אבל הסככות, והפרעות, ובית הפרס, וארץ העמים, והגולל, והדופק, ורביעית דם, ואוהל, ורובע עצמות, וכלים הנוגעים במת, וימי ספרו, וימי גמרו--על אלו אין הנזיר מגלח; ומזה בשלישי ובשביעי, ואינו סותר את הקודמים, ומתחיל ומונה מיד, וקרבן אין לו. באמת, ימי הזב והזבה, וימי הסגרו של מצורע--הרי אלו עולים לו.
Mais les treillis [de feuillage], les saillies, un champ labouré dans lequel se trouvait une tombe, la terre des [autres] peuples, le couvercle d’un cercueil, les parois verticales d’un cercueil, un revi’it de sang, une tente, un rova’ d’os, des ustensiles qui touchent un cadavre, [la période où le Nazir Métsora’] compte ses jours, [celle] où il est [Metsora’] certain.
Suite à ces impuretés le Nazir ne se rase pas, se fait asperger [d’eau lustrale] les troisième et septième [jours], ne perd pas [les jours] précédents [qu’il a déjà comptés] (et) commence à compter de suite et n’a pas [à offrir] de sacrifice.
En fait [les Sages] ont dit : « Les jours où le zav et la zava [sont impurs] et les jours où le Metsora’ est enfermé, leur sont validés [comme jour de Nézirout].
