Hilkhot Dé'ote

[ד] אַף עַל פִּי שֶׁאִשְׁתּוֹ שֶׁלָּאָדָם מֻתֶּרֶת לוֹ תָּמִיד, רָאוּי לוֹ לְתַלְמִיד חֲכָמִים שֶׁיַּנְהִיג עַצְמוֹ בִּקְדֻשָּׁה: וְלֹא יְהֶא מָצוּי אֵצֶל אִשְׁתּוֹ כַּתֻּרְנְגוֹל, אֵלָא מִלֵּילֵי שַׁבָּת לְלֵילֵי שַׁבָּת, אִם יֵשׁ בּוֹ כּוֹחַ. וְכִשְׁהוּא מְסַפֵּר עִמָּהּ, לֹא יְסַפַּר לֹא בִּתְחִלַּת הַלַּיְלָה כִּשְׁהוּא שָׂבֵעַ וּבִטְנוֹ מְלֵאָה, וְלֹא בְּסוֹף הַלַּיְלָה כִּשְׁהוּא רָעֵב--אֵלָא בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה, כְּשֶׁיִּתְאַכַּל הַמָּזוֹן שֶׁבְּמֵעָיו.

ז וְלֹא יָקֵל רֹאשׁוֹ בְּיוֹתֵר, וְלֹא יְנַבַּל אֶת פִּיו בְּדִבְרֵי הֲבָאי, וְאַפִלּוּ בֵּינוֹ לְבֵינָהּ; הֲרֵי הוּא אוֹמֵר בַּקַּבָּלָה, "מַגִּיד לְאָדָם מַה-שֵּׂחוֹ" (עמוס ד,יג)--אָמְרוּ חֲכָמִים, אַפִלּוּ שִׂיחָה קַלָּה שֶׁבֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ, עֲתִיד לִתֵּן עָלֶיהָ אֶת הַדִּין.

ח וְלֹא יִהְיוּ שְׁנֵיהֶם לֹא שִׁכּוֹרִים, וְלֹא עַצְלָנִין, וְלֹא עַצְבָּנִין; וְלֹא אֶחָד מֵהֶן. וְלֹא תִהְיֶה יְשֵׁנָה; וְלֹא יֶאֱנֹס אוֹתָהּ, וְהִיא אֵינָהּ רוֹצָה--אֵלָא בִּרְצוֹן שְׁנֵיהֶם, וּבְשִׂמְחָתָן. יְסַפַּר מְעַט וִישַׂחַק עִמָּהּ מְעַט, כְּדֵי שֶׁתִּתְיַשַּׁב נַפְשׁוֹ; וְיִבְעֹל בְּבוּשָׁה וְלֹא בְּעַזּוּת, וְיִפְרֹשׁ מִיָּד.