Logo Torah-Box
Etude sur Texte

Torat Habayit ('Hafets 'Haïm)

Chapitre 11

בו ידובר עוד הרבה ענינים בעבודת ד'

עוד נכלל בפסוק הזה ענין נשגב והוא כמו כשמבקש איזה סחורה לקנות כדי להרויח כסף הוא מתבונן היטב אם יהיה לו ריוח או הפסד ח"ו וכן אם היה לו הפסד מתבונן היטב את הסיבה שהביאה לזה אולי יוכל לתקן ההפסד ועכ"פ כדי לידע איך להשמר מזה מכאן ולהבא כן הוא בעניני עבודת הש"י יתבונן היטב בכל פעולה אם הוא מצד יצ"ט או יצה"ר ואם היצר רימהו יתבונן היטב איך לתקן את הדבר בתשובה ועכ"פ על להבא שלא להניחו לרמותו עוד, עוד ידוע שבעניני הכסף שומר האדם כספו שמירה יתירה שלא יאבד ממנו כן הוא נמי בעניני עבודת הש"י מעט סחורה שיש לו תורתו ומצותיו צריך לשמור שמירה יתירה שלא יאבד ממנו וכידוע שאם לא ישמור האדם את פיו מדברים אסורים (היינו מלשה"ר ורכילות ושארי דיבורים אסורים) ואין מעצור לרוחו תמיד ירד תורתו ומצותיו לטמיון ששורה עליהם רוח הטומאה ואין שוות כלום כמו שכתבו הסה"ק ועיין בשמירת הלשון שער הזכירה פרק ז'. (ועיין במה שכתב הגר"א במשלי י"ג פסוק ג' ופושק שפתיו מחיתה לו והעתקתי לשונו*) למטה) וע"כ צריך להיות ממש כמו שומר. ואמרתי לנפשי שזהו כונת הכתוב מי האיש החפץ חיים וגו' נצור לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה ולכאורה היה לו להכתוב לומר לא ידבר בלשונו רע ובשפתיו לא ידבר מרמה אלא כמו מי שיש לו כרם אפילו אם יודיע לכמה אנשים שמבקשים שלא יבואו לכרמו לא יועיל מאומה כ"ז שאינו מעמיד שומר מיוחד ע"ז שצופה ומביט שלא יבואו גנבים לכרמו כן הוא ממש בעניני הדבור כ"ז שאינו עושה עצמו כמו שומר ממש להשגיח תמיד על עצמו דהיינו על פתחי פיו לא יועיל מאומה וזהו שכתוב נצור לשונך וגו' וכתוב עוד שומר פיו ולשונו וגו' והכל על הכונה הזאת שלא יהיה לא היסח הדעת בעת שהוא פותח פיו לדבר עם אנשים:
ודע עוד דשם בקשה מונח על שני ענינים אחד על שם דרישה אחר איזה דבר כענין שנאמר בשאול שהלך לבקש את האתונות שנאבדו וגם לשון רצון ותשוקה על איזה דבר כענין שנאמר אחת שאלתי מאת ד' אותה אבקש שבתי בבית ד' וגו' ולפ"ז הכתוב שאמר אם תבקשנה ככסף וגו' פשוט דצריך האדם להיות לו תשוקה ורצון (ביגערין) לתורה ויראה כמו לכסף וע"כ כמו בעניני הכסף אם מצא חן בעיני המלך והרשהו לכנוס לאוצרו על יום אחד וליקח שם מה שירצה מן הכסף ושאר דברים הנחמדים בודאי יעמוד שם מן הבקר עד הערב ללקט שם ולא יתרפה מזה אף רגע אחד כן הדבר אם יש לו פנאי ללמוד איזה שעות גם באמצע היום (מלבד הקביעות עתים שיש לו אחר התפלות) שעל דברי תורה אמר הכתוב יקרה היא מפנינים וכל חפציך לא ישוו בה בודאי מחוייב לעשות כן וזהו שכתוב בתורה ודברת בם בשבתך בביתך וגו'. ועוד כלול בזה הכתוב כמו בכסף אם הצליח וזכה בגורל מאה אלף רו"כ מה גדלה שמחתו מזה כן ממש צריך להיות שמח וטוב לו כאשר זיכהו ד' לסיים איזה מסכת או איזה משנה וידוע מה דאיתא בזוה"ק מאן דירית מסכת חדא ירית עלמא חדא וכה"ג לענין יראת ד' אם זיכהו הש"י להתבונן ברוממותו ית' ועי"ז ניתוסף בו אהבת ד' ויראתו צריך לשמוח מזה כמוצא שלל רב. ובהיפך ח"ו אם הלך אצלו איזה ימים בלא תורה צריך להתעצב ע"ז כמו מי שנאבד ממנו רב כסף מכיסו וכ"ז נכלל בפסוק הזה אם תבקשנה ככסף וגו' אז תבין יראת ד' ודעת אלקים תמצא ור"ל אם יהיה לך תשוקה וחפץ ליראה ותורה ממש כמו מי שיש לו אהבה לכסף להתעצב בהפסדו ולשמוח בהשגתו אז יזכך ד' להבין איך לירא את ד' ויתן לך בינה להבין תורה שהוא דעת אלקים:
והנה יש עוד לדבר הרבה בעניני המשל של בקשת הכסף אך אנכי לקצר באתי ואען ואומר בדרך כלל כמו בעניני החשבון יש בחינה על כל חשבון וע"י הבחינה נתבחן הדבר אם החשבון שעשה הוא בצדק או לא כן הוא בעניני עבודת הש"י יש בחינה בכל הענין שהוא רוצה לידע במעשיו אם הם מיושרין או לא יקח תיכף את הפסוק הזה לבחינה אם הסוחרים מתנהגים כן בעניני כספם או לא אם מתנהגים ברפיון ועצלות כמותו או לא ואם הוא מרגיש שיש בו זריזות כמוהם אשרי חלקו ואם לא עליו להוסיף אומץ:
ומצאתי בכתוב עוד בחינה אחרת על האדם שלא יטעה אותו היצר לומר שהוא ירא אלקים ואוהב תורה דהיינו שידוע שהדבר שאדם אוהב באמת טבעו לדבר תמיד אודות זה וע"כ יתבונן בנפשו אודות מה הוא מדבר תמיד אם בעניני עולם או בעניני תורה ומצות (והדבור בענין זה כלול הרבה פרטים ואכ"מ) וזהו שאמר דוד המע"ה מה אהבתי תורתך כל היום היא שיחתי ור"ל מה גדלה אהבתי להתורה שאף שאני מלך והיה צריך להיות רוב דיבורי וכן בקשותי בענין מלוכה שאצליח בה ואעפ"כ ידוע לפניך שכל זה אין נחשב לי [כמו שידוע שאמר דוד אחת שאלתי מאת ד' אותה אבקש שבתי בבית ד' כל ימי חיי וגו' וכן כל הפסוקים שבתמניא אפי הוא הכל בקשות על תורה ומצות] וכל היום רק היא שיחתי:
Soyez le premier à commenter ce cours !
Newsletter Torah-Box

Pour recevoir chaque semaine les nouveaux cours et articles, inscrivez-vous dès maintenant :

26 Février 2024 - 17 Adar 5784

  • 05:55 Mise des Téfilines
  • 06:47 Lever du soleil
  • 12:23 Heure de milieu du jour
  • 17:58 Coucher du soleil
  • 18:37 Tombée de la nuit

Chabbath Ki-Tissa
Vendredi 1er Mars 2024

Entrée à 17:45
Sortie à 18:44


Changer de ville