תמיד קרב בתשעה, בעשרה, באחד עשר, בשנים עשר לא פחות ולא יתר. כיצד: עצמו בתשעה. בחג, ביד אחד צלוחית של מים הרי עשרה. בין הערביים, באחד עשר עצמו בתשעה, ושניים בידם שני גזרי עצים לרבות את העצים. בשבת, באחד עשר עצמו בתשעה, ושניים בידם שני בזיכי לבונה של לחם הפנים; ובשבת שבתוך החג, ביד אחד צלוחית של מים.
Le sacrifice perpétuel est offert [suivant le cas] par neuf, dix, onze ou douze [Cohanim], ni moins ni plus. Comment cela ? Le sacrifice lui-même par neuf. Lors de la fête de Souccot, un [Cohen] tient à la main une bouteille d’eau, ce qui fait dix. Le sacrifice lui-même par neuf, et deux [Cohanim] tiennent à la main deux bûches de bois. Le Chabbat par onze : le sacrifice lui-même par neuf et deux [Cohanim] tiennent à la main deux bois d’encens pour les pains de proposition. Le Chabbat de Souccot un [Cohen] supplémentaire tient à la main une bouteille d’eau.
