בו ביום דרש רבי עקיבה, "אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת, לה', ויאמרו, לאמור" (שמות טו,א), אלא שאין תלמוד לומר "לאמור", ולמה נאמר "לאמור" אלא שהיו ישראל עונים אחריו של משה על כל דבר ודבר, כקורים את ההלל "אשירה לה' כי גאה גאה" (שם): לכך נאמר "לאמור". רבי נחמיה אומר, כקורים את שמע היו קורים, לא כקורים את ההלל.
En ce [même] jour, Rabbi Akiva expliqua [ce verset :] (Chémot 15,1) « Alors Moché chanta avec les Enfants d’Israël ce cantique pour l’Eternel et ils parlèrent pour dire [ceci] ». Car [apparemment] l’expression « pour dire » ne [vient] rien dire [de nouveau]. Et [en réalité] que [vient] dire l’expression « pour dire » ? Cela [nous] enseigne que les [Enfants d’]Israël répondaient un chant à la suite de Moché sur chaque chose comme on récite le Hallel (« Je chanterai pour l’Eternel car il est souverainement puissant ») – c’est pourquoi il est dit « pour dire ». Rabbi Né’hémya dit : Comme [quand] on récite le Chéma’ et pas comme on récite le Hallel.
