ודע דבכתוב הזה נכלל עוד כמה ענינים ונפרטם אחד לאחד. כי יש מין אנשים שאינם משתדלים להשיג ידיעת התורה ומטילים האשמה על אבותיהם שלא נתנום לבית הספר ללמוד כ"א עד חומש ולא יותר ובאמת הוא טעות דכי אם אביו לא הורישו כסף אין משתדל בעצמו להרויח כסף וכן נמי בענינינו מלבד החיוב שיש על האב ללמד לבנו תורה יש חיוב על הבן בפ"ע כשיגדל ללמוד תורה. ויש שפוטרים עצמם מן ידיעת התורה בטענה אחרת שאינם יכולים ללמוד לעצמם ונחזה אנן בעניני הכסף איך הוא הנהגת האדם, ידוע הוא שרוב בני האדם אין להם כסף ואעפ"כ כשמזדמן איזה יריד כ"א מתאמץ להשיג מעט כסף בהלואה או בהשתתפות עם אחר ובאין הכל על היריד לסחור וכ"ז מטעם שמתבונן בעצמו שאם לא יראה להרויח במה יחיה נפשו וכן נמי בענינינו אף שהוא אינו יכול ללמוד הלא יש אחרים בכל עיר שלומדים משניות או שארי הלכות ואגדות ובפרט כשיש בעיר חבורות מיוחדות ללימוד התורה בודאי החיוב להתדבק עמהם ולשמוע דבריהם ויזכה להחיות נפשו לנצח באור התורה עמהם. ואפילו אם בפעם ראשון לא יכול להבין היטב מ"מ אל יפול לבו עליו ובודאי בהמשך הזמן יעזרנו הש"י שיהיה היכולת בידו ללמוד לעצמו [וכן ראיתי בעיני שאנשים שהיו פשוטים מאד בתחלתם בהמשך הזמן יכולים ללמוד אף דף גמרא] ואפילו אם באותו העיר אין שום חברה ואין לו שום עצה בזה ג"כ יכול להשיג תורה וג"כ כמו בכסף מי שיש לו כסף אבל אין לו שום ידיעה בעסק הוא מחפש אחר איזה איש שהוא מבין בעסקין ונותן לו כסף לסחור והריוח שיבוא מזה יהי לחצאין כן הוא נמי בענינינו יראה להחזיק תורה בעירו או בעיר אחרת (ומצוי הוא אצל גבירים שקונין חצרות גם בעיירות אחרות) ויהיה לו חלק בתורה וכידוע מענין יששכר עם זבולון:
ויש מין אנשים שטועין בפנים אחרות הן לענין יראת ד' מתעצלים לפתוח ספרי מוסר וחושבים בנפשם די לי במה שאני יודע מכבר שהקב"ה ברא אותי והוא מחייני ומפרנסני לי ולביתי והן לענין לימוד התורה הוא איש מסתפק במועט אבל באמת לא כן הוא דכמו בעניני הכסף טבע האדם שאין מסתפק במה שיש לו וטבעו להוסיף תמיד עליהם כמו שאמר הכתוב אוהב כסף לא ישבע כסף כן הוא בעניני יראת הש"י לא יעמוד האדם במדרגה אחת וצריך להתבונן תמיד ברוממותו ותהלתו ית' כדי שיתוסף לו יראת הש"י וכן כה"ג בידיעת התורה. ולבד זה צריך האדם לידע שאין עומד במדרגה אחת אלא ע"י יצרו שמתגבר עליו בכל יום ומתחדש עליו בכל יום לפתותו בפנים חדשות [כמו שאחז"ל] הוא משתנה תמיד אם הוא מתגבר על יצרו ניתוסף עליו קדושה והולך ממטה למעלה ואם יצרו מתגבר עליו יורד ממעלה למטה וכבר ידוע מה דאיתא בסה"ק שהסולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה שראה יעקב אבינו ע"ה הוא מרמז על מין האדם וידוע שסולם יש לו שתי פעולות או שיורדין עליו ממעלה למטה או שעולין עליו ממטה למעלה וע"כ יתחזק אדם כל יום להוסיף אומץ ביראת ד' ותורתו לעלות מעלה כמש"כ אורח חיים למעלה למשכיל וגו' ואז אשרי וטוב לו בזה ובבא. עוד נכלל בזה הכתוב שבאיזה אופן שהוא אל יתרשל בזה דכמו בעניני הכסף אם הוא חנוני [וכה"ג בשארי סוחרים] אפילו אם עמד יום שלם בחנותו ולא פדה עבור סחורתו מ"מ אינו סוגר אותו לחלוטין עבור זה וליום מחר חוזר ופותחו ותקותו שיזמין לו הש"י וכן הוא האמת לבסוף. כן הוא בעניני עבודת הש"י אפילו אם הוא רואה שלמד פ"א ושתים בספר שערי תשובה לר"י או חובת הלבבות וכדומה ולא פעלו על נפשו מ"מ אל יתרשל בזה ביום אחר דכמו בעניני סמי הרפואות לחולי הגוף מצוי מאוד שהרופא מצויהו ליקח אותו הסם כמה פעמים ואז יהיה נרפא ממחלתו*) כן הוא בעניני חולי הנפש כשהנפש נשתרש מאוד בעניני הבלי הזמן ועי"ז נדמו לה כל המעקשים למישור צריך ליקח הרבה פעמים סמי הרפואה עד שיפעל על נפשו להשיבה לאיתנה. וכעין זה שמעתי בשם גאון אחד שאמר אם האדם ידבר תמיד מעניני התשובה יוכל לקוות שיועיל איזה פעם לנפשו שימצא בה הרגש לתשובה משא"כ אם לא ידבר בזה יוכל להיות שיחיה ימים ושנים ולא יבא לתשובה:
