Logo Torah-Box
Etude sur Texte

Torat Habayit ('Hafets 'Haïm)

Chapitre 19

בו יבואר שיכול האדם להעלות כל פעולותיו הגשמיות לקדושה גדולה

כתיב ויצר ה' אלקים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים וגו'. בא הכתוב להורות לנו אופן יצירת האדם שלא היה כשאר בע"ח שנאמר בהן שיצאו מן האדמה גופן עם נשמתן יחד כדכתיב ויאמר אלקים תוצא הארץ נפש חיה וגו' ויהי כן. אבל יצירת האדם אינו כן אלא מתחלה יצר גופו גולם עפר מן האדמה ואח"כ נשב בו רוח חיים ואז נתהפך כל האדם לנפש חיה כאשר לפנינו והוא מפלאות תמים דעה להפך דבר גשמי גוש עפר לנפש חיה וכח הזה מסר לנו הקדוש ברוך הוא שבכחנו לעשות זאת ג"כ וכדכתיב בצלם אלקים עשה את האדם והוא שבכל פעולה גשמיות ממש אם נפיח בה רוח חיים במחשבותינו ודיבורנו תתהפך כל הפעולה לדבר רוחני קדוש. וכמו שמצינו שנתנה התורה כח לאדם שאם יאמר על עץ או אבן דומם או בע"ח קודש לד' נעשה קדוש ויש בו דין מעילה להנהנה מהן וחיוב כרת לשוחט קרבן בחוץ וכו' כל הדינים כידוע ובמה נעשה הקדושה רק בהוצאת פיו וכבר כתב זה הרמב"ם בפרק ח' מהלכות מעילה עיין שם [ובזה נוכל להתבונן כמה רב כח נתן הש"י להאדם]:

ומזה נודע שכן הוא גם בשארי פעולת האדם כמו באכילתו ושתייתו ועסקיו שהוא ענין גשמי אם יפיח האדם בפעולותיו רוח חיים שהוא עבודת השי"ת יתקדשו כל פעולותיו והיינו אם יחשוב שע"י אכילתו יהיה בריא ויוכל לעבוד להשי"ת וכן בעסקיו שירויח ויהיה לו במה להחיות ולא יגע בממון אחרים שהוא גזל וכן כשיחיה יקבע עתים לתורה ועבודה יתקדשו בזה נמי כל פעולותיו כיון שהוא לתכלית עבודת השם. ונ"מ גדולה בין האיש אשר עמל ויגע כל היום בלא שום חשבון ובין האיש אשר ידע כי עמלו הבל ורק בשביל תכלית המגיע לעבודת השי"ת שזה האחרון במחשבתו הרצויה נתקדשו כל פעולותיו וכל עמלו הוא לתכלית עבודת הש"י וכדמיון השולח אחד ממשרתיו למרחוק לקנות לו סחורה במקום ידוע הרק בזמן קנית הסחורה עושה שליחותו גם בנסיעתו ובהילוכו*) עד מקום ההוא הכל הוא עושה שליחותו של אדוניו. וע"ז נאמר בכל דרכיך רעהו וגו' אך על האדם לראות שלא יסתור הנהגתו למחשבתו שבאם באמת יודע הוא כי העולם וחמודותיו הבל ועוד מעט נושאם הרוח ערום יצא ממעי אמו וערום ישוב. וכל מטרתו בעולמו הוא עבודת השי"ת ולסגל לו תורה ומצות שהוא אושרו לנצח. ולתכלית זה הוא מוכרח לעמול בפרנסתו למען יגיע לתכליתו הלא אז אין לו לעזוב התכלית ולעסוק כל היום רק בהכנה להתכלית ולתכלית עצמו לא יגיע הלא עמלו לרוח הוא ולשוטה יחשב עמל כל היום למטרתו ובזמן השגתה הוא הולך לישון. האדם אשר באמת יודע הוא כי ביאתו לעולם רק בשביל עבודת השי"ת לסגול לו תורה ומצות חלילה לבטל קביעת עתים לתורה כל יום שבשביל שעה ההיא עמל כל היום בזיעת אפים ואם לא יגיע לזה מה ישאר לו מכל עמלו ואיך יוכל לקרות שם ד' על עמלו אם לתכליתו לא בא וזהו כונת חז"ל אם אדם עושה תורתו עיקר ומלאכתו טפילה עושין לו עיקר בעוה"ב דלאו דוקא במי שעמל על התורה כל היום ועל מלאכתו רק זמן מועט דאף להיפך במי שעמל במלאכתו כל היום מפני שמוכרח הוא להחיות נפשו ונפש ביתו ולתורתו קובע זמן מועט שעה או שתים (זולת עתים הפנויות לו שאין רשאי לבטל מתורה כל זמן שהוא פנוי) אבל הוסכם אצלו כי תורתו עיקר תכליתו ולא יבטל אותה בזמנה הקבוע בשום פנים בעולם וכל מלאכתו הוא טפילה הכנה לזה אז יחשב לו לעיקר בעוה"ב אחרי שעשה עבודת הש"י עיקר בעוה"ז. ונ"מ גדולה ממי שיחשב עיקר בעוה"ב למי שיחשב לטפל. והנה ידוע שבשביל חיות עצמו ואשתו שמחויב לפרנסה לא היה צריך האדם לעמול כ"כ בזיעת אפים והיה די לו מחצית עמלו והיה לו הרבה זמן לתורה ועבודה ורוב עמל האדם הוא לפרנס בניו ולהזמין צרכם ולבנים קטנים אמנם מחויב הוא מן הדין לזה ונמצא ג"כ מלאכתו לש"ש ולבנים הגדולים שאף שמן הדין אינו מחויב לפרנסם מ"מ יש בו ג"כ תכלית לש"ש שבזה יהיה דעתו עליהם וישמעו לדבריו ויוכל לחנכם ולגדלם לתורה ומצות. אכן אם האדם אינו רואה לחנך בניו לתורה ומצות וכ"ש אם עושה היפך זה שעושה בעצמו סיבות שיסורו מן התורה לבסוף הלא לריק כל עמלו שהוא עמל כל ימי חייו וטוב ממנו הנפל ערום בא וערום ישוב בבושה וכלימה לנצח זהו תוכחת מגולה לאנשים המסירים את בניהם מתורת ד' מילדותן ונותנין אותן ללמוד שפות וכיו"ב ומפזרין הון רב ע"ז באמרם שדורשים זה תכלית לבניהם ומלבד שמרחיקין בניהם מתכליתן האמיתי שנבראו לזה שהוא לעבודת השי"ת כמש"כ כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו והבנים הרחוקים מתורה הלא יפקירו כבוד ד' ומצותיו לבד זה גם תכלית עצמן יאבדו כי על מה הם יגיעים כל היום אם אינו מגיע תכלית מזה לעבודת השי"ת ורק להפכו וכבר אמרו ז"ל גבי ר"מ שלא רצה לעמול בשביל להניח לבניו באמרו אם צדיקים יהיו וכתיב לא ראיתי צדיק נעזב ואם רשעים יהיו מה אניח את שלי לאויבי המקום והם בגדלם אף מספק לא רצו לעמול ואנחנו עכ"פ אם כבר אנו רואים שכבר סרו בנינו מדרך ד' על מה אנו עמלים ואיש הנבון ידע זאת לשים עצות בנפשו שלא יהיה עמלו לריק כמו שאנו מבקשים הוא יפתח לבנו בתורתו וישים בלבנו וכו' ולעשות רצונו וכו' למען לא ניגע לריק בעוה"ז ולא נלד לבהלה בעוה"ב. והחכם יוסיף לקח להכין כל פעולותיו לש"ש ויראה לקנות בימי חייו תורה ומע"ט עד שידו מגעת ואז אשרי לו בזה ובבא:
Soyez le premier à commenter ce cours !
Newsletter Torah-Box

Pour recevoir chaque semaine les nouveaux cours et articles, inscrivez-vous dès maintenant :

28 Mars 2024 - 18 Adar II 5784

  • 06:07 Mise des Téfilines
  • 07:00 Lever du soleil
  • 13:15 Heure de milieu du jour
  • 19:30 Coucher du soleil
  • 20:08 Tombée de la nuit

Chabbath Tsav
Vendredi 29 Mars 2024

Entrée à 19:13
Sortie à 20:13


Changer de ville