Votre précieux soutien nous fait chaud au coeur. Grâce à vous, notre travail de diffusion de Torah continue !
Il reste maintenant % à collecter pour atteindre notre objectif.
Plus que quelques jours
Chaque année, il est facile de se perdre dans l'excitation des dépenses à outrance pour honorer la fête, mais n’oublions pas que nous avons l’obligation de tendre la main à ceux qui en ont besoin et de les réjouir avant chaque fête. Celui qui peut donner avec largesse, DOIT LE FAIRE ABSOLUMENT, telle est la coutume.
N’oubliez pas que la plus grande mitsva de Pourim, c’est Matanot Laévyonim : donner aux plus démunis. Chaque Juif se doit de l’accomplir avec largesse, quitte à moins investir dans les dépenses liées aux préparatifs de ce jour.
חיובא רמיא על יושבי כסאות למשפט ומנהיגי הקהלות, לקנס את החוטאים לפי החטא ולפי מה שהוא אדם, אם בממון אם בבזיונות. אבל צריך פלס ומאזני משפט לשקל בשקל הקדש שלא להוסיף ושלא לגרע ושלא תצא תקלה ומחלקת. ולשון רכה תשבר גרם (משלי כה טו), שלא לומר בלשון קנס אלא בלשון תקון הנפש ובלשון כפרה, כי כן הוא האמת שכשאין דין למטה, יש דין מלמעלה, וכל העם ישמעו וייראו וזכות הרבים תלוי בו:
והגדר הגדול למען יאמינו שמעשיו לשם שמים, שלא יהנה החכם הנוטל קנס מאותו קנס. וכבר פרשו שזהו כונת מאמר רבותינו זכרונם לברכה שאמרו (יומא כב ב) כל תלמיד חכם שאינו נוקם ונוטר כנחש אינו תלמיד חכם דקדקו לומר כנחש שנושך ואינו נהנה, כן הוא לא יהנה. ובזה נכר החכם שהוא ירא את השם ובוטח בשם, שלא ישא פני דל ולא יהדר פני גדול ולא יגור מפני איש, כי המשפט לאלהים הוא, וה' אוהב משפט ודורשי ה' לא יחסרו כל טוב (תהלים קיב ה):
ומה טוב וגדר גדול לקים כל דבר טוב ולמשך ידו מכל חטא, שיקבל עליו לתן קנס אם יעבר ולא יעבר בודאי וקדוש יהיה: