Midrach Rabba
Chemot - Bechala'h (25, 5)
וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה הִֽנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם וְיָצָא הָעָם וְלָֽקְטוּ דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ [טז, ד].
רַבִּי חָנִין אָמַר בְּשָׁעָה שֶׁקָּרָא הַקָּבָּ"ה לְאַבְרָהָם, עָנָה לוֹ:'וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי', אָמַר לוֹהַקָּבָּ"ה חַיֶּיךָ בְּאוֹתוֹ לָשׁוֹן אֲנִי מְשַׁלֵּם שָׂכָר לְבָנֶיךָ, שֶׁנֶּאֱמַר: הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם.
אַתָּה מוֹצֵא כָּל מַה שֶּׁעָשָׂה אַבְרָהָם אָבִינוּ לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת בְּעַצְמוֹ, עָשָׂה הַקָּבָּ"ה לְבָנָיו בַּמִּדְבָּר, הוּא אָמַר: יֻקַּח נָא מְעַט מַיִם [וירא חי, ד] עַל יְדֵי שָׁלִיחַ, וְהַקָּבָּ"ה נָתַן מַיִם עַל יְדֵי שָׁלִיחַ, מִנַּיִן שֶׁנֶּאֱמַר: הִנְנִי עֹמֵד לְפָנֶיךָ שָׁם עַל הַצּוּר [בשלח יז, ו].
הוּא אָמַר: וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם [וירא חי, ד], וּפָרַע לָהֶם בַּמִּדְבָּר, שֶׁנֶּאֱמַר: וָאֶרְחָצֵךְ בַּמַּיִם [יחזקאל טז, ט]. הוּא אָמַר: וְהִשָּׁעֲנוּ תַּחַת הָעֵץ [וירא חי, ד], וְהַקָּבָּ"ה: פָּרַשׂ עָנָן לְמָסָךְ [תהלים קה, לט].
הוּא לִוָּה אוֹתָם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאַבְרָהָם הֹלֵךְ עִמָּם לְשַׁלְּחָם [וירא חי, טז], וּפָרַע הַקָּבָּ"ה לְבָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: וַה' הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם [בשלח יג, כא]. הוּא אָמַר: וְאֶקְחָה פַת לֶחֶם[וירא חי, ה], וְהַקָּבָּ"ה אָמַר: הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם.
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה הַלֵּוִי בֶּן רַבִּי שָׁלוֹם בְּשֵׁם רַבִּי יוֹנָה וְאַף רַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי חָמָא בֶּן רַבִּי חֲנִינָא אָמַר לְ-י"ב מַסָּעוֹת יָרַד לָהֶם הַמָּן, וְהֵיכָן יָרַד בְּאָלוּשׁ,
וְלָמָּה בְּאָלוּשׁ? בִּזְכוּת שֶׁאָמַר אַבְרָהָם: לוּשִׁי וַעֲשִׂי עֻגוֹת [וירא חי, ו], כָּךְ הַקָּבָּ"ה פָּרַע לְבָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם.
