שני נזירים שאמר להן אחד, ראיתי אחד מכם שנטמא, ואיני יודע איזה מכם היה: מביאין קרבן טומאה וקרבן טהרה, ואומר, אם אני הוא הטמא--קרבן טומאה שלי, וקרבן טהרה שלך; ואם אני הוא הטהור--קרבן טהרה שלי, וקרבן טומאה שלך. וסופרים שלושים יום, ומביאין קרבן טהרה, ואומר, אם אני הוא הטמא--קרבן טומאה שלי וקרבן טהרה שלך, וזה קרבן טהרתי; ואם אני הוא הטהור--קרבן טהרה שלי וקרבן טומאה שלך, וזה קרבן טהרתך. מת אחד מהן--אמר רבי יהושוע, יבקש אחד מן השוק שיידור כנגדו בנזיר, ויאמר, אם טמא הייתי, הרי אתה נזיר מיד; ואם טהור הייתי, הרי אתה נזיר לאחר שלושים יום. וסופרים שלושים יום, ומביאין קרבן טומאה וקרבן טהרה, ואומר, אם אני הוא הטמא--קרבן טומאה שלי, וקרבן טהרה שלך; ואם אני הוא הטהור--קרבן טהרה שלי, וקרבן טומאה ספק. וסופרים שלושים יום, ומביאין קרבן טהרה, ואומר, אם אני הוא הטמא--קרבן טומאה שלי וקרבן טהרה שלך, וזה קרבן טהרתי; ואם אני הוא הטהור--קרבן טהרה שלי וקרבן טומאה ספק, וזה קרבן טהרתך. אמר לו בן זומא, מי שומע לו שיידור כנגדו בנזיר: אלא מביא חטאת העוף ועולת הבהמה, ויאמר, אם טמא הייתי--החטאת מחובתי, והעולה נדבה; ואם טהור הייתי--העולה מחובתי, והחטאת ספק. וסופר שלושים יום, ומביא קרבן טהרה, ואומר, אם טמא הייתי--העולה הראשונה נדבה, וזו חובה; ואם טהור הייתי--העולה הראשונה חובה וזו נדבה, וזה שאר קרבני. אמר רבי יהושוע, נמצא זה מביא קרבנותיו מחוצים; אבל הודו חכמים לדברי בן זומא.
[Si] quelqu’un a dit à deux Nazir : « J’ai vu que l’un de vous s’est rendu impur mais je ne sais pas lequel », [ils] doivent se raser et offrir [ensemble] le sacrifice d’impureté et le sacrifice de pureté, et [l’un d’eux] dit : « Si c’est moi qui suis impur, le sacrifice d’impureté est le mien et le sacrifice de pureté le tien, et si c’est moi qui suis pur, le sacrifice de pureté est le mien et le sacrifice d’impureté le tien ».
Et ils comptent trente jours, puis offrent un sacrifice de pureté et [l’un d’eux] dit : « Si c’est moi qui [étais] impur, le sacrifice d’impureté était le mien et le sacrifice de pureté le tien et ceci est mon sacrifice de pureté, et si c’est moi qui étais pur, le sacrifice de pureté était le mien et le sacrifice d’impureté le tien et ceci est ton sacrifice de pureté ».
Si l’un d’eux meurt, Rabbi Yehochoua dit : « Qu’il demande à quelqu’un du marché de faire le vœu d’être Nazir par rapport à lui en [lui] disant : « Si j’étais impur sois Nazir de suite, et si j’étais pur sois-[le] dans trente jours ».
Ils comptent trente jours et offrent un sacrifice d’impureté et un sacrifice de pureté et [il] dit : « Si moi je suis impur, le sacrifice d’impureté est le mien et le sacrifice de pureté le tien, et si moi je suis pur, le sacrifice de pureté est le mien et le sacrifice d’impureté est [offert dans] le doute ».
Et ils comptent trente jours, et offrent un sacrifice de pureté et [il] dit : « Si moi [j’étais] impur, le sacrifice d’impureté était le mien et le sacrifice de pureté le tien et ceci est mon sacrifice de pureté. Et si moi [j’étais] pur, le sacrifice de pureté était le mien et le sacrifice d’impureté [était offert dans] le doute et ceci est ton sacrifice de pureté ».
Ben Zoma lui dit : « Qui l’écoutera de faire vœu d’être Nazir par rapport à lui ? Mais [voilà ce qu’il faut si un des deux Nazir meurt] : il offre un oiseau comme sacrifice expiatoire, et une bête comme ‘Ola, et dit : « Si j’étais impur, le sacrifice expiatoire [est offerte] par devoir et le ‘Ola est [une offrande] volontaire. Et si j’étais pur, le ‘Ola [est offerte] par devoir et le sacrifice expiatoire est [une offrande] dans le doute ».
Et il compte trente jours, (puis) offre un sacrifice de pureté et dit : « Si j’étais impur, le premier [sacrifice] ’Ola [que j’ai offert était une offrande] volontaire et celui-là [l’est] par devoir ; et si j’étais pur, le premier ‘Ola [que j’ai offert l’était] par devoir et celui-là est une offrande volontaire. Et ceci est le complément de mon sacrifice.
Rabbi Yehochoua’ dit : « Il se trouve que celui-là offre ses sacrifices en deux temps ». Mais les Sages ont approuvé [l’opinion de] Ben Zoma.
