משוח מלחמה בשעה שמדבר אל העם, בלשון הקודש היה מדבר: שנאמר "והיה, כקורבכם אל המלחמה; וניגש הכוהן" (דברים כ,ב), זה כוהן משוח מלחמה; "ודיבר אל העם" (דברים כ,ב), בלשון הקודש. "ואמר אליהם, שמע ישראל, אתם קרבים היום למלחמה, על אויביכם" (דברים כ,ג)--"על אויביכם" לא על אחיכם, לא יהודה על שמעון, ולא שמעון על בנימין: שאם תיפלו בידם--ירחמו עליכם, כמו שנאמר להלן "ויקומו האנשים אשר ניקבו בשמות ויחזיקו בשביה, וכל מערומיהם הלבישו מן השלל" (דברי הימים ב כח,טו). "על אויביכם" אתם הולכים--שאם תיפלו בידם, אינן מרחמין עליכם. "אל יירך לבבכם, אל תיראו ואל תחפזו ואל תערצו--מפניהם" (דברים כ,ג). "אל יירך לבבכם", מפני צהלת סוסים וצחצוח חרבות; "אל תיראו", מפני הגפת תריסין ושפעת עקלגסין. "אל תחפזו", מפני קול הקרנות. "אל תערצו", מפני קול הצווחה. "כי ה' אלוהיכם, ההולך עימכם--להילחם לכם עם אויביכם, להושיע אתכם" (דברים כ,ד)--הם באים בנצחונו של בשר ודם, ואתם באים בנצחונו של מקום. פלשתיים באו בנצחונו של גלית; מה היה בסופו--סופו שנפל בחרב, והם נפלו עימו. בני עמון באו בנצחונו של שובך; מה היה בסופו--סופו שנפל בחרב, והם נפלו עימו. אבל אתם, אין אתם כן. אלא "כי ה' אלוהיכם, ההולך עימכם--להילחם לכם עם אויביכם, להושיע אתכם", זה מחנה ארון.
[Le Cohen] oint [pour] la guerre, quand il parlait au peuple, [c’est] dans la langue sacrée [qu’]il parlait, car il est dit (Dévarim 20,2-4) : « Et quand vous approcherez du combat, le Cohen s’avancera » - c’est le Cohen oint [pour] la guerre. « Et parlera au peuple ». – dans la langue sacrée. « Il leur dira : Ecoute Israël !...contre vos ennemis » - et non contre vos frères : ni Yehouda contre Chimon, ni Chimon contre Binyamin qui, si vous tombez entre leurs mains, auront pitié de vous, comme il est dit (II Divrei Hayamim 28,9-13 et 15) : « Les hommes qui avaient été désignés par leurs noms se levèrent ; ils soutinrent leurs prisonniers et revêtirent, grâce au butin, tous ceux d’entre eux qui étaient nus. Ils les vêtirent et les chaussèrent, ils leur donnèrent à manger et à boire, les savonnèrent, emmenèrent à [dos d’]âne tous ceux qui étaient chancelants et les ramenèrent à Yéri’ho, la ville des palmiers, auprès de leurs frères, puis ils s’en retournèrent à Chomrone… » Vous marchez contre vos ennemis qui, si vous tombez entre leurs mains, n’auront pas pitié de vous. « Que votre cœur ne faiblisse pas, n’ayez pas peur, ne soyez pas troublés… » « Que votre cœur ne faiblisse pas » - à cause du hennissement des chevaux et du cliquetis des épées. « N’ayez pas peur » - du heurt des boucliers et du tumulte des armées. « Ne soyez pas troublés » - par le son des Chofar. « Ne tremblez pas » - à cause du vacarme des vociférations. « Car c’est l’Eternel votre D’ieu qui marche avec vous » - eux viennent [en comptant] sur la victoire de l’Omniprésent. Les Philistins vinrent [en comptant] sur la victoire de Goliath. Quelle fut sa fin ? En définitive, il tomba sous le glaive et ils tombèrent avec lui. Les fils d’Ammon vinrent [en comptant] sur la victoire de Chovakh. Quelle fut sa fin ? En définitive, il tomba sous le glaive et ils tombèrent avec lui. Et vous, vous n’êtes pas ainsi, « car c’est l’Eternel votre D’ieu qui marche avec vous pour combattre pour vous… » - c’est le camp de l’Arche.
