Hilkhot Talmud Torah

[יג] מִי שֶׁנִּדּוּהוּ בְּפָנָיו, אֵין מַתִּירִין לוֹ אֵלָא בְּפָנָיו; נִדּוּהוּ שֶׁלֹּא בְּפָנָיו, מַתִּירִין לוֹ בֵּין בְּפָנָיו בֵּין שֶׁלֹּא בְּפָנָיו. וְאֵין בֵּין נִדּוּי לַהֲפָרָה כְּלוּם, אֵלָא מְנַדִּין וּמַתִּירִין בְּרֶגַע אֶחָד, כְּשֶׁיַּחְזֹר הַמְּנֻדֶּה לַמּוּטָב. וְאִם רָאוּ בֵּית דִּין לְהַנִּיחַ זֶה בְּנִדּוּיוֹ כַּמָּה שָׁנִים, מַנִּיחִין כְּפִי רִשְׁעוֹ.

יג וְכֵן אִם רָאוּ בֵּית דִּין לְהַחְרִים לְזֶה לְכַתְּחִלָּה, וּלְהַחְרִים מִי שֶׁאוֹכֵל עִמּוֹ וְשׁוֹתֶה עִמּוֹ אוֹ מִי שֶׁיַּעֲמֹד עִמּוֹ בְּאַרְבַּע אַמּוֹת--מַחְרִימִין כְּדֵי לְיַסְּרוֹ, וּכְדֵי לַעֲשׂוֹת סְיָג לַתּוֹרָה עַד שֶׁלֹּא יִפְרְצוּהָ הַחַטָּאִים.

יד אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ רְשׁוּת לֶחָכָם לְנַדּוֹת לִכְבוֹדוֹ, אֵינוּ שְׁבָח לְתַלְמִיד חֲכָמִים לְהַנְהִיג עַצְמוֹ בְּדָבָר זֶה, אֵלָא מַעֲלִים אָזְנָיו מִדִּבְרֵי עַמֵּי הָאָרֶץ, וְלֹא יָשִׁית לִבּוֹ לָהֶן--כְּעִנְיַן שֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה בְּחָכְמָתוֹ, "גַּם לְכָל-הַדְּבָרִים אֲשֶׁר יְדַבֵּרוּ, אַל-תִּתֵּן לִבֶּךָ" (קוהלת ז,כא).

טו וְכֵן הָיָה דֶּרֶךְ חֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים--שׁוֹמְעִין חֶרְפָּתָן, וְאֵינָן מְשִׁיבִין; וְלֹא עוֹד, אֵלָא שֶׁמּוֹחֲלִין לַמְּחָרֵף וְסוֹלְחִין לוֹ. וַחֲכָמִים גְּדוֹלִים הָיוּ מִשְׁתַּבְּחִין בְּמַעֲשֵׂיהֶן הַנָּאִים, וְאוֹמְרִין שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא נִדּוּ אָדָם וְלֹא הִחְרִימוּהוּ לִכְבוֹדָן. וְזוֹ הִיא דַּרְכָּם שֶׁלְּתַלְמִידֵי חֲכָמִים, שֶׁרָאוּי לֵילֵךְ בָּהּ.

טז בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּשֶׁבִּזּוּהוּ אוֹ חֵרְפוּהוּ בַּסֵּתֶר. אֲבָל תַּלְמִיד חֲכָמִים שֶׁבִּזָּהוּ אוֹ חֵרְפוֹ אָדָם בְּפַרְהֶסְיָה, אָסוּר לוֹ לִמְחֹל עַל כְּבוֹדוֹ. וְאִם מָחַל--נֶעְנָשׁ, מִפְּנֵי שֶׁזֶּה בִּזְיוֹן תּוֹרָה: אֲבָל נוֹקֵם וְנוֹטֵר הַרְבֵּה כַּנָּחָשׁ, עַד שֶׁיְּבַקַּשׁ מִמֶּנּוּ מְחִילָה; וְיִסְלַח לוֹ.