עושין כל צורכי מילה--מולין, ופורעין, ומוצצין, ונותנין עליה אספלונית וכמון. אם לא שחק מערב שבת, לועס בשיניו ונותן; אם לא טרף יין ושמן, נותן זה לעצמו וזה לעצמו. אין עושין לה חלוק כתחילה, אבל כורך עליה סמרטוט. ואם לא התקין מערב שבת--כורך על אצבעו ומביא, אפילו מחצר אחרת
On fait tout le nécessaire à la Mila, le Shabbat : on fait la Mila, on fait la Peri’a, on aspire [le sang], et on y appose [sur la plaie] une compresse et du cumin [en poudre]. Si l’on n’a pas moulu le cumin la veille de Shabbat, on peut l’écraser avec les dents et l’[y] mettre. Si l’on n’a pas mélangé le vin et l’huile la veille de Shabbat, on les met chacun à part. On ne fait pas, a priori, de ‘halouk pour le membre, mais on [peut] l’entourer d’un morceau de tissu. Si l’on n’a pas préparé [de ‘halouk] la veille de Shabbat, on peut [en] apporter même d’une autre cour, en se l’entourant autour du doigt.
