אין קורעין, ולא חולצין, ולא מברין, אלא קרוביו של מת. ואין מברין אלא על המיטות הזקופות. אין מוליכין לבית האבל לא בטבלה, ולא באסקוטלה, ולא בקנון, אלא בסלים. ואין אומרין ברכת אבילים במועד; אבל עומדים בשורה, ומנחמים ופוטרין את הרבים.
[Pendant ‘Hol HaMo’ed], on ne procède pas à la déchirure des vêtements [en signe de deuil], on ne met pas les épaules à nu [en signe de deuil], on n’apporte pas de repas funèbre : [Se’oudat Havraa] à moins d’être un proche parent du défunt. [En outre, pendant ‘Hol HaMo’ed] on fait manger ce repas funèbre sur un divan droit. On ne le porte dans la maison de l’endeuillé ni sur un plateau, ni dans un plat, ni dans une belle corbeille, mais dans des paniers d’osier tressé. On ne dit pas la bénédiction des endeuillés pendant ‘Hol HaMo’ed, mais [les endeuillés] forment la rangée, on présente des condoléances [en passant devant] et on libère la foule.
