Le Kouzari
Chapitre 1 - La Torah s’aborde par la logique humaine
התגלות ה'
פז. אָמַר הֶחָבֵר: הַשַּׁבָּת מֻזְהָר עָלָיו מִזֶּה וּמִבְּרִיאַת הָעולָם בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית וּמִמַּה שֶּׁאֲנִי עָתִיד לְזָכְרו, וְהוּא שֶׁהָעָם, עִם מַה שֶּׁהֶאֱמִינוּ בְמַה שֶּׁבָּא בּו משֶׁה אַחַר הַמּופְתִים הָאֵלֶּה, נִשְׁאַר בְּנַפְשׁותָם סָפֵק, אֵיךְ יְדַבֵּר הָאֱלהִים עִם הָאָדָם. כְּדֵי שֶׁלּא תִהְיֶה הַתְחָלַת הַתּורָה מֵעֵצָה וּמַחֲשָׁבָה מִחֲמַת אָדָם וְאַחַר יְחַבְּרֵהוּ עֵזֶר וְאמֶץ מֵאֵת הָאֲלהִים, מִפְּנֵי שֶׁהָיָה רָחוק הַדִּבּוּר בְּעֵינֵיהֶם מִזּוּלַת אָדָם, בַּעֲבוּר שֶׁהַדִּבּוּר גַּשְׁמִי.
וְרָצָה יְיָ לְהָסִיר הַסָּפֵק הַזֶה מִלִּבּותָם, וְצִוָּה אותָם לְהִתְקַדֵּשׁ הַקְּדֻשָּׁה הַצְּפוּנָה וְהַגְּלוּיָה, וְשָׂם הַדָּבָר הַנָּחוּץ בָּהּ: פְּרִישׁוּת מִן הַנָּשִׁים וְהַזִּמּוּן לִשְׁמעַ דִּבְרֵי הָאֱלהִים. וְהִתְקַדֵּשׁ הָעָם, וְנִזְדַּמֵּן לְמַדְרֵגַת הַנְּבוּאָה, אַף לִשְׁמעַ דִּבְרֵי הָאֱלהִים פָּנִים בְּפָנִים. וְהָיָה זֶה אַחַר שְׁלשָׁה יָמִים בְּהַקְדָּמות אותות גְּדולות מִקּולות וּבְרָקִים וּרְעָמִים וְאֵשׁ שֶׁסָּבְבָה אֶת הַר סִינָי, וְנִשְׁאֲרָה הָאֵשׁ הַהִיא אַרְבָּעִים יום רואִים אותָה הָעָם, וְרואִים אֶת משֶׁה בָא בְתוכָה וְיוצֵא מִמֶּנָּה, וְשָׁמַע הָעָם דִּבּוּר צַח בַּעֲשֶׂרֶת דְּבָרִים, הֵם אֻמּות הַתּורות וְשָׁרְשֵׁיהֶן. אֶחָד מֵהֶם מִצְוַת שַׁבָּת, וּכְבָר קָדְמָה מִצְוָתו עִם הורָדַת הַמָּן.
