Hilkhot Talmud Torah

א חָכָם זָקֵן בְּחָכְמָה, וְכֵן נָשִׂיא אוֹ אָב בֵּית דִּין, שֶׁסָּרַח--אֵין מְנַדִּין אוֹתוֹ בְּפַרְהֶסְיָה לְעוֹלָם, אֵלָא אִם כֵּן עָשָׂה כְּיָרָבְעָם בֶּן נְבָט וַחֲבֵרָיו. אֲבָל כְּשֶׁחָטָא שְׁאָר חַטָּאוֹת, מַלְקִין אוֹתוֹ בְּצִנְעָה: שֶׁנֶּאֱמָר "וְכָשַׁלְתָּ הַיּוֹם, וְכָשַׁל גַּם-נָבִיא עִמְּךָ לָיְלָה" (הושע ד,ה)--אַף עַל פִּי שֶׁכָּשַׁל, כַּסֵּהוּ כַּלַּיְלָה. וְאוֹמְרִין לוֹ, הִכָּבֵד וְשֵׁב בְּבֵיתָךְ.

ב וְכֵן כָּל תַּלְמִיד חֲכָמִים שֶׁנִּתְחַיַּב נִדּוּי--אָסוּר לְבֵית דִּין לִקְפֹּץ וּלְנַדּוֹתוֹ בִּמְהֵרָה, אֵלָא בּוֹרְחִין מִדָּבָר זֶה וְנִשְׁמָטִין מִמֶּנּוּ. וַחֲסִידֵי הַחֲכָמִים הָיוּ מִשְׁתַּבְּחִין, שֶׁלֹּא נִמְנוּ מֵעוֹלָם לְנַדּוֹת תַּלְמִיד חֲכָמִים, אַף עַל פִּי שֶׁנִּמְנִין לְהַלְקוֹתוֹ, אִם נִתְחַיַּב מַלְקוּת; וְאַפִלּוּ מַכַּת מַרְדּוּת, נִמְנִין עָלָיו לְהַכּוֹתוֹ.