Hilkhot Talmud Torah

[ד] מַה הוּא הַמִּנְהָג שֶׁיִּנְהֹג הַמְּנֻדֶּה בְּעַצְמוֹ, וְשֶׁנּוֹהֲגִין עִמּוֹ--מְנֻדֶּה אָסוּר לְסַפַּר וּלְכַבַּס כְּאָבֵל, כָּל יְמֵי נִדּוּיוֹ. וְאֵין מְזָמְנִין עָלָיו, וְלֹא כּוֹלְלִין אוֹתוֹ בַּעֲשָׂרָה לְכָל דָּבָר שֶׁצָּרִיךְ עֲשָׂרָה; וְלֹא יוֹשְׁבִין עִמּוֹ, בְּאַרְבַּע אַמּוֹת. אֲבָל שׁוֹנֶה הוּא לַאֲחֵרִים, וְשׁוֹנִין לוֹ; וְנִשְׂכָּר, וְשׂוֹכֵר. וְאִם מֵת בְּנִדּוּיוֹ--בֵּית דִּין שׁוֹלְחִין וּמַנִּיחִין אֶבֶן עַל אֲרוֹנוֹ, כְּלוֹמַר שְׁהֶן רוֹגְמִין אוֹתוֹ, לְפִי שְׁהוּא מֻבְדָּל מִן הַצִּבּוּר; וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שְׁאֵין מַסְפִּידִין אוֹתוֹ, וְאֵין מְלַוִּין אֶת מִטָּתוֹ.