Hilkhot Dé'ote

[ה] כָּל הַשּׂוֹנֵא אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בְּלִבּוֹ--עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמָר "לֹא-תִשְׂנָא אֶת-אָחִיךָ, בִּלְבָבֶךָ" (ויקרא יט,יז); וְאֵין לוֹקִין עַל לָאו זֶה, לְפִי שְׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה. וְלֹא הִזְהִירָה תּוֹרָה, אֵלָא עַל שִׂנְאָה שֶׁבַּלֵּב; אֲבָל הַמַּכֶּה אֶת חֲבֵרוֹ, וְהַמְּחָרֵף אֶת חֲבֵרוֹ--אַף עַל פִּי שְׁאֵינוּ רַשָּׁאי, אֵינוּ עוֹבֵר מִשּׁוֹם "לֹא-תִשְׂנָא".