וְאֵלֶּה עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים לא קִבְּלָם הֶהָמון מֵאֲנָשִׁים יְחִידִים וְלּא מִנָּבִיא, כִּי אִם מֵאֵת הָאֱלהִים נִתָּנוּ, אֲבָל לא הָיָה בָהֶם כּחַ כְּמשֶׁה לִרְאות הַדָּבָר הַגָּדול הַהוּא. וְהֶאֱמִינוּ הָעָם מִן הַיּום הַהוּא, כִּי משֶׁה מְדֻבָּר בּו בְּדִבּוּר הַתְחָלָתו מֵאֵת הַבּורֵא, לא קָדְמָה לְמשֶׁה בו מַחֲשָׁבָה וְלא עֵצָה, - שֶׁלּא תִהְיֶה הַנְּבוּאָה, כַּאֲשֶׁר חָשְׁבוּ הַפִּילוסופִים מִנֶּפֶשׁ יִזְדַּכְּכוּ מַחְשְׁבותֶיהָ וְתִדְבַּק בַּשֵּׂכֶל הַפּועֵל, הַנִּקְרָא רוּחַ הַקּדֶשׁ או בְּגַבְרִיאֵל וְיַשְׂכִּילֵהוּ, וְאֶפְשָׁר שֶׁיִּתְדַּמֶּה לו בָעֵת הַהִיא בַּחֲלום או בֵּין שֵׁנָה וְקִיצָה שֶׁאִישׁ מְדַבֵּר עִמּו וְשׁומֵעַ דְּבָרָיו בְּנַפְשׁו לא בְאָזְנָיו, וְרואֶה אותו בְמַחֲשַׁבְתּו לא בְעֵינָיו, וְאָז יאמַר כִּי הַבּורֵא דִבֶּר-בּו. וְסָרוּ אֵלֶּה הַסְּבָרות בַּמַּעֲמָד הַגָּדול הַהוּא.
וּמַה שֶּׁנִּלְוֶה אֶל הַדִּבּוּר הָאֱלהִי מִן הַמִּכְתָּב הָאֱלהִי, שֶׁחָקַק עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרות הָאֵלֶּה בִּשְׁנֵי לוּחות אֲבָנִים יְקָרות, וְנָתַן אותָם אֶל משֶׁה, וְרָאוּ אותָם מִכְתָּב אֱלהִי כַּאֲשֶׁר שָׁמְעוּ אותָם דִּבּוּר אֱלהִי. וְעָשָׂה לָהֶם משֶׁה בְּמִצְוַת הָאֱלהִים אָרון וְהֵקִים עָלָיו הַמִּשְׁכָּן הַיָּדוּעַ, וְנִשְׁאַר זֶה בֵּין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כָּל יְּמֵי הַנְּבוּאָה כִּתְשַׁע מֵאות שָׁנָה, עַד שֶׁמָּרוּ הָעָם וְנִגְנַז הָאָרון וְגָבַר עֲלֵיהֶם נְבוּכַדְנֶצַּר וְהִגְלָם.
פח. אָמַר הַכּוּזָרִי: מִי שֶׁשּׁומֵעַ דִּבְרֵיכֶם, כִּי הָאֱלהִים דִּבֵּר עִם הֲמונְכֶם וְכָתַב לָכֶם לוּחות וְזוּלַת זֶה, הַדִּין עִמּו שֶׁיְּיַחֵס אֲלֵיכֶם דַּעַת הַהַגְשָׁמָה. גַּם אַתֶּם אֵין לְהַאֲשִׁימְכֶם, כִּי אֵין מִדְחֶה לַמַּעֲמָדות הַגְּלוּיִים הַגְּדולִים הָאֵלֶּה, וְיֵשׁ לָדוּן אֶתְכֶם לִזְכוּת בְּהַשְּלָכַת הַהַקָּשָׁה וְהָעִיּוּן הַשִּׂכְלִי.
פט. אָמַר הֶחָבֵר: חָלִילָה לָאֵל מִן הַשֶּׁקֶר וּמַה שֶּׁהַשֵּׂכֶל מַרְחִיק אותו וִישִׂימֵהוּ שֶׁקֶר. וּתְחִלַּת עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים הוּא הַצִּוּוּי שֶׁנַּאֲמִין בֵּאלהִים, וְהַשֵּׁנִי הָאַזְהָרָה מֵעֲבד אֱלהִים אֲחֵרִים חוּץ מֵיְיָ וּמִשַּׁתֵּף לו וּמֵעֲשׂות פֶּסֶל וּתְמוּנָה וְתַבְנִית, וּכְלָלו שֶׁל דָּבָר - מֵהַגְשִׁים.
