Hilkhot Téchouva

[ד] אָמְרוּ חֲכָמִים הָרִאשׁוֹנִים, שֶׁמֶּא תֹּאמַר הֲרֵינִי לָמֵד תּוֹרָה בִּשְׁבִיל שֶׁאֶהְיֶה עָשִׁיר, בִּשְׁבִיל שֶׁאִקָּרֵא רִבִּי, בִּשְׁבִיל שֶׁאֲקַבַּל שָׂכָר בָּעוֹלָם הַבָּא; תִּלְמֹד לוֹמַר, "לְאַהֲבָה אֶת-ה'" (דברים יא,יג; ועוד)--כָּל שֶׁאַתֶּם עוֹשִׂים, לֹא תַעֲשׂוּ אֵלָא מֵאַהֲבָה.

ז וְעוֹד אָמְרוּ חֲכָמִים, "בְּמִצְו‍ֹתָיו, חָפֵץ מְאֹד" (תהילים קיב,א)--"בְּמִצְו‍ֹתָיו", וְלֹא בִּשְׂכַר מִצְווֹתָיו. וְכֵן הָיוּ גְּדוֹלֵי הַחֲכָמִים מְצַוִּים לִנְבוֹנֵי תַּלְמִידֵיהֶם וּמַשְׂכִּילֵיהֶם בַּיֵּחוּד, אַל תִּהְיוּ כַּעֲבָדִים הַמְּשַׁמְּשִׁים אֶת הָרָב עַל מְנָת לְקַבַּל טוֹבָה; אֵלָא הֱיוּ כַּעֲבָדִים הַמְּשַׁמְּשִׁים אֶת הָרָב עַל מְנָת שֶׁלֹּא לְקַבַּל כְּלוּם--אֵלָא מִפְּנֵי שְׁהוּא הָרָב, רָאוּי לְשַׁמְּשׁוֹ: כְּלוֹמַר, עִבְדוּ מֵאַהֲבָה.