Hilkhot Dé'ote

הַנּוֹקֵם אֶת חֲבֵרוֹ--עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמָר "לֹא-תִקֹּם" (ויקרא יט,יח). וְאַף עַל פִּי שְׁאֵינוּ לוֹקֶה, דֵּעָה רָעָה הִיא עַד מְאוֹד; אֵלָא רָאוּי לָאָדָם לִהְיוֹת מַעְבִיר עַל כָּל דִּבְרֵי הָעוֹלָם--שֶׁהַכֹּל אֵצֶל הַמְּבִינִים דִּבְרֵי הֶבֶל וַהֲבָאי, וְאֵינָן כְּדַאי לִנְקֹם עֲלֵיהֶם.

י כֵּיצַד הִיא הַנְּקִימָה: אָמַר לוֹ חֲבֵרוֹ הַשְׁאִילֵנִי קַרְדֻּמָּךְ, אָמַר לוֹ אֵינִי מַשְׁאִילָךְ; לְמָחָר צָרַךְ לִשְׁאֹל מִמֶּנּוּ, אָמַר לוֹ הַשְׁאִילֵנִי קַרְדֻּמָּךְ, אָמַר לוֹ אֵינִי מַשְׁאִילָךְ, כְּדֶרֶךְ שֶׁלֹּא הִשְׁאַלְתַּנִי כְּשֶׁשָּׁאַלְתִּי מִמָּךְ--הֲרֵי זֶה נוֹקֵם. אֵלָא כְּשֶׁיָּבוֹא לִשְׁאֹל, יִתֵּן בְּלֵב שָׁלֵם וְלֹא יִגְמֹל לוֹ כַּאֲשֶׁר גְּמָלוֹ; וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּאֵלּוּ. וְכֵן אָמַר דָּוִיד בְּדֵעוֹתָיו הַטּוֹבוֹת, "אִם-גָּמַלְתִּי, שׁוֹלְמִי רָע" (תהילים ז,ה).