Hilkhot Dé'ote

[טו] וְכָל מִי שְׁהוּא יוֹשֵׁב לָבֶטַח וְאֵינוּ מִתְעַמֵּל, אוֹ מִי שֶׁמַּשְׁהֶה נְקָבָיו אוֹ מִי שֶׁמֵּעָיו קָשִׁים--אַפִלּוּ אָכַל מַאֲכָלוֹת טוֹבִים וְשָׁמַר עַצְמוֹ עַל פִּי הָרְפוּאָה, כָּל יָמָיו יִהְיוּ מַכְאוֹבִים וְכוֹחוֹ תָּשֵׁשׁ. וַאֲכִילָה גַּסָּה לְגוּף כָּל אָדָם כְּמוֹ סַם הַמָּוֶת, וְהִיא עִיקָר לְכָל חֳלָאִים.

כ רֹב הֶחֳלָאִים הַבָּאִים עַל הָאָדָם, אֵינָן אֵלָא מִפְּנֵי מַאֲכָלִים רָעִים, אוֹ מִפְּנֵי שְׁהוּא מְמַלֵּא בִּטְנוֹ וְאוֹכֵל אֲכִילָה גַּסָּה, אַפִלּוּ מִמַּאֲכָלִים טוֹבִים. הוּא שֶׁשְּׁלֹמֹה אוֹמֵר בְּחָכְמָתוֹ, "שֹׁמֵר פִּיו, וּלְשׁוֹנוֹ--שֹׁמֵר מִצָּרוֹת, נַפְשׁוֹ" (משלי כא,כג)--כְּלוֹמַר שׁוֹמֵר פִּיו מִלֶּאֱכֹל מַאֲכָל רָע אוֹ מִלִּשְׂבֹּעַ, וּלְשׁוֹנוֹ מִלְּדַבַּר אֵלָא בִּצְרָכָיו.