מי שנזר והוא בין הקברות--אפילו הוא שם שלושים יום--אינן עולין לו מן המניין, ואינו מביא קרבן טומאה. יצא ונכנס--עולין לו מן המניין, ומביא קרבן טומאה. רבי אליעזר אומר, לא בו ביום--שנאמר "והימים הראשונים ייפלו" (במדבר ו,יב), שהיו לו ימים ראשונים.
[Si] quelqu’un a fait le vœu d’être Nazir alors qu’il se trouvait dans un cimetière, même s’il y est resté pendant trente jours, ceux-ci ne lui sont pas comptés et il n’apporte pas [au Temple] le sacrifice [du Nazir qui s’est rendu] impur.
S’il [en] sort et [y] entre [de nouveau], ceux-ci lui sont comptés, et il apporte [au Temple] le sacrifice [d’un Nazir qui s’est rendu] impur.
Rabbi Eli’ézer dit : Pas le jour même. Car il est dit : « et les jours antérieurs seront nuls » - [cela nous enseigne qu’il faut attendre] (jusqu’à ce) qu’il y ait des jours antérieurs.
