Le Kouzari

יד. אָמַר הַכּוּזָרִי: רואֶה אֲנִי דְבָרֶיךָ, הַיְּהוּדִי, טוב מִפְּתִיחָתו, וַאֲנִי רוצֶה עַתָּה שֶׁאוסִיף לְדַבֵּר עִמָּךְ.

טו. אָמַר הֶחָבֵר: אֲבָל פְּתִיחַת דְּבָרַי הִיא הַמּופֵת, וְעוד כִּי הִיא הָרְאָיָה אֵין צָרִיךְ עִמָּהּ לא רְאָיָה וְלא מופֵת.

טז. אָמַר הַכּוּזָרִי: וְאֵיךְ הוּא זֶה?

יז. אָמַר הֶחָבֵר: תֵּן לִי רְשׁוּת לְהַקְדִּים לְךָ הַקְדָּמות, כִּי אֲנִי רואֶה דְבָרַי כְּבֵדִים עָלֶיךָ וְנִקְלִים בְּעֵינֶיךָ:

יח. אָמַר הַכּוּזָרִי: הַקְדֵּם הַקְדָּמותֶיךָ וְאֶשְׁמָעֵם.

משל מלך הודו
יט. אָמַר הֶחָבֵר: אִלּוּ הָיוּ אומְרִים לְךָ כִּי מֶלֶךְ הדּוּ אִישׁ חֶסֶד, רָאוּי לְרומְמו וְלָתֵת כָּבוד לִשְׁמו וּלְסַפֵּר מַעֲשָׂיו בְּמַה שֶּׁיַּגִּיעַ אֵלֶיךָ מִצֶּדֶק אַנְשֵׁי אַרְצו וּמִדּותָם הַטּובות, וְשֶׁמַּשָּׂאָם וּמַתָּנָם בֶּאֱמוּנָה, הֶהָיִיתָ חַיָּב בָּזֶה?

כ. אָמַר הַכּוּזָרִי: וְאֵיךְ הָיִיתִי חַיָּב בּו, וַאֲנִי מְסֻפָּק אִם צֶדֶק אַנְשֵׁי הדּוּ מֵעַצְמָם וְאֵין לָהֶם מֶלֶךְ, או צִדְקָתָם מֵחֲמַת מַלְכָּם, או אִם מִשְּׁנֵי הַפָּנִים יָחַד.

כא. אָמַר הֶחָבֵר: וְאִם הָיוּ בָאִים אֵלֶיךָ שְׁלוּחָיו בִּתְשׁוּרות הֻדִּיּות, אֵינְךָ מִסְתַּפֵּק שֶׁאֵינָם נִמְצָאִים אֶלָּא בְאֶרֶץ הדּוּ בְּאַרְמְנות הַמְּלָכִים, בִּכְתָב מְפֻרְסָם שֶׁהוּא מֵאִתּו, וְעִמּו רְפוּאות שֶׁהֵן רופְאות אותְךָ מֵחָלְיְךָ, וְשׁומְרות עָלֶיךָ בְּרִיאוּתְךָ, וְסַמֵּי הַמָּוֶת לְשׂונְאֶיךָ וְהַנִּלְחָמִים בְּךָ, שֶׁאַתָּה יוצֵא לָהֶם בָּהֶם וּמֵמִית אותָם מִבְּלִי כְלֵי מִלְחָמָה, הֶהָיִיתָ חַיָּב לִהְיות סָר אֶל מִשְׁמַעְתּו וְאֶל עֲבודָתו?

כב. אָמַר הַכּוּזָרִי: כֶּן-הוּא, וְהָיָה הַסָּפֵק הָרִאשׁון סָר מִמֶּנִּי אִם יֵשׁ לְאַנְשֵׁי הדּוּ מֶלֶךְ אִם לא, וְהָיִיתִי אָז מַאֲמִין שֶׁמַּלְכוּתו וּדְבָרו נוגְעִים אֵלָי.

כג. אָמַר הֶחָבֵר: וְאִם יִשְׁאָלְךָ הַשּׁואֵל עָלָיו בְּמַה תְּתָאֵר אותו?

כד. אָמַר הַכּוּזָרִי: בִּתְאָרִים אֲשֶׁר הִתְבָּרְרוּ אֶצְלִי לָעָיִן, וַאֲחַבֵּר אֲלֵיהֶם אֲשֶׁר הָיוּ סָפֵק אֶצְלִי וְהִתְבָּרְרוּ בְאֵלֶּה הָאַחֲרונִים.

כה. אָמַר הֶחָבֵר: עַל הַדֶּרֶךְ הַזֶּה הֲשִׁיבותִיךָ כַאֲשֶׁר שְׁאִלְתַּנִי. וְכֵן פָּתַח משֶׁה לְדַבֵּר עִם פַּרְעה כְּשֶׁאָמַר לו: אֱלהֵי הָעִבְרִים שְׁלָחַנִי אֵלֶיך (שמות ז,טז), רְצונו לומַר: אֱלהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקב מִפְּנֵי שֶׁהָיָה אַבְרָהָם מְפֻרְסָם אֵצֶל הָאֻמּות, וְכִי הִתְחַבֵּר אֲלֵיהֶם דְּבַר הָאֱלהִים וְהִנְהִיג אותָם וְעָשָׂה לָהֶם נִפְלָאות, וְלא אָמַר: אֱלהֵי הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ שְׁלָחַנִי אֵלֶיךָ. וְלא: בּורְאִי וּבורַאֲךָ, וְכֵן פָּתַח אֱלהִים דְּבָרָיו אֶל הֲמון יִשְׂרָאֵל: "אָנכִי יְיָ אֱלהֶיךָ אֲשֶׁר הוצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם" (שמות כ, ב), וְלא אָמַר: "אֲנִי בּורֵא הָעולָם וּבורַאֲכֶם".
וְכֵן פָּתַחְתִּי לְךָ מֶלֶךְ הַכּוּזָר כַּאֲשֶׁר שְׁאִלְתַּנִי עַל אֱמוּנָתִי, הֲשִׁיבותִיךָ מַה שֶּׁאֲנִי חַיָּב בּו וְחַיָּבִין בּו כָל קְהַל יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר הִתְבָּרֵר אֶצְלָם הַמַּעֲמָד הַהוא בִּרְאוּת עֵינֵיהֶם וְאַחַר כֵּן הַקַּבָּלָה הַנִּמְשֶׁכֶת שֶׁהִיא כְמַרְאֵה הָעָיִן: