[ה] כתב לשם מלכות שאינה הוגנת, לשם מלכות מדיי, לשם מלכות יוון, לבניין הבית, או לחורבן הבית, היה במזרח וכתב במערב, במערב וכתב במזרח תצא מזה ומזה, וצריכה גט מזה ומזה. ואין לה כתובה לא פירות ולא מזונות ולא בלאות, על זה ועל זה; אם נטלה מזה ומזה, תחזיר. והוולד ממזר מזה ומזה. לא זה וזה מיטמאין לה, ולא זה וזה זכאין לא במציאתה ולא במעשה ידיה ולא בהפר נדריה. הייתה בת ישראל, נפסלה מן הכהונה; בת לוי, מן המעשר; בת כוהן, מן התרומה. מתה, אין יורשיו של זה ושל זה יורשין כתובתה; מתו אחיו של זה ושל זה חולצין, ולא מייבמין. שינה שמו ושם עירו, שמה ושם עירה תצא מזה ומזה, וכל הדרכים האלו בה.
S’il l’a écrit d'après l’ère d’un règne non reconnu, d’après le règne des Mèdes, d’après le règne des Grecs, d’après l’ère de la construction du Temple, d’après l’ère de la destruction du Temple, ou se trouvant à l’Est, il a écrit à l’Ouest, ou se trouvant à l’Ouest il a écrit à l’Est, elle doit quitter l’un et l’autre, et il lui faut un acte de divorce de l’un et de l’autre, elle n’a droit ni de la part de l’un ni de la part de l’autre ni au douaire ni à l’usufruit ni à la nourriture ni à l’indemnité d’usure. Si elle a reçu quoique ce soit de l’un ou de l’autre, elle est astreinte à restituer ; l’enfant de l’un comme de l’autre ne peuvent se rendre impur auprès d’elle ; ni l’un ni l’autre n’ont le droit de s’approprier sa trouvaille, ni le travail de ses mains ; ils n’ont pas le droit de la délier de ses vœux. Si elle est la fille d’un Juif ordinaire elle est inapte au mariage avec un Cohen ; si elle est la fille d’un Lévi, elle est inapte à manger de la dîme, si elle est la fille d’un Cohen, elle est inapte à manger de l’oblation. Ni les héritiers de l’un ni les héritiers de l’autre ne peuvent hériter de son douaire. S’ils meurent, les frères de l’un et les frères de l’autre se soumettront au déchaussement et ne pratiqueront pas le lévirat. Si l’un a changé son propre nom, son nom à elle, le nom de sa propre ville, le nom de sa ville à elle, elle doit quitter l’un et l’autre et toutes ces dispositions-là sont valables pour elle.
