Midrach Rabba
Chemot - Vayakhel (48, 4)
וְכָל הַשֶּׁבַח הַזֶּה מִנַּיִן לוֹ? מִשֵּׁבֶט יְהוּדָה. וּמֵהֵיכָן זָכָה לְכָל הַחָכְמָה הַזֹּאת? בִּזְכוּת מִרְיָם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּעַשׂ לָהֶם בָּתִּים [שמות א, כא], וּמָה הָיוּ הַבָּתִּים, בֵּית הַכְּהֻנָּה וּבֵית הַמַּלְכוּת.
יוֹכֶבֶד נָטְלָה כְּהֻנָּה וּמַלְכוּת, אַהֲרֹן כֹּהֵן גָּדוֹל, משֶׁה מֶלֶךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ [וזאת הברכה לג, ה]. וּמִרְיָם נָטְלָה חָכְמָה, שֶׁהֶעֱמִידָה בְּצַלְאֵל, וְיָצָא מִמֶּנּוּ דָּוִד שֶׁהָיָה מֶלֶךְ,
שֶׁנֶּאֱמַר: וַתֵּלֶד לוֹ (אפרת) אֶת חוּר, וּכְתִיב: וְדָוִד בֶּן אִישׁ אֶפְרָתִי [שמואל א יז, יב], שֶׁבָּא מִן מִרְיָם שֶׁנִּקְרֵאת אֶפְרָת. בִּשְׁלשָׁה דְבָרִים הַלָּלוּ נִבְרָא הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: ה' בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ כּוֹנֵן שָׁמַיִם בִּתְבוּנָה, בְּדַעְתּוֹ תְּהוֹמוֹת נִבְקָעוּ [משלי ג, יט-כ].
וּבִשְׁלשָׁה דְבָרִים הַלָּלוּ נַעֲשָׂה הַמִּשְׁכָּן, שֶׁנֶּאֱמַר: וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹקִיםבְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת[כי תשא לא, ג]. וּבִשְׁלשָׁה דְבָרִים הַלָּלוּ נִבְנָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: בֶּן אִשָּׁה אַלְמָנָה הוּא מִמַּטֵּה נַפְתָּלִי וגו' וַיִּמָּלֵא אֶת הַחָכְמָה וְאֶת הַתְּבוּנָה וְאֶת הַדַּעַת.
וְכֵן כְּשֶׁיַּעֲמֹד הַקָּבָּ"ה לִבְנוֹתוֹ לֶעָתִיד לָבוֹא, בִּשְׁלשָׁה דְבָרִים הַלָּלוּ נִבְנֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת וּבִתְבוּנָה יִתְכּוֹנָןוּכְתִיב: וּבְדַעַת חֲדָרִים יִמָּלְאוּ. [משלי כד, ג-ד].
דָּבָר אַחֵר, וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ, כָּל הַחָכְמָה הַזּוֹ מִנַּיִן? מִן הַקָּב"ה רוּחַ אֱלֹקִים. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בִּיהוֹשֻׁעַ שֶׁהוּא בָּא מִיּוֹסֵף, וּמַה כְּתִיב בּוֹ: וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מָלֵא רוּחַ חָכְמָה [וזאת הברכה לד, ט].
וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּעָתְנִיאֵל בֶּן קְנַז שֶׁבָּא מִיהוּדָה, מַה כְּתִיב בּוֹ: וַתְּהִי עָלָיו רוּחַ ה' [שופטים ג, י]. וְכָל הַנִּסִּים שֶׁנַּעֲשׂוּ לָהֶם בִּזְכוּת הַבְּרָכָה שֶׁבֵּרַךְ משֶׁה אֶת הַשְּׁבָטִים, שֶׁנֶּאֱמַר: וְזֹאת לִיהוּדָה וַיֹּאמַר, בְּשָׁעָה שֶׁנִּכְנָסִים בְּצָרָה: וְעֵזֶר מִצָּרָיו תִּהְיֶה.
דָּבָר אַחֵר: שְׁמַע ה' קוֹל יְהוּדָה[וזאת הברכה לג, ז], שֶׁנָּתַן בּוֹ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ לִגְדֻלָּה, וּמִתְגַּבֵּר בָּהּ. אָמַר רַבִּי חֲנִינָאהֲדָא הוּא דִכְתִיב: אָכֵן רוּחַ הִיא בֶאֱנוֹשׁ [איוב לב, ח], וְכָל הַבִּינָה שֶׁהָיְתָה בִּבְצַלְאֵל מִשֶּׁל שַׁ-דַּי הִיא, הֱוֵי: וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹקִים.
בְּחָכְמָה, שֶׁהָיָה חָכָם בַּתּוֹרָה. וּבִתְבוּנָה, שֶׁהָיָה מֵבִין בַּהֲלָכָה. וּבְדַעַת, שֶׁהָיָה מָלֵא דַעַת בְּתַלְמוּד. אָמַר הַקָּבָּ"ה לְיִשְׂרָאֵל, בָּעוֹלָם הַזֶּה הָיְתָה רוּחִי נוֹתֶנֶת בָּכֶם חָכְמָה, אֲבָל לֶעָתִיד לָבוֹא רוּחִי מְחַיָּה אֶתְכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְנָתַתִּי רוּחִי בָכֶם וִחְיִיתֶם [יחזקאל לז, יד].