Aujourd'hui à Paris
06:34 : Mise des Téfilines
07:36 : Lever du soleil
13:03 : Heure de milieu du jour
18:31 : Coucher du soleil
19:16 : Tombée de la nuit

Paracha Terouma
Vendredi 28 Février 2020 à 18:13
Sortie du Chabbath à 19:21


Hiloulot du jour
Rav Mordékhaï Yaffé
Afficher le calendrier
Logo Torah-Box
Etude sur Texte

Torat Habayit ('Hafets 'Haïm)

Chapitre 1

בו יבואר מה שהטיל הש"ית על האדם לדבר בד"ת אף בשבתו בביתו ובלכתו בדרך
כתיב בתורה ושננתם לבניך ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך. האי קרא דושננתם לבניך קאי על דברי תורה כמו שאחז"ל שיהיו דברי תורה מחודדים בפיך שאם ישאלך אדם דבר אל תגמגם ותאמר לו אלא אמור לו מיד [וכן הפרשה השניה ולמדתם אותם את בניכם לדבר בם בשבך בביתך וגומ' קאי על ד"ת וכמו דאיתא בגמרא (ברכות י"ד ע"ב) אגמירי לבנייכו תורה כי היכי דלגירסו בהון] והיינו שנצטוינו בזה שכל אימת שנשב בביתנו או שנלך בדרך לא נהיה פנוים מד"ת אחרי שיש לנו פנאי ללמוד ואיתא באבות המהלך בדרך יחידי ומפנה לבו לבטלה ה"ז מתחייב בנפשו ואמרו בסנהדרין דף צ"ט על פסוק כי דבר ד' בזה זה שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק ואין זה דוקא במי שאינו עוסק כלל אלא על כל שעה ושעה שיוכל לעסוק ואינו עוסק יש לו לחוש פן הוא ח"ו על אותה שעה בכלל דבר ד' בזה וידוע מה שכתבו הפוסקים דמה דאיתא בשבת דף ל"א ששואלין לו לאדם בשעת הדין קבעת עתים לתורה לא דבשביל זה מיפטר מיתר העת שיש לו דהלא איתא בפאה פ"א דהתורה אין לה שיעור ופירשו בירושלמי דגם אין לה שיעור למעלה אלא דקביעות עתים הוא החיוב אפילו אם הוא טרוד גדול למחיתו מחוייב לקבוע עת לתורה שעת הזה לא יבטל בשום אופן. אבל לעולם אם יש לו פנאי אין יכול לפטור מד"ת בשום אופן ואפילו אי איתרמי ליה איזה מצוה אם יכולה המצוה להעשות ע"י אחרים לא יפסיק מד"ת. והנה להבין מה זה שהטיל הכתוב על האדם שאף שעה קטנה לא ישקוט ולא ינוח מלהגות בתורה שאפילו בלכתו בדרך הטיל עליו הכתוב זאת ונראה דמשום שלא יהיה לפלא בעיני המשכיל על עיקר ירידת הנשמה מעולם העליון לפה והתלבשה בחומר גס כי היתכן ששר גדול המורגל לדור בהיכלי עונג ולהתלבש במלבושי כבוד הוא וכל אנשי ביתו ובניו כולם מסובים על שולחנו הערוך בכל מיני מעדנים ישלח את בנו מאתו על זמן משך רב למדינה רחוקה מאד ששולט שם הקור החזק ומחמת זה מוכרח להתלבש שם במלבושים הגסים ועבים מאוד וגם להתחבר בחברת אנשים פשוטים שאינם בני מינו וגם לזון מזונות גסים מאד אם לא בשביל איזה תכלית רם ונשא (שמצוי שם אבנים טובות שאין בכל העולם כמותם בין בשיעור גדלותם ובין בשיעור אורם שמאירים לרחוק מאד והאבנים ההם מצויים שם בכל עבר ופנה כשאר אבנים במדינתנו ואנשי המדינה ההוא הם גסי השכל וגם מתוך שמורגלים בהם תמיד אין נותנים לב עליהם וחושבים שיש אבנים הרבה בעולם שטבעם כמותם והבן ההוא הוא איש חכם ומבין על אבנים טובות היקרים הנתונים בכתרי המלכים ושם מצויים כאלה בכל הגבול והרבה יותר מהם בגדלם ובאורם ויכול ללקט במשך הזמן שיהיה שם אוצר רב של אבנים טובות וכאשר יחזיר למדינתו יהיה הבן לחן ולתפארת בעיני כל העולם אשר לא ראו מעולם אבנים טובות כמהם ויהיה יחיד בכל העולם במין זה) וכן הוא הדבר הזה בענינינו בק"ו אלף אלפים הנה ידוע שממ"ה הקדוש ברוך הוא הוד והדר לפניו ונשמת עם ד' הם משכנם אצל כסא כבודו ששם הוא צרור החיים ונהנים בודאי מזיו השכינה וידוע שיפה שעה אחת של קורת רוח בעוה"ב מכל חיי עוה"ז והם אצלו בבחינת בנים כמו שכתוב בנים אתם לד' אלהיכם ואיך העתיקם מאתו מקום עוז וחדוה כדכתיב בקרא והורידם מאת כבודו מרחק גדול ונורא כזה דרך עולם היצירה ודרך עולם הגלגלים עד עולם התחתון שהוא עולם הגס חומר ממש ומחמת זה מוכרח הנפש להתלבש במלבושים גסים הנעשים מעפר המדינה [הוא בשרו המתלבש נפשו בתוכו] וכמו שכתוב בתורה וייצר ד' אלהים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ובפרט כפי שאנו יודעים ומכירים את הנהגת בוראנו ית' שהוא מקור הטוב והחסד ורחמיו על כל מעשיו ובפרט על אלו שהם אצלו בבחינת בנים וכתוב עליהם שהם חלק ד' וכל לשון של חיבה איך הרחיק הנשמה והורידה מעולם העליון מרחק רב והלבישה בבלוי הסחבות על משך רב וגם מזונותיה המצוים פה הם גסים מאד הצומחים מעפר הארץ ולא מזונות השמיימים שהורגל בהם הנשמה מאז ובע"כ שיש בזה תכלית רם ונשא והוא כמש"כ בספרים דאף שהאמת שם היה תענוג הנשמה רב מאד מ"מ היה הכל מתנת חנם שלא הרויחה הנשמה מאומה קודם ביאתה לזה העולם השפל ומטבע האדם אפילו בן אצל אביו שאביו בודאי רוצה להנותו מ"מ קשה לו להיות לעולם סמוך על שולחנו וליזון ממנו בחנם אף שכל ימי חי' הוא שנות מספר וכ"ש שם שהוא עולם הנצח עד אלף אלפי שנים באין שיעור ואם לא היה יורד לזה העולם היה מוכרח לעולם להתענג בחנם ולא ינעם לנפש זאת מאד וע"כ ראה השי"ת שטוב לו לנפש האדם להיות באיזה מקום שיהיה יכולת בידו להרויח מה לנפשו כדי שלא יצטרך להתבייש בקבלו הפרס לעולם הנצח בחנם. ולא יקשה לך היפלא מד' דבר לעשות איזה עצה שיהיה יכולת ביד האדם להרויח איזה מצות ולימוד התורה גם בעולם העליון ולמה היה לו להורידו לעולם השפל. תשובה לדבר כי כל שכרו של מצות הוא העמל והנסיון שיש לו לאדם בקיומן וכשהאדם מופשט מחומר שלו ורק נשמתו לבדה הלא שם מכרת גדולתו של הקדוש ברוך הוא ואימתו על כל ברואיו ואין כאן נסיון כלל בקיום רצונו כי הוא רואה שם מלאכי השרת שמקדישין את שמו תמיד באימה וביראה ויש בכל כת וכת ריבוא ריבבן של מלאכים כמו שאמר הכתוב אלף אלפים ישמשוניה ורבוא רבון קדמוהי יקימון ולגדודיו אין מספר כמו שאמר הכתוב היש מספר לגדודיו ואין להם רשות להקדיש ליוצרם אימתי שירצו עד שניתן להם רשות לאמר שירה פעם אחת בשנה ויש פעם אחת בשמיטה ויש פעם אחת ביובל (כמו שאחז"ל בחולין דף צ"ב) והכזה הוא נסיון לנשמת האדם שעובד להש"י בעת שרואה שצבא השמים כולם מקדישין שמו באימה וא"כ לא היה מגיע לו לאדם שום שכר עבור זה ורצונו של הקדוש ברוך הוא הלא היה שירויח שכר עמלו בקיום רצונו ולא יהיה לחם שלו בחנם וע"כ הורידו לעולם השפל ושם בעוה"ז הסתיר הקדוש ברוך הוא כבודו ואינו רואה כל אלה [אם לא כאשר האדם מתבונן בנפשו וכמו שאמר הכתוב שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה] ושם המציא רוח הטומאה המתעה אותו מלקיים רצון השי"ת גם הלבישו במלבוש גס שהוא בשר האדם שתחלת עקרו היה מן העפר עם נפש הבהמיות שבו שעי"ז יש בו כח התאוה וכח הכעס וכח החמדה וע"י כל זה נולד לו לאדם מלחמה גדולה בין נפש השכלי שהוא הדעת אשר באדם המתנגד לכל אלו הכחות שהוא בא מצד נפש הבהמיות ומתבונן בנפשו כי לא לעולם חוסן ובודאי יבוא העת שהחומר יתבלה ויתבטל כל הכחות הרעות הנ"ל וישוב אל עפרו. והוא ישוב אל אלהים וכל אשרו הוא בקיום רצון אלהים בהיותו פה כי לזה בא. ומלחמה זו הוא לא פ"א בשנה או בחודש או בשבוע כ"א בכל יום ויום מן הבוקר עד הערב. והנה עבור גודל אהבת ד' לעמו ועבור אבותינו הקדושים אשר חשק ד' לאהבה אותם שנפשם השכלי ינצח המלחמה החזקה הנ"ל. ע"כ ירד ד' לעיני כל העם על הר סיני ודיבר עמהם פנים בפנים וכרת עמהם ברית ונתן להם תורתו הק' וכאשר יתדבק האדם בה בטוח הוא שינצח המלחמה החזקה הנ"ל