Votre précieux soutien nous fait chaud au coeur. Grâce à vous, notre travail de diffusion de Torah continue !
Il reste maintenant % à collecter pour atteindre notre objectif.
Plus que quelques jours
Chaque année, il est facile de se perdre dans l'excitation des dépenses à outrance pour honorer la fête, mais n’oublions pas que nous avons l’obligation de tendre la main à ceux qui en ont besoin et de les réjouir avant chaque fête. Celui qui peut donner avec largesse, DOIT LE FAIRE ABSOLUMENT, telle est la coutume.
N’oubliez pas que la plus grande mitsva de Pourim, c’est Matanot Laévyonim : donner aux plus démunis. Chaque Juif se doit de l’accomplir avec largesse, quitte à moins investir dans les dépenses liées aux préparatifs de ce jour.
שכר שכיר היא אחת מתרי''ג מצות לשלם לו שכרו ביומו, דכתיב (דברים כד טו) ביומו תתן שכרו. וכתבו המקבלים שסגלת מצוה זו שבקימו אותה בימי השבוע, יזכה באותו שבת לתוספת נפש רוח נשמה. ולפי התועלת הזה כי רב הוא, ראוי למי שחננו השם יכלת, שיבקש לתן לעשות מלאכה בתוך השבוע כדי לקים מצוה זו, ועל אחת כמה וכמה חיובא רמיא על אנשי הקהל לשלם שכרם ביומן מדי שבוע בשבוע לכל העוסקים עם הצבור, כגון חזנים, שמשים, מלמדים. ורע המעשה שעושים בקצת כפרים שנותנים רשימה ביד משרתי הקהל שהם יגבו מן היחידים, ויש כמה יחידים שאין משלמין ביומן ודוחין את המשרתים בלך ושוב מיום ליום וצועקים ואינם נענים, זו ודאי חטאת הקהל הוא וחרפה הוא להם שהרבים יהיו חיבים ליחיד ולא ישלמו ביומו להעוסקים עם הצבור במלאכת שמים ושיהיו נודדים ללחם, לא תהא כזאת בישראל:
