Hilkhot Dé'ote

[יט] שִׁכְבַת זֶרַע, הִיא כּוֹחַ הַגּוּף וְחַיָּיו וּמְאוֹר הָעֵינַיִם; וְכָל זְמָן שֶׁתֵּצֵא בְּיוֹתֵר, הַגּוּף בּוֹלֶה וְכוֹחוֹ כּוֹלֶה וְחַיָּיו אוֹבְדִים. הוּא שֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה בְּחָכְמָתוֹ, "אַל-תִּתֵּן לַנָּשִׁים חֵילֶךָ; וּדְרָכֶיךָ, לַמְחוֹת מְלָכִין" (משלי לא,ג).

כז כָּל הַשָּׁטוּף בִּבְעִילָה--זִקְנָה קוֹפֶצֶת עָלָיו, וְכוֹחוֹ תָּשֵׁשׁ וְעֵינָיו כֵּהוֹת וְרֵיחַ רָע נוֹדֵף מִפִּיו וּמִשְּׁחָיָיו; וּשְׂעַר רֹאשׁוֹ וְגַבּוֹת עֵינָיו וְרִיסֵי עֵינָיו נוֹשֵׁר, וּשְׂעַר זְקָנוֹ וּשְׁחָיָיו וּשְׂעַר רַגְלָיו רוֹבֶה; וְשִׁנָּיו נוֹפְלוֹת. וְהַרְבֵּה כְּאֵבִים חוּץ מֵאֵלּוּ בָּאִין עָלָיו.

כח אָמְרוּ חַכְמֵי הָרוֹפְאִים, אֶחָד מֵאֶלֶף מֵת בִּשְׁאָר חֳלָאִים; וְהָאֶלֶף, מֵרֹב הַתַּשְׁמִישׁ. לְפִיכָּךְ צָרִיךְ אָדָם לְהִזָּהֵר בְּדָבָר זֶה, אִם רָצָה לִהְיוֹת בְּטוֹבָה. וְלֹא יִבְעֹל אֵלָא כְּשֶׁיִּמְצָא גּוּפוֹ בָּרִיא וְחָזָק בְּיוֹתֵר, וְהוּא מִתְקַשֶּׁה הַרְבֵּה שֶׁלֹּא לְדַעְתּוֹ, וּמַסִּיחַ עַצְמוֹ לְדָבָר אַחֵר, וְהַקִּשּׁוּי כְּשֶׁהָיָה; וְיִמְצָא כֹּבֶד מִמָּתְנָיו וּלְמַטָּה וּכְאִלּוּ חוּטֵי הַבֵּיצִים נִמְשָׁכִים, וּבְשָׂרוֹ חַם. זֶה צָרִיךְ לִבְעֹל, וּרְפוּאָה לוֹ שֶׁיִּבְעֹל.

כט לֹא יִבְעֹל אָדָם וְהוּא שָׂבֵעַ, וְלֹא רָעֵב--אֵלָא אַחַר שֶׁיִּתְאַכַּל הַמָּזוֹן בְּמֵעָיו. וְיִבְדֹק נְקָבָיו קֹדֶם בְּעִילָה, וְאַחַר בְּעִילָה. וְלֹא יִבְעֹל מֵעוֹמֵד וְלֹא מִיּוֹשֵׁב, וְלֹא בְּבֵית הַמֶּרְחֵץ וְלֹא בְּיוֹם שֶׁיִּכָּנֵס לַמֶּרְחֵץ, וְלֹא בְּיוֹם הַקָּזָה, וְלֹא בְּיוֹם יְצִיאָה לַדֶּרֶךְ אוֹ בִּיאָה מִן הַדֶּרֶךְ; לֹא לִפְנֵיהֶם, וְלֹא לְאַחֲרֵיהֶם.