(ברכות יט.): "אם ראית ת"ח שעבר עבירה בלילה אל תהרהר אחריו ביום".
מצב השכל אינו עומד על תכונה אחת בכל אדם גם בחכמים. כד' הרמב"ם1 שהברקים באין ושבים, וה"ה תכונת המוסר ואור הדעת. ע"כ נמשל שעת חוזק הנפש ושלימות עיונה לפי טבעה בטבע החכם, יום, ועת התגברות הטרדות והדברים המאפילים את השכל, לילה. ע"כ אם ראית ת"ח שעבר עבירה בלילה, בשעת התקדרות ארחות שכלו, אל תהרהר אחריו ביום, כי תיכף כשחוזר לאור התורה ודאי עשה תשובה. והני מילי בדברים שבגופו, שתשובה של רצון ומחשבה תיכף מתעוררת לרגלי תורת ד'. אבל תשובה מעשית בפועל, צריך שתראה הפעולה. כי אע"פ שהרגש מתטהר, לפעמים המעשים מונחים בשפל. ע"כ מותר להרהר עד רואינו תיקון המעשה.
