Hilkhot Téchouva

[ה] כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה כְּדֵי לְקַבַּל שָׂכָר, אוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא תַגִּיעַ עָדָיו פֻּרְעָנוּת--הֲרֵי זֶה עוֹסֵק בָּהּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ. וְכָל הָעוֹסֵק בָּהּ לֹא לְיִרְאָה, וְלֹא לְקַבַּל שָׂכָר, אֵלָא מִפְּנֵי אַהֲבַת אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ שֶׁצִּוָּה בָּהּ--הֲרֵי זֶה עוֹסֵק בָּהּ לִשְׁמָהּ. וְאָמְרוּ חֲכָמִים, לְעוֹלָם יַעְסֹק אָדָם בַּתּוֹרָה, אַפִלּוּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ--שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, בָּא לִשְׁמָהּ.

ט לְפִיכָּךְ כְּשֶׁמְּלַמְּדִין אֶת הַקְּטַנִּים וְאֶת הַנָּשִׁים וּכְלָל עַמֵּי הָאָרֶץ, אֵין מְלַמְּדִין אוֹתָן אֵלָא לַעֲבֹד מִיִּרְאָה וּכְדֵי לְקַבַּל שָׂכָר, עַד שֶׁתִּרְבֶּה דַּעְתָּן וְיִתְחַכְּמוּ חָכְמָה יְתֵרָה, מְגַּלִּין לָהֶן רָז זֶה מְעַט מְעַט; וּמַרְגִּילִין אוֹתָן לְעִנְיָן זֶה בְּנַחַת, עַד שֶׁיַּשִּׂיגוּהוּ וְיֵדָעוּהוּ וְיַעַבְדוּ מֵאַהֲבָה.