מסרוהו זקני בית דין לזקני כהונה, והוליכוהו לעליית בית אבטינס; השביעוהו, ונפטרו והלכו להם. ואומרין לו, אישי כוהן גדול, אנו שלוחי בית דין, ואתה שלוחנו ושלוח בית דין; משביעין אנו עליך במי ששיכן את שמו בבית הזה, שלא תשנה דבר מכל מה שאמרנו לך. הוא פורש ובוכה, והן פורשין ובוכין.
Les Sages du tribunal le confiaient aux Sages de la Kéhouna qui le conduisaient à l’étage, dans la salle de la famille d’Avtinass ; ils lui faisaient prêter serment, prenaient congé de lui et le quittaient. Ils lui disaient : « Mon maître, Cohen Gadol, quant à toi, tu es, notre délégué et celui du Tribunal ; nous t’adjurons, au Nom de Celui qui fait résider sa gloire dans cette demeure, de ne rien changer de tout ce que nous t’avons dit ». Il prenait congé d’en en pleurant et eux prenaient congé de lui en pleurant.
