Hilkhot Talmud Torah

אַף עַל פִּי שֶׁהַמְּבַזֶּה אֶת הַחֲכָמִים, אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא--אִם בָּאוּ עֵדִים שֶׁבִּזָּהוּ, אַפִלּוּ בִּדְבָרִים--חַיָּב נִדּוּי, וּמְנַדִּין אוֹתוֹ בֵּית דִּין בָּרַבִּים, וְקוֹנְסִין אוֹתוֹ לִיטְרָה זָהָב בְּכָל מָקוֹם, וְנוֹתְנִין אוֹתָהּ לֶחָכָם. וְהַמְּבַזֶּה אֶת הֶחָכָם בִּדְבָרִים, אַפִלּוּ לְאַחַר מִיתָה--מְנַדִּין אוֹתוֹ בֵּית דִּין, וְהֶם מַתִּירִין אוֹתוֹ כְּשֶׁיַּחְזֹר בִּתְשׁוּבָה; אֲבָל אִם הָיָה הֶחָכָם חַי--אֵין מַתִּירִין לוֹ, עַד שֶׁיְּרַצֶּה זֶה שֶׁנִּדּוּהוּ בִּשְׁבִילוֹ.

טו וְכֵן הֶחָכָם עַצְמוֹ, מְנַדֶּה לִכְבוֹדוֹ לְעַם הָאָרֶץ שֶׁהִפְקִיר בּוֹ, וְאֵינוּ צָרִיךְ לֹא עֵדִים, וְלֹא הַתְרָאָה; וְאֵין מַתִּירִין לוֹ, עַד שֶׁיְּרַצֶּה אֶת הֶחָכָם. וְאִם מֵת הֶחָכָם, בָּאִין שְׁלוֹשָׁה וּמַתִּירִין לוֹ. וְאִם רָצָה הֶחָכָם לִמְחֹל לוֹ וְלֹא נִדָּהוּ, הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ.