Midrach Rabba
Devarim - Haazinou (10, 2) - Une nature dénaturalisée
'הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ אִמְרֵי פִי' [לב, א]
זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: יָדַעְתִּי כִּי כָּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָאֱלֹקִים הוּא יִהְיֶה לְעוֹלָם עָלָיו אֵין לְהוֹסִיף וגו' [קהלת ג, יד], אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בֶּן זִמְרָאמַהוּ 'עָלָיו אֵין לְהוֹסִיף'?
כָּךְ אָמַר הַקָּבָּ"המִתְּחִלַּת בְּרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם [בראשית א, ט] יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד וגו', וּמִפְנֵי מָה כְּתִיב [עמוס ה, ח]: הַקּוֹרֵא לְמֵי הַיָּם וַיִּשְׁפְּכֵם עַל פְּנֵי הָאָרֶץ ה' שְׁמוֹ?
שֶׁיִּירְאוּ מִלְּפָנָיו, שֶׁיִּהְיוּ הַבְּרִיּוֹת יְרֵאִים מִלְּפָנָיו. לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לִמְדִינָה שֶׁמָּרְדָה בַּמֶּלֶךְ, מֶה עָשָׂה הַמֶּלֶךְ, הֵבִיא לִגְיוֹן אֶחָד קָשֶׁה וְהִקִּיפָהּ, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ בְּנֵי הַמְּדִינָה רוֹאִין אוֹתוֹ וּמִתְיָרְאִין מִלְּפָנָיו.
דָּבָר אַחֵר, כָּךְ בָּרָאהַקָּבָּ"ה אֶת עוֹלָמוֹ, יוֹם שֶׁיְהֵא יוֹם, וְלַיְלָה שֶׁיְהֵא לַיְלָה. בָּא יַעֲקֹב וְעָשָׂה אֶת הַיּוֹם לַיְלָה, שֶׁשִּׁקַּע לוֹהַקָּבָּ"ה אֶת הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁלֹא בְּעוֹנָתָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר [תולדות כח, יא] וַיִּפְגַע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ.
בָּא יְהוֹשֻׁעַ וְעָשָׂה הַלַּיְלָה יוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר [יהושע י, יב]: שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם, הֲרֵי שֶׁהַצַּדִּיקִים גּוֹרְעִים וּמוֹסִיפִים עַל דְּבָרָיו שֶׁלהַקָּבָּ"ה כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ הַבְּרִיּוֹת יְרֵאִין מִלְּפָנָיו.
דָּבָר אַחֵר, כָּךְ בָּרָאהַקָּבָּ"ה שֶׁיְהֵא הַיָּם יָם, וְשֶׁתְּהֵא הַיַּבָּשָׁה יַבָּשָׁה, בָּא משֶׁה וְעָשָׂה אֶת הַיָּם יַבָּשָׁה, שֶׁנֶּאֱמַר [בשלח יד, כט]: וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם.
בָּא אֱלִישָׁע וְעָשָׂה אֶת הַיַּבָּשָׁה יָם, שֶׁנֶּאֱמַר: כֹּה אָמַר ה' עָשׂה הַנַּחַל הַזֶּה גֵּבִים וגו' וְהַנַּחַל הַהוּא יִמָּלֵא מָיִם.
כָּךְ בָּרָאהַקָּבָּ"ה אֶת הַחֹרֶף שֶׁיְהֵא חֹרֶף, וְאֶת הַקַּיִץ שֶׁיְהֵא קַיִץ, בָּא אֵלִיָּהוּ וְעָשָׂה אֶת הַחֹרֶף קַיִץ, שֶׁכֵּן כְּתִיב: חַי ה' אִם יִהְיֶה הַשָּׁנִים הָאֵלֶּה טַל וּמָטָר כִּי אִם לְפִי דְּבָרִי.
בָּא שְׁמוּאֵל וְעָשָׂה אֶת הַקַּיִץ חֹרֶף, שֶׁכָּךְ כְּתִיב: הֲלוֹא קְצִיר חִטִּים הַיּוֹם אֶקְרָא אֶל ה' וְיִתֵּן קֹלוֹת וּמָטָר.
דָּבָר אַחֵר, כָּךְ בָּרָאהַקָּבָּ"ה אֶת הָעֶלְיוֹנִים לָעֶלְיוֹנִים, וְאֶת הַתַּחְתּוֹנִים לַתַּחְתּוֹנִים, שֶׁכָּךְ כְּתִיב: הַשָּׁמַיִם שָׁמַיִם לַה' וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי אָדָם.
בָּא משֶׁה וְעָשָׂה אֶת הַתַּחְתּוֹנִים לָעֶלְיוֹנִים, וְאֶת הָעֶלְיוֹנִים לַתַּחְתּוֹנִים, שֶׁכָּךְ כְּתִיב [יתרו יט, ג]: וּמשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים וגו'. [שם יט, כ]: וַיֵּרֶד ה' עַל הַר סִינַי.
דָּבָר אַחֵר, כָּךְ בָּרָאהַקָּבָּ"ה שָׁמַיִם וָאָרֶץ שֶׁיִּהְיוּ מְקַלְּסִים אוֹתוֹ, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר: הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל, כֵּיוָן שֶׁבָּא משֶׁה שִׁתֵּק אוֹתָן, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר: הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם.
