Le Kouzari
Chapitre 1 - Pourquoi ne pouvons-nous pas créer nous même nos propres Mitsvot ?
ערכם של מעשי מצוות
צח. אָמַר הַכּוּזָרִי: כְּבָר עָזַרְתָּ עֲצָתִי בְּמַה שֶּׁעָלָה בְדַעְתִּי וּבְמַה שֶּׁרְאִיתִיו בַּחֲלומִי, כִּי אֵין הָאָדָם מַגִּיעַ אֶל הָעִנְיָן הָאֱלהִי אֶלָּא בְדָבָר אֱלהִי, רְצונִי לומַר: בְּמַעֲשִׂים שֶׁיְּצַוֵּם הָאֱלהִים. וְאִם לא - הִנֵּה רב בְּנֵי אָדָם מִשְׁתַּדְּלִים, אֲפִילוּ הַחוזֶה וְהַקּוסֵם וְעובֵד הָאֵשׁ וְעובֵד הַשֶּׁמֶשׁ וְהַמַּשְׁנִים וְזוּלָתָם.
צט. אָמַר הֶחָבֵר: כֶּן-הוּא, וְכֵן כָּל תּורותֵינוּ כֻלָּם כְּתוּבות בַּתּורָה מִדִּבּוּר הָאֱלהִים עִם משֶׁה, וּמִמַּה שֶּׁכָּתַב משֶׁה וְנָתַן לֶהָמון הַגָּדול הַהוּא בְקִבּוּצָם בַּמִּדְבָּר, לא נִצְטָרְכוּ בָהּ לְקַבָּלָה וְלא לְהורָאַת פַּרְשָׁה פַּרְשָׁה וּמִצְוָה מִצְוָה.
הקרבנות והמשכן
וּתְכוּנַת הַקָּרְבָּנות וְאֵיךְ מַקְרִיבִים אותָם, וּבְאֵיזֶה מָקום וּלְאֵיזֶה צַד, וְאֵיךְ נִשְׁחָטִים וְאֵיךְ עושִׂים בְּדָמָם וְנִתְחֵיהֶם מִמְּלָאכות חֲלוּקות, כֻּלָּם בְּבֵאוּר מֵאֵת הָאֱלהִים שֶׁלּא יֶחְסַר מֵהֶם דָּבָר קָטָן וְיִפָּסֵד הַכּל, כְּמו הַהֲוָיות הַטִּבְעִיּות, אֲשֶׁר הֵם מִתְחַבְּרות מִיחָסִים דַּקִּים לא תַשִּׂיגֵם הַמַּחֲשָׁבָה לְדַקּוּתָם, אֲשֶׁר אִם יֶאֱרַע מִכְשׁול מְעַט בַּיְחָסִים הָהֵם הָיְתָה נִפְסֶדֶת הַהֲוָיָה הַהִיא וְלא הָיָה בַּצֶּמַח הַהוּא או הַחַי הַהוּא או הָאֵבֶר הַהוּא דֶרֶךְ מָשָׁל אֶלָּא מֻפְסָד או נֶעְדָּר. וְכֵן נִזְכַּר אֵיךְ תְּנֻתַּח הַבְּהֵמָה הַנִּקְרֶבֶת, וּמַה יֵּעָשֶׂה בְאֵבֶר אֵבֶר, וּמַה שֶּׁיֵּשׁ לַאֲכִילָה וּמַה שֶּׁיֵּשׁ לִשְׂרֵפָה וּמִי יאכַל וּמִי יִשְׂרוף וּמִי יַקְרִיב מִכִּתּות, מִצְוָה בָהֶם לא יַעַבְרוּם, וְאֵיךְ תִּהְיֶה תְכוּנַת הַמַּקְרִיבִים, שֶׁלּא יִהְיֶה בָהֶם פְּגָם - עַד תַּכְשִׁיטֵיהֶם וּמַלְבּוּשֵׁיהֶם, וְכָל שֶׁכֵּן מַלְבּוּשׁ כּהֵן גָּדול אֲשֶׁר נִתַּן לו רְשׁוּת לָבא אֶל מְקום הָעִנְיָן הָאֱלהִי, מְקום הַשְּׁכִינָה וְהָאָרון וְהַתּורָה. וּמַה שֶּׁנִּתְלָה בָזֶּה מִן הַקְּדֻשָּׁה וְהַטָּהֳרָה וּמַדְרֵגות הַטְּהָרות וְהַקְּדֻשּׁות וְהַתְּפִלּות, דָּבָר שֶׁיֶּאֱרַךְ סִפּוּרו, אַךְ סומְכִים בּו עַל קְרִיאַת הַתּורָה וּמַה שֶּׁהֶעְתִּיקוּ רַבּותֵינוּ, וְהַכּל מִדִּבְרֵי אֱלהִים עִם משֶׁה.
