתְחִלָּה הִקְרִיב מִנְחָתָהּ אֶלָּא הַכָּתוּב מְבַשֶּׂרְךָ שֶׁכְּשֶׁיַּשְׁקֶנָּה יָבֹאוּ בָּהּ לְמָרִים לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: בֶּטֶן וְיָרֵךְ מִנַּיִן לִשְׁאָר כָּל הַגּוּף? תַּלְמוּד לוֹמַר: וּבָאוּ בָּהּ בְּכֻלָּהּ אִם כֵּן מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "בֶּטֶן וְיָרֵךְ?" לְפִי שֶׁהֵן הִתְחִילוּ בַּעֲבֵרָה תְּחִלָּה לְפִיכָךְ הִתְחִיל מֵהֶם הַפֻּרְעָנוּת

לִהְיוֹת לָהּ רָעִים וּמָרִים

מוֹלִיךְ וּמֵבִיא מַעֲלֶה וּמוֹרִיד וְאַף הִיא מְנִיפָה עִמּוֹ שֶׁיָּדָהּ לְמַעְלָה מִיָּדוֹ שֶׁל כֹּהֵן

זוֹ הִיא הַגָּשָׁתָהּ בְּקֶרֶן דְּרוֹמִית מַעֲרָבִית שֶׁל מִזְבֵּחַ קֹדֶם קְמִיצָה כִּשְׁאָר מְנָחוֹת

הוּא הַקֹּמֶץ שֶׁעַל יְדֵי הַקְטָרָתוֹ הַמִּנְחָה בָּאָה לְזִכָּרוֹן לְגָבֹהַּ

לְרַבּוֹת שֶׁאִם אָמְרָה: אֵינִי שׁוֹתָה! לְאַחַר שֶׁנִּמְחֲקָה הַמְגִלָּה מְעַרְעֲרִין אוֹתָהּ וּמַשְׁקִין אוֹתָהּ בְּעַל כָּרְחָהּ אֶלָּא אִם כֵּן אָמְרָה: טְמֵאָה אֲנִי (סוטה כז)

כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי שֶׁיִּהְיוּ הַכֹּל אָלִין בָּהּ

הֶפְרֵשׁ בֵּין אָדָם הַמִּתְנַוֵּל בְּמָקוֹם שֶׁנִּכָּר לְאָדָם הַמִּתְנַוֵּל בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ נִכָּר: (כח

בִּסְתִירָה זוֹ

מִמָּקוֹם אַחֵר

מִמַּיִם הַמְאָרְרִים וְלֹא עוֹד אֶלָּא וְנִזְרְעָה זָרַע אִם הָיְתָה יוֹלֶדֶת בְּצַעַר תֵּלֵד בְּרֶוַח אִם הָיְתָה יוֹלֶדֶת שְׁחוֹרִים יוֹלֶדֶת לְבָנִים (סוטה כז)

כְּמוֹ (שמות כא): "אוֹ נוֹדַע" כְּלוֹמַר אִם אִישׁ קַנַּאי הוּא לְכָךְ "וְהֶעֱמִיד אֶת הָאִשָּׁה"

אִם בְּדָקוּהָ הַמַּיִם אַל יִדְאַג לוֹמַר: "חַבְתִּי בְּמִיתָתָהּ!" נָקִי הוּא מִן הָעֹנֶשׁ. דָּבָר אַחֵר: מִשֶּׁיַּשְׁקֶנָּה תְּהֵא אֶצְלוֹ בְּהֶתֵּר וְנִקָּה מֵעֲוֹן שֶׁהַסּוֹטָה אֲסוּרָה לְבַעְלָהּ (ספרי)