ויהיה צרור בצרור החיים את ד' אלהיו לנצח ויקבל שכרו ברוב עונג ושמחה. ובשביל שהזמן קצר שהלא צבא לאנוש עלי ארץ ימי שנותינו שבעים שנה וגו' ומה יוכל להרויח בזמן קצר שהוא בעולם העשיה ריוח שיהיה לו לעולם שכולו ארוך לכן הזהיר לנו שעכ"פ לא נשב בטל והזהירה התורה ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך וגו' ולא נתנה לו זמן להיות יושב בטל וידוע הוא שבכל תיבה ותיבה שאדם לומר הוא מקיים מ"ע שבתורה וכל העושה מצוה אחת קונה לו פרקליט אחד ולפ"ז במעל"ע אחד יוכל לקיים כמה אלפים מ"ע ואם ילמוד בתמידות יקנה לו אלפי אלפים מלאכי השרת מלימוד של שנה אחת ולך מנה את כל ימי חייו כשילמוד אין לשער ואין לערך גודל מספרם וע"ז אמר הכתוב במשלי הון יוסיף רעים רבים ופירש הגר"א במשלי שהוא קאי על הונה של תורה יקנה לו רעים רבים דהיינו מלאכים שנבראו מכל תיבה ותיבה מלימוד תורתו עיין שם. ועתה מתורץ הפליאה הנ"ל בענין ירידת האדם לעוה"ז שהיתה מוכרחת כדי שתהנה לנצח מיגיע כפה*) ולהיות נועם לה קבול השכר לנצח ולא היה אפשר בלתי ירידתה בעוה"ז שבכאן הוא מקום המלחמה החזקה ומקום הנצוח ובשביל זה צווהו השי"ת שלא ישקוט ולא ינוח בפה מד"ת הן בשבתו בביתו ואפילו בלכתו בדרך כי בפה הוא מקום אושר האדם מקום המציאות של אבנים טובות שמצויות בכל עבר ופינה ורק שלא יתעצל ללקטם ומפני שטבע האדם במה שהוא מורגל בו אינו מתבונן על גודל נחיצותם וכן הוא בענין הזה שהרבה מבני האדם באשר שתורה ומצות בעוה"ז הפקר לכל שיכול ליקח אותה בלא כסף ובלא מחיר ע"כ אינו מתבונן על גודל חשיבותם והוא בדמיון לאנשי המדינה שהיה מצוי אבני חפץ בגבולם ורואין את אבני החפץ מושלכים ברחוב אין חוששים לקחתם מפני רוב הרגלם בם אבל כ"ז הוא רק לאנשים קטני השכל אבל מי שהוא נלבב ונפשו נקיה מחלאת העוה"ז יתבונן ערך אבני החפץ האלה ושעיקר ביאתו לעולם בשבילם וכי לא לעולם חוסן ורק היום בידו הוא בימי חייו ואינו מבלה אף שעה אחת לריק הולך וקובץ תמיד אבנים טובות ומרגליות שאין ערך לשווים ובכל כחו יעמל ללקטם בצקלונו והוא כמו שאמר שהמע"ה יקרה היא מפנינים וכל חפציך לא ישוו בה ואחז"ל שכוונתו שכל חפצים שנמצא בעולם היינו האבנים טובות ומרגליות לא ישוו לדבר אחד מן התורה וידוע לכל ששלמה המלך ע"ה היה המבין הגדול על התורה ככתוב ויחכם מכל האדם וגם מבין גדול על אבנים טובות כמו שכתוב כנסתי לי כסף וזהב וסגולת מלכים וגו' והוא אומר שדבר אחד מד"ת שקול יותר מכל אבנים טובות ומרגליות שבעולם וכעין זה אמר דהמע"ה הנחמדים מזהב ומפז רב ואיך לא יתלהב לב האדם לראות**) ללקט פנינים יקרים האלו והלא א"צ לטרוח לסכן עצמו לירד לתוך הים אולי ימצא שם איזה אבן טובה כ"א מצוי לו בכל עת ובכל זמן ורק שימסור פיו ולבו לדבר הזה וכמש"כ כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו ולתכלית זה צריך האדם לקבוע איזה מקום בביתו שבכל עת שהוא פנוי מעסקיו יפנה תיכף לשם וימצא שם את שאהבה נפשו ואז אשרי וטוב לו בזה ובבא:
Soyez le premier à commenter ce cours !
Newsletter Torah-Box

Pour recevoir chaque semaine les nouveaux cours et articles, inscrivez-vous dès maintenant :

Pourim
Chaque juif devra donner...
Torah-Box distribue votre don le jour même !
Soit € après réduction d'impôts*

28 Février 2020 - 3 Adar 5780

  • 06:34 Mise des Téfilines
  • 07:36 Lever du soleil
  • 13:03 Heure de milieu du jour
  • 18:31 Coucher du soleil
  • 19:16 Tombée de la nuit

Chabbath Terouma
Vendredi 28 Février 2020

Entrée à 18:13
Sortie à 19:21


Changer de ville