בראשונה, לא היו זזים משם כל היום; התקין רבן גמליאל הזקן, שיהו מהלכין אלפיים אמה לכל רוח. ולא אלו בלבד, אלא אף החכמה הבאה לילד, והבא להציל מיד הגיס, מיד הנהר, מיד הדליקה, מיד המפולת--הרי אלו כאנשי העיר, ויש להן אלפיים אמה לכל רוח.
ב,ז [ו] כיצד בודקין את העדים: זוג שבא ראשון, בודקין אותו ראשון. מכניסין את הגדול שבהן ואומרין לו, אמור כיצד ראית את הלבנה--לפני החמה, לאחר החמה, לצפונה, לדרומה, כמה היה גבוה, ולאין היה נוטה, וכמה היה רחב. אם אמר לפני החמה, לא אמר כלום. ואחר כך היו מכניסין את השני, ובודקין אותו. נמצאו דבריהן מכוונין, עדותן קיימת. ושאר כל הזוגות, שואלין אותן ראשי דברים: לא שצריכין להן; אלא שלא ייצאו בפחי נפש, בשביל שיהו רגילין לבוא.
Comment interroge-t-on les témoins ? Le couple qui se présente le premier, on l’interroge le premier. On introduit le témoin le plus considéré et on lui dit : « Dis comment tu as aperçu la lune ? Etait-elle tournée vers le soleil ou dans la direction opposée ? Au nord du soleil ou au sud ? A quelle hauteur était-elle par rapport à l’horizon ? Quelle était sa position ? Quelle était sa largeur ? » S’il répond : « Elle était tournée vers le soleil », son témoignage est nul. On introduit ensuite le deuxième témoin et on l’interroge. Si leurs déclarations concordent, leur témoignage est valable. Quant aux autres couples de témoins, on leur pose des questions générales, ce n’est pas que leur témoignage soit nécessaire, mais afin qu’ils ne soient pas déçus et prennent ainsi l’habitude de venir.
