וגם העולמות והבריות כולם הם אז בחדוותא יתירתא ונהירין מזיו האור העליון השופע עליהם ממקום שורש עליון של התורה. כמ"ש בפ' מעלות התורה משמח את המקום משמח אמ הבריות. וכן אמרה התורה ואהיה שעשועים יום יום.
ובזוהר ויקהל (ח"ב ריז, א) פתח ואמר אז נדברו יראי ה' כו' אז דברו מבעי ליה מאי נדברו. אלא נדברו לעילא מכל אינון רתיכין קדישין וכל אינון חיילין קדישין. בגין דאינון מלין קדישין סלקין לעילא וכמה אינון דמקדמי ונטלי לון קמי מלכא קדישא ומתעטרין בכמה עטרין באינון נהורין עלאין וכולהו נדברו מקמי מלכא עלאה. מאן חמי חדוון מאן חמי תושבחן דסלקין בכל אינון רקיעין קמי מלכא קדישא. ומלכא קדישא מסתכל בהו ואתעטר בהו ואינון סלקין על רישיה והוו עטרא ונחתין ויתבין על חיקי' לגו בתוקפיה ומתמן על רישי'. וע"ד אמרה אורייתא ואהיה שעשועים יום יום והייתי לא כחיב אלא ואהיה בכל זמן ובכל עידן. דמלין עלאין סלקין קמיה ע"כ.
ובכל עת שהאדם עושק ומתדבק בה כראוי. הדברים שמחים כנתינתן מסיני. כמ"ש בזוהר (ר"פ חקת) ר"י פתח זאת התורה כו' ת"ח מלין דאורייתא קדישין אינון עלאין אינון סתימין אינון כמה דכתיב הנחמדים מזהב כו'. מאן דאשתדל באורייתא כאלו קאים כל יומא על טורא דסיני לקבל אורייתא ה"הד היום הזה נהיית לעם.
ובפ' אחרי (ח"ג סט, א) דתאנא כל מאן דאצית למלוי דאורייתא זכאה הוא בהאי עלמא וכאלו קביל תורה מסיני. ואפילו מכל ב"נ נמי בעי למשמע מלוי דאורייתא. ומאן דארכין אודניה לקבלי' יהיב יקרא למלכא קדישא ויהיב יקרא לאורייתא עליה כתיב היום הזה נהיית לעם כו'.
והטעם שכמו שבעת המעמד המקודש נתדבקו כביכול בדבורו ית'. כן גם עתה בכל עת ממש שהאדם עוסק והוגה בה. הוא דבוק על ידה בדבורו ית' ממש. מחמת שהכל מאמר פיו יתב' למשה בסיני ואפילו מה שתלמיד קטן שואל מרבו כנ"ל פ"ו. וגם עתה בעת שהאדם עוסק בה בכל תיבה. אותה התיבה ממש נחצבת אז להבת את מפיו יתב' כביכול כמש"ש. ונחשב כאלו עתה מקבלה בסיני מפיו ית"ש. לכן ארז"ל כמה פעמים והיו הדברים שמחים כנתינתן מסיני: ואז משתלשל ונמשך שפעת אור וברכה ממקור שרשה העליון. על כל העולמות. וגס הארץ האירה מכבודה ומתברכת. ומביא הרבה טובה ושפעת ברכה לעולם.
ובתד"א סא"ר פי"ח אמר. כיון שלומד את התורה הרי זה מביא טובה לעולם ויכול הוא לבקש רחמים ולהתפלל לפני הקב"ה ויפקפק את הרקיע ויביא מטר לעולם. כו'. ואמר שם עוד כ"ז שישראל עוסקין בתורה ועושי רצון אביהם שבשמים הקב"ה בעצמו נפנה אליהם ברכה שנאמר אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף ואין השקפה אל"א לברכה שנאמר השקיפה כו' וברך את עמך בו':