וְאֵיךְ לא נְרומְמֵהוּ מֵהַגַּשְׁמוּת וַאֲנַחְנוּ מְרומְמִים קְצָת מִבְּרִיאותָיו מֵהַגַּשְׁמוּת, כַּנֶּפֶש הַמְדַבֶּרֶת, אֲשֶׁר הִיא הָאָדָם בֶּאֱמֶת, כִּי אֲשֶׁר יְדַבֵּר עִמָּנוּ מִמּשֶׁה וְיַשְׂכִּיל וְיַנְהִיג, אֵינֶנּוּ לְשׁונו וְלא לִבּו וְלא מוחו, אַךְ אֵלֶּה כֵּלִים לְמשֶׁה וּמשֶׁה נֶפֶשׁ מְדַבֶּרֶת מַכֶּרֶת, אֵינֶנָּה גֶּשֶׁם וְאֵינֶנָּה נִגְבֶּלֶת בְּמָקום, וְלא יֵצַר מִמֶּנָּה מָקום, וְלא תֵצַר הִיא מֵהִכָּלֵל בָּהּ צוּרות כָּל הַבְּרוּאִים, וַאֲנַחְנוּ מְתָאֲרִים אותָהּ בִּתְאָרִים מַלְאֲכוּתִיִּים רוּחֲנִיִּים, כָּל שֶׁכֵּן בּורֵא הַכּל יִתְבָּרָךְ.
אָמְנָם הַדִּין עָלֵינוּ שֶׁלּא נִדְחֶה מַה שֶּׁקִּבַּלְנוּ מִן הַמַּעֲמָד הַהוּא, וְנאמַר שֶׁאֵין אֲנַחְנוּ יודְעִים אֵיךְ נִגְשַׁם הָעִנְיָן עַד שֶׁשָּׁב דִּבּוּר וְקָרַע אֶת אָזְנֵינוּ, וְלא מַה שֶּׁבָּרָא לו יִתְבָּרֵךְ מִמַּה שֶׁלּא הָיָה נִמְצָא, וְלא מַה שֶּׁהֶעֱבִיד לו מִן הַנִּמְצָאִים, כִּי לא יֶחְסַר לו יְכלֶת, כַּאֲשֶׁר בָּרָא אֶת הַשָּׁמַיִם וְהַכּוכָבִים בִּרְצונו בִלְבָד, וְרָצָה יִתְבָּרֵךְ וְנִגְשַׁם עַל הַשִּׁעוּר אֲשֶׁר חָפֵץ, וְנֶחֱרַת בָּהֶם הַכְּתָב בַּעֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים, כַּאֲשֶׁר נּאמַר, כִּי קָרַע אֶת הַיָּם וְשָׂמָהוּ לְחומות עומְדות מִימִין הָעָם וּמִשְּׂמאלָם, וּמְסִלּות מְסֻדָּרות וּרְחָבות וְאֶרֶץ יְשָׁרָה, יֵלְכוּ בָהּ מִבְּלִי טרַח וְלא עִכּוּב. וְכֵן הַקְּרִיעָה וְהַבִּנְיָן וְהַתִּקּוּן מְיֻחָס אֵלָיו יִתְבָּרָךְ, לא נִצְטָרֵךְ בּו אֶל כְּלִי וְלא אֶל סִבּות אֶמְצָעִיּות כַּאֲשֶׁר יִצְטָרֵךְ בְּפעַל הַבְּרוּאִים, כִּי הַמַּיִם עָמְדוּ בְמַאֲמָרו וְנִצְטַיְּרוּ בְּחֶפְצו, וְכֵן יִצְטַיֵּר הָאַוִּיר הַמַּגִּיעַ אֶל אזֶן הַנָּבִיא בְּצוּרות הָאותִיּות שֶׁהֵם מורות עַל הָעִנְיָנִים שֶׁהוּא חָפֵץ לְהַשְׁמִיעָם אֶל הַנָּבִיא או אֶל הֶהָמון.
