Midrach Rabba
Devarim - Réé (12, 19 & 20) - Donner et D.ieu vous donnera
הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תַּעֲזֹב אֶת הַלֵּוִי כָּל יָמֶיךָ עַל אַדְמָתֶךָ.
כִּי יַרְחִיב ה'אֱלֹקֶיךָ אֶת גְּבֻלְךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָךְ[יב, יט-כ].
'כִּי יַרְחִיב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת גְּבֻלְךָ', זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: 'מַתָּן אָדָם יַרְחִיב לוֹ, וְלִפְנֵי גְדֹלִים יַנְחֶנּוּ'. מַהוּ מַתָּן אָדָם יַרְחִיב לוֹ? מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁיָּצְאוּ לִגְבוֹת לְעֵסֶק מִצְווֹת רַבּוֹתֵינוּ,
הָלְכוּ לְחֵילָתָהּ שֶׁל אַנְטוֹכִיָּא, וְהָיָה שָׁם אָדָם אֶחָד וְהָיָה נִקְרָא אַבָּא יוּדָן, וְהָיָה לָמוּד לִתֵּן לְרַבּוֹתֵינוּ בְּיַד רְחָבָה, נַעֲשָׂה אוֹתוֹ אַבָּא יוּדָן עָנִי, רָאָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁהָלְכוּ לִגְבוֹת שָׁם,
וְהִטְמִין עַצְמוֹ מִפְּנֵיהֶם וְעָלָה לְבֵיתוֹ, וְעָשָׂה יוֹם וּשְׁנַיִם וְלֹא יָרַד לַשּׁוּק, אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ מִפְּנֵי מָה לֹא יָרַדְתָּ לַשּׁוּק, הֲרֵי שְׁנֵי יָמִים? אָמַר לָהּ רַבּוֹתֵינוּ בָּאוּ לִגְבוֹת לְעֵסֶק מִצְווֹת עֲמֵלֵי תּוֹרָה,
וְאֵין סִפֵּק בְּיָדִי לִתֵּן לָהֶם, וַאֲנִי מִתְבַּיֵּשׁ לֵירֵד לַשּׁוּק. אִשְׁתּוֹ שֶׁהָיְתָה אוֹהֶבֶת אֶת הַמִּצְווֹת אָמְרָה לוֹ, לֹא נִשְׁתַּיֵּר לָנוּ שָׂדֶה אֶחָת? מְכֹר חֶצְיָהּ וְתֵן אוֹתָהּ לָהֶן.
הָלַךְ וְעָשָׂה כֵן, מָכַר אוֹתָהּ חֲצִי שָׂדֶה בַּחֲמִשָּׁה זְהוּבִים וְנָתַן אוֹתָן לְרַבּוֹתֵינוּ, וְאָמַר לָהֶן הִתְפַּלְּלוּ עָלָי. הִתְפַּלְּלוּ עָלָיו וְאָמְרוּ לוֹ הַמָּקוֹם יְמַלֵּא חֶסְרוֹנֶךָ. הָלְכוּ לָהֶן רַבּוֹתֵינוּ לִגְבוֹת בְּמָקוֹם אַחֵר,
אוֹתוֹ אַבָּא יוּדָן חָרַשׁ בַּחֲצִי שָׂדֶה, וּמָצָא שָׁם סִימָא גְדוֹלָה וְנַעֲשָׂה עָשִׁיר יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהָיָה קֹדֶם, עַד שֶׁרַבּוֹתֵינוּ חוֹזְרִין עָבְרוּ בְּאוֹתוֹ מָקוֹם, אָמְרוּ לְאֶחָד חַיֶּיךָ הַעֲמִידֵנוּ עִם אַבָּא יוּדָן,
אָמַר לָהֶם אוֹתוֹ הָאִישׁ, וּמִי יָכוֹל לַעֲמֹד, עִם הַמֶּלֶךְ וְלֹא עִמּוֹ. אָמְרוּ לוֹ אֵין אָנוּ מְבַקְּשִׁין אֶלָּא שֶׁלֹא יֵדַע שֶׁעָבַרְנוּ כָּאן וְלֹא שָׁאַלְנוּ אֶת שְׁלוֹמוֹ. יָדַע אַבָּא יוּדָן וּבָא אֶצְלָם וְנָתַן לָהֶם אֶלֶף זְהוּבִים,
אָמַר לָהֶם עָשְׂתָה תְּפִלַּתְכֶם פֵּרוֹת. אָמְרוּ לוֹ אַף אָנוּ הָיִינוּ יוֹדְעִים בְּמַעֲשֶׂיךָ הַטּוֹבִים וְעָשִׂינוּ אוֹתְךָ רֹאשׁ פֶּרֶק, קָרְאוּ עָלָיו רַבּוֹתֵינוּ: 'מַתָּן אָדָם יַרְחִיב לוֹ וְלִפְנֵי גְדוֹלִים יַנְחֶנּוּ'.
דָּבָר אַחֵר, מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי חִיָּא שֶׁעָשָׂה נְדָבָה בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הַגָּדוֹל שֶׁבִּטְבֶרְיָא, וּפָסַק אָדָם אֶחָד לִטְרָא שֶׁל זָהָב, נְטָלוֹ רַבִּי חִיָּא וְהוֹשִׁיבוֹ אֶצְלוֹ וְקָרָא עָלָיו: 'מַתָּן אָדָם יַרְחִיב לוֹ'.
דָּבָר אַחֵר, מַעֲשֶׂה בְּרֵישׁ לָקִישׁ שֶׁהָלַךְ לְבָצְרָה, וְהָיָה שָׁם אָדָם אֶחָד נִקְרָא 'אָבִין רַמָּאָה', וְלֹא שֶׁהָיָה רַמַּאי חַס וְשָׁלוֹם, אֶלָּא שֶׁהָיָה מְרַמֶּה בְּמִצְווֹת, שֶׁהָיָה הַקָּהָל פּוֹסֵק וְאַחַר כָּךְ פּוֹסֵק כְּנֶגֶד כָּל הַקָּהָל,
עָשָׂה שָׁם רֵישׁ לָקִישׁ פִּסְקָה וְנָתַן כְּנֶגֶד כָּל הַקָּהָל, נְטָלוֹ רֵישׁ לָקִישׁ וְהוֹשִׁיבוֹ אֶצְלוֹ וְקָרָא עָלָיו: 'מַתָּן אָדָם יַרְחִיב לוֹ וְלִפְנֵי גְדוֹלִים יַנְחֶנּוּ'.
אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ מַה לִּי לְמָקוֹם אַחֵר לְמֹד מִמְקוֹמוֹ, מַה כְּתִיב לְמַעְלָה: 'הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תַּעֲזֹב אֶת הַלֵּוִי', וְאַחַר כָּךְ: 'כִּי יַרְחִיב ה' אֱלֹקֶיךָ אֶת גְּבֻלְךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָךְ'.
דָּבָר אַחֵר, מַה כְּתִיב לְמַעְלָה מִן הָעִנְיָן: 'הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תַּעֲזֹב אֶת הַלֵּוִי', וְאַחַר כָּךְ: 'כִּי יַרְחִיב ה' אֱלֹקֶיךָ אֶת גְּבֻלְךָ'?
אָמַר רַבִּי לֵוִי לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְמִי שֶׁאָמַר לַחֲבֵרוֹ הַשְׁאִילֵנִי זָהוּב אֶחָד, אָמַר לוֹ אֵינִי מַכִּיר חֶשְׁבּוֹנֶךָ, אָמַר לוֹ בְּדֹק אוֹתִי, נָתַן לוֹ וּפָרַע לוֹ מִיָּד. אָמַר לוֹ אֲפִלּוּ צָרִיךְ אַתָּה עַד עֶשְׂרִים עַד שְׁלשִׁים זְהוּבִים טֹל לְךָ.
אָמַר, מִי גָּרַם לְךָ לִטֹּל כָּל מַה שֶּׁאַתְּ מְבַקֵּשׁ? שֶׁעָשִׂיתָ לִי חֶשְׁבּוֹן טוֹב. כָּךְ הָאָדָם הַזֶּה כְּשֶׁנִּבְדַּק וּמַפְרִישׁ מַעְשְׂרוֹתָיו כָּרָאוּי מַרְחִיבִין לוֹ אֶת גְּבוּלוֹ, הֱוֵי לְפִי מַתְּנָתְךָ מַרְחִיבִין לְךָ.