וְכֵן תְּכוּנַת הַמִּשְׁכָּן כֻּלָּהּ הָרְאֲתָה לְמשֶׁה בְהַר סִינָי: הַמִּשְׁכָּן, וְהָאהֶל, וְהַשֻּׁלְחָן, וְהַמְּנורָה, וְהָאָרון, וַחֲצַר הַמִּשְׁכָּן, וְעַמּוּדָיו, וּמִכְסָיו וְכָל מַלְאֲכותָיו, הָרְאוּ לו רוּחֲנִיּות וְצִיֵּר אותָם גַּשְׁמִיּות כַּאֲשֶׁר הֻתְווּ לו. וְכֵן הַבַּיִת הָגָּדול אֲשֶׁר בָּנָה שְׁלמה, הָרְאָה לְדָוִד צוּרָתו רוּחֲנִיּות, וְהַבַּיִת הָעולָמִי הַקָּדוש אֲשֶׁר יֻעַדְנוּ בּו, הָרְאָה לַנָּבִיא יְחֶזְקֵאל צוּרָתו וּתְכוּנָתו.
וְאֵין בַּעֲבודַת הָאֵל סְבָרָא וְלא הַקָּשָׁה וְלא הִתְחַכְּמוּת, וְאִלּוּ הָיָה כֵן,- הָיוּ הַפִּילוסופִים מַגִּיעִים בְּרב חָכְמָתָם וְשִׂכְלָם לְכֵפֶל מַה שֶּׁהִגִּיעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל.
ק. אָמַר הַכּוּזָרִי: בִּכְמו זֶה תָנוּחַ הַנֶּפֶשׁ לְקַבֵּל הַתּורָה מִבְּלִי סָפֵק וְלא פִקְפּוּק, שֶׁיָּבא נָבִיא לַעֲבָדִים מְשֻׁעְבָּדִים לְחוּצִים, וְיִיעַד אותָם שֶׁיֵּצְאוּ מֵעֲבודָתָם בָּעֵת הַהִיא מִבְּלִי אִחוּר עַל הַתְּכוּנָה הַהִיא, וְשֶׁיַּכְנִיסֵם אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן וְהִיא בְיַד שֶׁבַע אֻמּות כָּל אַחַת חֲזָקָה מֵהֶם, וְהודִיעַ לְכָל שֵׁבֶט חֶלְקו מֵהָאָרֶץ קדֶם שֶׁיַּגִּיעוּ אֵלֶיהָ, וְהִתְקַיֵּם הַכּל בִּזְמַן מֻעָט בְּמופְתִים נורָאִים, זֶה מאַמֵּת גְּדֻלַּת הַשּׁולֵחַ וּכְבוד הַשָּׁלוּחַ וְגדֶל מַעֲלַת אֲשֶׁר אֲלֵיהֶם לְבַדָּם שֻׁלָּח. וְאִלּוּ הָיָה אומֵר כִּי אֲנִי שָׁלוּחַ לְיַשֵּׁר כָּל הָעולָם, וְלא הָיָה דְבָרו מַגִּיעַ עַד חֶצְיו - הָיָה פְּגָם בִּשְׁלִיחוּתו, מִפְּנֵי שֶׁלּא נִשְׁלְמָה כַוָּנַת הַבּורֵא בִשְׁלִיחוּתו. וְהָיָה מונֵעַ הַשְׁלָמָתָהּ הֱיות סֵפֶר תּורָתו עִבְרִי, וְהָיָה מַעֲמָס עַל אֻמּות שְׁבָא וְהדּוּ וְכוּזָר לַהֲבִינו וְלַעֲשׂות מַה שֶּׁכָּתוּב בּו, אֶלָּא אַחֲרֵי מֵאות שָׁנִים, או שֶׁיִּקְרֶה לָהֶם לְהִשְׁתַּנּות אֲלֵיהֶם בַּעֲבוּר נִצָּחון או שְׁכוּנָה לא בִרְאִיַּת הַנָּבִיא בְעַצְמו, או נָבִיא אַחֵר שֶׁמֵּעִיד וּמַזְהִיר עַל תּורָתו.
