Votre précieux soutien nous fait chaud au coeur. Grâce à vous, notre travail de diffusion de Torah continue !
Il reste maintenant % à collecter pour atteindre notre objectif.
Plus que quelques jours
Chaque année, il est facile de se perdre dans l'excitation des dépenses à outrance pour honorer la fête, mais n’oublions pas que nous avons l’obligation de tendre la main à ceux qui en ont besoin et de les réjouir avant chaque fête. Celui qui peut donner avec largesse, DOIT LE FAIRE ABSOLUMENT, telle est la coutume.
N’oubliez pas que la plus grande mitsva de Pourim, c’est Matanot Laévyonim : donner aux plus démunis. Chaque Juif se doit de l’accomplir avec largesse, quitte à moins investir dans les dépenses liées aux préparatifs de ce jour.
אמרו רבותינו זכרונם לברכה (מגילה ו! ב) אם יאמר לך אדם יגעתי ולא מצאתי אל תאמן, ואם יאמר לך אדם לא יגעתי ומצאתי אל תאמן. ולא נברא האדם בעולם הזה אלא כדי שיהנה בעולם הבא מיגיעו. ואדם לעמל יולד, אשרי מי שעמלו בתורה ומעשים טובים לכבש את יצרו לקים כל דבר טוב ולמשך ידו מעשות כל רע. לפי העמל והיגיעה והטרח, ככה יעשה נחת רוח ליוצרו, ולפם צערא אגרא. ולא נברא האדם בעולם הזה לאכל לשבעה ולשמח בתענוגות בני אדם, אשר הם נגעי בני אדם לעולם הבא, אלא לטרח טרחא רבה, יום ולילה לא ישבת לעבד עבודתו עבודת עבד במחשבה דבור ומעשה, לפם גמלא שחנא (כתובות סז, א). יוסיף דעת יוסיף מכאוב (קהלת א יח) על אשר כדמבעי לה למעבד לא עבד:
ועל זה אמרו (ילקו''ש תולדות קיא) שיעקב ועשו חלקו העולמות, עשו נטל העולם הזה, ויעקב נטל העולם הבא. והקשו המפרשים, שהרי עינינו הרואות בהיות ישראל יושבים על אדמתם מניהו אפרכי, שבעים רצון ומלאים ברכת ה', איש תחת גפנו ותחת תאנתו, וגם עתה לא יטש ה' את עמו, ויש עשירים מפלגים, אשר יש להם בתים מלאים כל טוב והעשר והכבוד, ומאין זכו לזה אם העולם הזה של עשו. והרבה תשובות נאמרו בדבר, ואשר אני אחזה דלפם קשטא לא באלה חלק יעקב, וכל טובות העולם הזה מהבל ימעטו מאחר שאין אדם מוצא קרת רוח, ואוכל לחם העצבים בהיותו עומד על המשמר על התורה ועל העבודה, ואינו יכול להנות במה שיש לו, ולעולם צריך שיהא מצטמק ויפה לו, ויסתפק בהכרחי כדי חייו כדי צרכו שיוכל לעבד את ה', ואת היותר יקדיש לה' לעשות מצוות ומעשים טובים. ולא יוכל לישן כל הלילה כפי רצונו, אלא יקדמו עיניו אשמורות. ומה גם אם עברו על ראשו המים הזידונים, חטאות נעורים, כל ימיו מכאובים, וצריך לענות ולסגף נפשו כאשר יוכל שאת. ואחר כל העמל והטרח צריך להיות מפחד תמיד, שמא כדמבעי לה למעבד לא עבד, ויוסיף דעת יוסיף מכאוב (קהלת א יח) עליו ועל זרעו ועל כל זרע בית ישראל, ובשרו עליו יכאב, ונפשו עליו. תאבל על כבוד שמים ועל צער השמים באפן שהאיש הישראלי ההולך בדרכי ה' אין לו מנוחה בעולם הזה ואינו נהנה ממנו אפלו באצבע קטנה, כמאמר רבנו הקדוש (כתובות קד א), וכל ימיו בעולם הזה הוא ביגון ואנחה ויגיעה רבה עד שילך לקץ וינוח במנוחה נכונה, שם ינוחו יגיעי כח, וימצא מנוח. אז ישמח ישראל בעושיו, ויאכל פרי מעשיו:
