Votre précieux soutien nous fait chaud au coeur. Grâce à vous, notre travail de diffusion de Torah continue !
Il reste maintenant % à collecter pour atteindre notre objectif.
Plus que quelques jours
Chaque année, il est facile de se perdre dans l'excitation des dépenses à outrance pour honorer la fête, mais n’oublions pas que nous avons l’obligation de tendre la main à ceux qui en ont besoin et de les réjouir avant chaque fête. Celui qui peut donner avec largesse, DOIT LE FAIRE ABSOLUMENT, telle est la coutume.
N’oubliez pas que la plus grande mitsva de Pourim, c’est Matanot Laévyonim : donner aux plus démunis. Chaque Juif se doit de l’accomplir avec largesse, quitte à moins investir dans les dépenses liées aux préparatifs de ce jour.
הקול קול יעקב (בראשית כז כב), וגדלה מעלת קול תורה שהיא עולה ובוקעת רקיעין, וחשוב מאד לפני המקום הקורא בקול בשפה ברורה משמח אלהים. וכמה שגו אותם הלומדים בגמגום, או שמעינים בספר וקולם לא ישמע מאבדים טובה הרבה. והרי זה דומה למי שיכול להרויח אלף זהובים ומתרצה בחמש מאות. ואלו היה מה שמאבד הוא לבד, החרשנו, אבל דא עקא, שמחסר לעשות נחת רוח ליוצרו וגורם רעה לעצמו, שמשכח תלמודו, כמאמר רבותינו זכרונם לברכה. ואמרו רבותינו לברכה בש''ס (ערובין נד, א) פתח פמך קרי, פתח פמך תני, כי היכי דתתקים בידך ותוריך חיי, דכתיב (משלי ד כב): כי חיים הם למצאיהם בפה, וכתיב (שמואל ב כג ה): ערוכה בכל ושמורה, אם ערוכה ברמ''ח איבריו, משתמרת:
