Le Kouzari

עז. אָמַר הֶחָבֵר: כֶּן-הוּא. אֲבָל יֵשׁ לַיְסודות וְלַשֶּׁמֶשׁ וְלַיָּרֵחַ וְלַכּוכָבִים פְּעָלִים עַל דֶּרֶךְ הַחִמּוּם וְהַקֵּרוּר, וְהַהַרְטָבָה וְהַיּבֶשׁ וְהַתְּלוּיִים בָּהֶם, מִבְּלִי שֶׁנְּיַחֵס לָהֶם חָכְמָה רַק עֲבודָה, אֲבָל הַצִּיּוּר וְהַשִּׁעוּר וְהַהַזְרָעָה וְכָל אֲשֶׁר בּו חָכְמָה לְכַוָּנָה, לא יִתְיַחֵס כִּי אִם לְחָכָם הַיָּכול הַמְשַׁעֵר. וּמִי שֶׁקּורֵא אֵלֶּה שֶׁמְּתַקְּנִים הַחמֶר בְּחִמּוּם וּבְקֵרוּר טֶבַע, לא יַזִּיק, כְּשֶׁמַּרְחִיק מֵהֶם הַחָכְמָה, כַּאֲשֶׁר יַרְחִיק מֵהָאִישׁ וְהָאִשָּׁה יְצִירַת הַוָּלָד בְּהִתְחַבְּרָם, אַךְ הֵם עוזְרִים לַחמֶר הַמְקַבֵּל צוּרַת הָאָדָם, מֵאֵת הַמְצַיֵּר הֶחָכָם. וְאַל יִהְיֶה רָחוק בְּעֵינֶיךָ הֵרָאות רָשְׁמֵי עִנְיָנִים אֱלוהִיִּים נִכְבָּדִים בָּעולָם הַזֶּה הַתַּחְתּון, כְּשֶׁיִּהְיוּ הֶחֳמָרִים הָהֵם נְכונִים לְקַבֵּל אותָם. וְזֶהוּ שׁרֶשׁ הָאֱמוּנָה וְשׁרֶשׁ הַמֶּרִי.

עח. אָמַר הַכּוּזָרִי: וְאֵיךְ יִהְיֶה שׁרֶשׁ הָאֱמוּנָה הוּא שׁרֶשׁ הַמֶּרִי?

עט. אָמַר הַכּוּזָרִי: כֵּן, כִּי הַדְּבָרִים אֲשֶׁר יָכִינוּ לְקַבֵּל הָרְשָׁמִים הָהֵם הָאֱלהִיִּים אֵינָם בִּיכלֶת אָדָם וְלא יוּכְלוּ לְשַׁעֵר כַּמוּתָם וְאֵיכוּתָם, וְאִם יֵדְעוּ עַצְמָם לא יֵדְעוּ זְמַנֵּיהֶם וּמְקומותָם וְחִבּוּרָם וְהַזִּמּוּן לָהֶם, צָרִיךְ בָּזֶה אֶל יְדִיעָה שְׁלֵמָה מְפרֶשֶׁת תַּכְלִית הַבֵּאוּר מֵאֵת הָאֱלהִים. וּמִי שֶׁהִגִּיעו הַדָּבָר הַזֶּה וְקִיֵּם אותו עַל גְּבוּלָיו וּתְנָאָיו בְּלֵב שָׁלֵם, הוּא הַמַּאֲמִין. וּמִי שֶּהִשְׁתַּדֵּל לְתַקֵּן הַדְּבָרִים לְקַבֵּל הָעִנְיָן הַהוּא בְּמֶחְקָר וּסְבָרות וְהֶקֵּשׁות מִמַּה שֶּׁיִּמָּצֵא בְסִפְרֵי הַחוזִים, הורָדַת הָרוּחֲנִיּות וַעֲשִׂיַּת הַטְּלַסְמָאות, הוּא הַמַּמְרֶה, כִּי הוּא מַקְרִיב הַקָּרְבָּנות וּמַקְטִיר הַקְּטורות מֵהַקָּשָׁה וּסְבָרָא, וְאֵינֶנּוּ יודֵעַ אֲמִתַּת מַה שֶּׁרָאוּי, וְכַמָּה, וְאֵיך, וּבְאֵיזֶה מָקום, וּבְאֵיזה עֵת וּמִי מִבְּנֵי אָדָם, וְאֵיךְ רָאוּי לְהִתְעַסֵּק בָּעִנְיָן הַהוּא וְעִנְיָנִים רַבִּים סִפּוּרָם יֶאֱרָךְ.
וְהָיָה כַכְּסִיל, אֲשֶׁר נִכְנַס בְּאוצַר רופֵא מְפֻרְסָם כִּי רְפוּאותָיו מועִילות וְהָרופֵא אֵינֶנּוּ בו, וּבְנֵי אָדָם הָיוּ מְכַוְּנִים אֶל הָאוצָר הַהוּא לְבַקֵּשׁ הַתּועֶלֶת, וְהַכְּסִיל הַהוּא הָיָה נותֵן לָהֶם מִן הַכֵּלִים הָהֵם וְהוּא לא הָיָה מַכִּיר הָרְפוּאות, וְלא כַמָּה רָאוּי לְהַשְׁקות מִכָּל רְפוּאָה לְכָל אִישׁ וָאִישׁ, וְהֵמִית בָּרְפוּאות הָהֵם אֲשֶׁר הָיוּ מועִילות לָהֶם, וְאִם יִזְדַּמֵּן שֶׁיְּקַבֵּל תּועֶלֶת אֶחָד מֵהֶם בִּכְלִי מִן הַכֵּלִים הָהֵם יִטּוּ בְנֵי אָדָם אֵלָיו וְיאמְרוּ כִּי הוּא הַמּועִיל, עַד אֲשֶׁר יַטְעֵם או יִרְאוּ לְזוּלָתו תועֶלֶת בְּמִקְרֶה יִטּוּ אֵלָיו וְלא יֵדְעוּ כִּי הַמּועִיל בְּעַצְמוּתוּ אָמְנָם הוּא עֲצַת הָרופֵא הַהוּא הֶחָכָם אֲשֶׁר חִבֵּר הָרְפוּאות הָהֶם וְהָיָה מַשְׁקֶה אותָם כָּרָאוּי וְהָיָה מְצַוֶּה הַחולֶה שֶׁיְּזַמֵּן מַה שֶּׁצָּרִיךְ לְכָל רְפוּאָה וּרְפוּאָה מִמַּאֲכָל וּמַשְׁקֶה וּתְנוּעָה וּמְנוּחָה וְשֵׁנָה וְקִיצָה וְאַוִּיר וּמִשְׁכָּב וְזוּלָתָם.
וְעַל הַדֶּרֶךְ הַזֶּה הָיוּ בְנֵי אָדָם קדֶם משֶׁה, זוּלָתִי מְעַט מִזְעָר, נִפְתִּים בְּנִמּוּסֵי הַכוכָבִים וְהַטְּבָעִים וְנֶעְתָּקִים מִנִּמּוּס אֶל נִמּוּס וּמֵאֱלוהַּ אֶל אֱלוהַּ, וְאֶפְשָׁר שֶׁמַּחֲזִיקִים בְּרַבִּים מֵהֶם וְשׁוכְחִים מַנְהִיגָם וּמְנַהֲלָם, וּמְשִׂימָם סִבָּה לְתועָלות, וְהֵם בְּעַצְמָם סִבָּה לִנְזָקִים, כְּפִי הַהֲכָנָה וְהַזִּמּוּן. אֲבָל הַמּועִיל בְּעַצְמו הוּא הָעִנְיָן הָאֱלהִי, וְהַמַּזִּיק בְּעַצְמו הוּא הֵעָדְרו.