Votre précieux soutien nous fait chaud au coeur. Grâce à vous, notre travail de diffusion de Torah continue !
Il reste maintenant % à collecter pour atteindre notre objectif.
Plus que quelques jours
Chaque année, il est facile de se perdre dans l'excitation des dépenses à outrance pour honorer la fête, mais n’oublions pas que nous avons l’obligation de tendre la main à ceux qui en ont besoin et de les réjouir avant chaque fête. Celui qui peut donner avec largesse, DOIT LE FAIRE ABSOLUMENT, telle est la coutume.
N’oubliez pas que la plus grande mitsva de Pourim, c’est Matanot Laévyonim : donner aux plus démunis. Chaque Juif se doit de l’accomplir avec largesse, quitte à moins investir dans les dépenses liées aux préparatifs de ce jour.
סגלת לבישת בגדי שש למת, כתבו המקבלים שמצילתו מכל רוחין רעים ומכל קטרוגין, ובשרו ישכן לבטח. הנה כי כן ראוי לאדם לחוס על עצמו ועל מתו, ויצוה על עצמו שיעשו לו התכריכין מבגדי שש בלי תערבת מין אחר כלל. ובמקום שנוהגים לתן צמר גפן יתנו אניצי פשתן, וגם הטלית יהיה של פשתן עם חוטי פשתן:
וטוב לגבר שיכין התכריכין לעצמו בעודנו באבו, ויעשה אותם כרצונו ויהיו מוכנים לו, כי לא ידע האדם את עתו ואת מקומו, שאפשר יארע מיתתו בערב שבת אחר חצות או בערב יום טוב, או באיזה יום סמוך לחשכה, ומתוך שאין התכריכין מוכנים יצטרכו להלינו, שהוא פגם וצער גדול לנשמה, אבל בהיות התכריכין מוכנים יוכלו למהר קבורתו. או שמא יארע מיתתו בדרך, ושם תהא קבורתו בלי תכריכין, לכן טוב שיהיו מוכנים לו, ואל כל המקום אשר ילך, יוליכם עמו, ומתוך כך יזכר לו יום המיתה תמיד וילך בדרך טובים:
